עתירות מינהליות בדבר הוצאות מעונות ראש הממשלה

פתח דבר העתירות לפניי שתי עתירות מינהליות, שהדיון בהן אוחד, בעיניין החלטות הממונה על יישום חופש המידע במשרד ראש הממשלה, הנוגעות לקבלת מידע אודות הוצאות מעונות ראש הממשלה.

...

מקובלת עליי עמדת הממונה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה ועמדת ראש הממשלה, שלפיה אין מקום לחשיפת הפירוט המתבקש, מעבר לקטגוריית ההוצאה ולסכומים המצטברים.

הסייג הנוגע לטעמים הביטחוניים אינו מאפשר אף הוא מסירת מידע חלקי שהוא חסוי, ואין מנוס מאי-גילוי פרטים שעלולים לפגוע ביטחון ראש הממשלה, או במחיקתם; והעמותה בסופו של יום גם לא חלקה על כך, ככל שמדובר בטעמים ביטחוניים.

התוצאה על-יסוד כל האמור לעיל, עתירת העמותה נגד החלטת הממונה, בדבר דחיית בקשתה לקבלת מידע אודות הוצאות מעון ראש הממשלה בשנת 2015 מעבר למידע שקיבלה, נדחית; ועתירת ראש הממשלה נגד החלטת הממונה בדבר פרסום חשבוניות הניקוי היבש משנת 2014, מתקבלת.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 26 דצמבר 2018 עת"מ 51659-05-18 התנועה לטוהר המידות (ע"ר) נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט העותרת: התנועה לטוהר המידות (ע"ר) על ידי ב"כ עו"ד יובל יועז המשיבים: 1.היועץ המשפטי לממשלה 2.הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים 3.פרקליט המדינה 4.פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) על ידי עו"ד אחוה ברמן 5.שרה נתניהו על ידי עו"ד יוסי כהן פסק דין

ברקע הדברים, החלטת היועהמ"ש מיום 8.9.17 שלא להעמיד את הגב' נתניהו לדין ב -4 פרשיות שונות הנוגעות להוצאות מעונות ראש הממשלה, ולשקול את העמדתה לדין באחת הפרשות ("פרשת הזמנת הארוחות"), בכפוף לשימוע.

...

בעקבות כך פנתה העותרת בבקשה לתיקון עתירתה, על מנת שייכללו בה סעדים בעניין גילוי חוות דעת מייעצת שהוכנה ליועהמ"ש בידי פרקליט המדינה ו/או פמ"י, אשר היא, לטענת העותרת, חלק אינטגרלי מהחלטתו של היועהמ"ש. בית המשפט נעתר לבקשה, אולם לאחר שהוגשה תשובה לעתירה המתוקנת, המליץ בית המשפט לעותרת למשוך את עתירתה.

אינני מקבלת טענות אלו.

אשר לטענת העותרת, כי ההנמקה שנתן היועהמ"ש להחלטתו איננה מספקת – כפי שמציינים המשיבים בתגובתם, בירור טענה זו אינו בגדרי סמכות בית משפט זה. בנוסף, מקובלת עליי הטענה כי מדובר בטענה כי העניין טרם מוצה מחוץ למסגרת הבירור המשפטי, שכן העותרת לא פנתה אל היועהמ"ש בדרישה כי ירחיב את הנמקתו להחלטה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

זאת, בהיתחשב בכך שהוגש כתב אישום בגין אחת הפרשות ושעניינה תלוי ועומד בימים אלה בבית המשפט, ובכך שפרטי הפרשות שנחקרו ממילא ידועים ומוכרים לציבור מדו"ח מבקר המדינה שעסק בהן (מבקר המדינה הוצאות מעונות ראש הממשלה (2015)).

המשיבה 2 סברה כי אין עילה להתערבות בהחלטות היועץ בעיניינה, והוסיפה כי העתירה הנה עתירת סרק שכל מטרתה הנה לפגוע בה. דיון והכרעה ככלל, רשות מינהלית שמוקנית לה סמכות על פי דין רשאית ואף חייבת לנמק את החלטתה (בג"ץ 2523/97 ימיני נ' היועץ המשפטי לממשלה (20.4.1997) (להלן: עניין ימיני).

