עתירות בבית הדין של תנועת הליכוד על הפרת תקנון המפלגה

לפני עתירת התובע להורות, בין היתר, כי החלטת בית הדין העליון של הנתבעת בטלה ולאסור על חברי כנסת לשעבר היתמודדות "בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה- 25, במסגרת משבצת הבטחת הייצוג לעולים חדשים השמורה למועמדים חדשים ברשימה". רקע בתמצית התובע, אזרח ישראלי, שעלה לארץ בשנת 1990, התפקד למפלגת הליכוד בשנת 2009 וכיום מתמודד כמועמד חדש לאחד המקומות הייעודיים עבור עולים חדשים בבחירות המקדימות (המכונות "פריימריז") לרשימת הנתבעת (להלן: הליכוד או הנתבעת) לכנסת ה- 25, אשר ייערכו ביום 10.8.2022.

בכתב התביעה הועלו טענות כלפי ח"כ גדי יברקן, ונטען כי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הליכוד, בהליך הפרה רולינג של ח"כ יברקן, אינה הולמת את הדין ולכן בטלה.

לטענתה, משמעות הילכת אי ההתערבות היא שבית המשפט אינו יושב כערכאה ראשונה על מחלוקות שמתגלעות בין חברי מפלגה, בינם לבין עצמם, ובינם לבין מוסדותיה של המפלגה, ואינו יושב כערכאת ערעור על פסק דין של בית הדין של הליכוד, ואינו מחליף את שיקול דעתו של בית הדין בשקול דעתו שלו, ולא יעדיף את הפרשנות שלו להוראות חוקת הליכוד ותקנוניה השונים על פרשנותו של בית הדין.

בע"א 2129/19 יניב טוירמן נ' הליכוד תנועה לאומית ליבראלית (24.12.2019) כותב כבוד השופט יצחק עמית בסעיף 7: "הלכה ותיקה עמנו היא כי היתערבות בתי המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים. כפי שסוכם בע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (17.2.2008) (להלן: עניין שטרן):

לטענתו הוא הסתמך על כך שמשבצת העולה החדש מכוונת ל"פנים חדשות" (טענה עובדתית, שבמסגרת הליך זה לא התבררה, וכאשר חוות הדעת של נשיא בית הדין תומכת בה, אך דעת המיעוט סותרת, ראו סעיפים 12-11 לחוות דעתו) ולכן פעל במשך שנים בציבור, על מנת להיתמודד במשבצת זו, כאשר אילו ידע שישנו את כללי המשחק "דקה לפני המשחק" לא היה פועל כך. לעניין זה השיב ב"כ הנתבעת שאין לתובע אינטרס הסתמכות על התקנון, מכיוון שלפני כל בחירות תקנון הבחירות משתנה והוא בגדר תקנון בחירות לכנסת שאליה מתמודדים כעת בלבד.

...

בית הדין בהחלטה השנייה פירט ונימק את עמדתו להבחין בין חבר כנסת מכהן, אשר מנוע מלהתמודד, לבין כזה שכבר אינו מכהן מבחינת הפגיעה בשוויון, ונשיא בית הדין כתב בסעיף 11 להחלטה: "בתום הדיון הארוך והממצה, התקיים דיון בין השופטים, כאשר חלק מרכזי בהתלבטות היה סביב הפער בין חברי הכנסת לשעבר לחברי הכנסת המכהנים ומצד שני הפער בינם לבין מועמדים חדשים לחלוטין. היינו קרובים כחוט השערה לקביעה שלא ניתן להבחין בין ח"כ מכהן לבין ח"כ לשעבר, אך בסופו של דבר הסתפקנו בהבהרת ובהאחדת ההחלטה בנוגע לחברי כנסת לשעבר". עוד ממשיך וכותב: "13. ...בשאלת זכאותם של חברי הכנסת המכהנים להתמודד בתנאי החממה של משבצת מוגנת, אין לנו ספק כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה בעליל שדינה להתבטל גם בהיותה נוגדת את הוראות סעיף 39 לחוקת הליכוד הקובע כי הבחירות תהיינה "שוות". שיוון איננו רק השוויון הפורמאלי של "אדם אחד קול אחד", אלא גם הימנעות מהחלטות הפוגעות אנושות בשוויון ההזדמנויות.

איננו מקבלים את הטענה הזו.

סוף דבר התביעה נדחית.

שעה שחוקת הליכוד היא למעשה תקנון מפלגה, קרי חוזה בין המפלגה לחבריה ובין החברים לבין עצמם, יש לראותם כמי שהסכימו כי מרכז הליכוד יקבל את ההחלטה בדבר מועד הבחירות ובית הדין יבקר אותה, למרות החשש לניגוד עניינים.