אין ספק כי הפרשות בהן נחקרה המשיבה 2 מעוררות עניין צבורי, והדברים שנאמרו בהקשר זה בבג"ץ 88/18 יפים גם לענייננו: "חקירת האפשרות לביצוען של עבירות פליליות, לכאורה, על ידי רעיית ראש הממשלה במעונו הרישמי של ראש הממשלה כרוכה ברגישות ציבורית רבה ונלווׂת לה, ולהמשך ההליכים בעיניינה, ככל שיהיו כאלה, השלכות ציבוריות נכבדות" (בג"ץ 88/18 משגב נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפיסקה 5 (16.1.2018)).

...

עם זאת, ומבלי לגרוע מחשיבותה של חובת ההנמקה, הגעתי למסקנה כי העתירה אינה מגלה עילה שתצדיק את התערבותנו בשיקול דעתו של היועץ.

סיכומו של דבר, שההנמקה התמציתית הינה תוצר של שיקול דעת סביר, ועל כן לא ראינו מקום להתערב בהיקף הנמקתו של היועץ המשפטי לממשלה.

העתירה נדחית.

בתאריך 21.11.2013 העתירה נמחקה, בהסכמת הצדדים, לאחר שהוסכם כי הממונה ימסור למערערת מידע בדבר הוצאות מעונות ראש הממשלה, בחלוקה לקטגוריות מפורטות (ראו: עת"מ 23378-05-13, שנדונה בפני כב' השופט ד' חשין).

טיעוני הצדדים המערערת טוענת כי בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד, נושא העירעור, נפלו טעויות: הן ביחס לאבחנה בדבר העניין הצבורי הגלום בחשיפת החשבוניות עבור הוצאות מעונות ראש הממשלה, הן ביחס לאיזון שבין הזכות לפרטיות לבין זכות הציבור לקבלת מידע, והן ביחס לסייגי השמירה על הבטחון והקצאת המשאבים הבלתי סבירה.

...

בכפוף להערה זו, אם כן, דין הערעור בנוגע לעתירת העמותה – להידחות.

נוכח מסקנתי כי ישנו אינטרס ציבורי בפירוט ההוצאות של מעונות ראש הממשלה, אני סבור כי דינו של הערעור ביחס לעתירת ראש הממשלה – להתקבל.

..לאחר ששקלתי את הדברים ובאיזון בין האינטרס הציבורי שבגילוי המידע אל מול היעילות האדמיניסטרטיבית של המשרד בהתאם לנורמות שנקבעו בפסיקה, אני סבורה כי העברת הטבלה המסכמת אשר משקפת את ההוצאות בחלוקה עניינית נותנת מענה לאינטרס הציבורי באופן מספק ואין מקום להיענות לבקשה למסירת החשבוניות שמשמעותה, כמפורט לעיל, היא הסטת משאבים משמעותית של גורמים שונים במשרד לרבות גורמים בכירים – הסטה אשר תגרום לשיבוש קשה בפעולת המשרד השוטפת הן בשלב המקדמי של איסוף החשבוניות והן בבדיקתן ועריכת ההשמטות הנדרשות טרם מסירה".

רקע רלבאנטי התנועה לחופש המידע הגישה לבית משפט זה עתירה מנהלית שבה היא ביקשה למסור לה (לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998), את פירוט ההוצאות של מעון ראש הממשלה לשנת 2014 וכן את החשבוניות שהוצאו עבור כל אחת מהרכישות.

דיון אכן, ניתן פסק דין בעתירה זו והדבר נעשה לאחר שהרשות המנהלית שהייתה משיבה לעתירה – כלומר משרד ראש הממשלה – הודיעה מיוזמתה לבית המשפט על ההסכמה למסירת המידע.

...

בא כוח משרד ראש הממשלה עמד על דברים אלה בטיעוניו, ולכן נעשתה לפי טענתו הפנייה לבית משפט זה לאחר פסק הדין כאשר הרשות המנהלית הגיעה למסקנה שהיא טעתה במהלך הדברים אל מול צד ג' ולאחר בירור החומר והיקפו.

התוצאה התוצאה היא אפוא שהרשות המנהלית – משרד ראש הממשלה – הודיעה לבית המשפט על ההחלטה החדשה שהתקבלה על נסיבותיה – כלומר ביצועה שהחל, ולוחות הזמנים להשלמתה.

לא מצאתי יסוד לבקשה זו נוכח כל האמור לעיל.