לשיטת בית הדין, קשה לומר כי הסכמה שקבלה אישור של המוסד המשפטי העליון של התנועה מהוה הפרה של הדין התנועתי והופכת את דחיית הנעילה לבלתי חוקית.

קבלת הסעד לו עותר המבקש, תגרור את התנועה לבחירות, על כל הכרוך בכך, בסמוך לבחירות מוניציפליות, כאשר התנועה אמורה להשקיע את כל כוחה ומאמציה בהתמודדות זו. לדעת בית הדין, אין להקריב את התכלית העליונה של קיום המפלגה, לשם השגת תכלית אחרת, הגם חשובה, של זכות לבחור ולהבחר למוסדות הפנימיים של התנועה.

מאחר שבפסק דינו של בית הדין העליון של הליכוד מיום 19.1.17 נקבע בצורה מפורשת כי לאחר ישיבת המרכז ועל פי תוצאותיה פתוחות דלתי בית הדין בפני כל חבר תנועה המוצא לנכון לעתור לבית הדין, ובכלל זה בפני המבקש שבפניי ונוכח הכלל בדבר מיצוי הליכים בפני טרבונל פנימי, מוצע למבקש למשוך את עתירתו לעת הזו, וככל שבסופו של יום, לאחר פניה נוספת לבית הדין העליון של הליכוד ומיצוי הליכים במסגרת זו, ימצא כי יש מקום לשוב ולפנות לבית המשפט, הרי שתהיה פתוחה בפניו הדלת לעתור בשנית.

...

במצבים אלה אין מנוס מכך שסמכות תופעל כדין למרות שבעל הסמכות פועל מתוך ניגוד עניינים‏.

סוף דבר נוכח ההלכה בנוגע למיצוי הליכים בפני טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים, ושעה שהמבקש לא מיצה את האפשרויות העומדות בפניו, ובאפשרותו לפנות לבית הדין בבקשה לדיון נוסף, הרי שלא מצאתי להיעתר לתובענה.

לאור האמור לעיל, התובענה נדחית.

הבקשה הוגשה בשעה 16:00 כאשר הבחירות היו בעיצומן, ועל כן, ב"כ המבקשים הצהיר בפתח הדיון כי העותרים אינם עומדים עוד על הבקשה המקורית לבטל את הליך הבחירות הנמצא בעיצומו, והם מבקשים סעד חילופי של עיכוב פירסום תוצאות הבחירות, בעשרים וארבע שעות, עד לאחר הדיון בבקשתם לביטול ההליך שיתקיים בבית הדין העליון של תנועת הליכוד מחר בבוקר.

בית הדין העליון החליט כי על פי חוקת הליכוד, יש להביא את תקנון הבחירות לאישור המרכז רק יממה לאחר אישור ועדת החוקה של הליכוד לאישור תקנון הבחירות ופירסומה (להלן: ההחלטה הראשונה) לפיכך, ביום 8.12.14 הוחלט לדחות את כנוס המרכז ליום ג' ה-9.12.14.

טענות הצדדים העותרים טוענים כי על פי חוקת הליכוד והחלטת בית הדין העליון יש לקיים הצבעה חשאית רק אם דרשו זאת 10% מחברי המרכז, כשלטענתם לא נאספו חתימות בשיעור זה. על כן, לטענתם, הבחירות החשאיות הפרו הן את חוקת המפלגה, הן את החלטת בית הדין העליון.

לאור הסכמתו של ב"כ העותרים להסב את הבקשה לבקשה לצוו מניעה בהליך אזרחי, ויתר ב"כ הליכוד על טענתו בשלב זה. אף אני לא אזקק כעת לשאלת הסמכות לאור הסכמת ב"כ העותרים כי ככל שהסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי תתוקן העתירה ותוגש בהליך אזרחי.

...

האם יש מקום למנוע את פרסום תוצאות ההצבעה לא שוכנעתי כי יש מקום למנוע את פרסום תוצאות ההצבעה הערב, שזוהי למעשה הבקשה היחידה של העותרים בשעה זו. מטרתו של סעד ביניים הוא למנוע שינוי מצב, שימנע או יקשה על האפשרות לקיים דיון לאחריו.

על החלטת בית הדין, לפי סעיף 129 ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף, אם נשיאות בית הדין מצאה כי מדובר בנושא עקרוני.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה לצו ביניים או לצו מניעה.

הפנייה של התובע לבית המשפט לבטל החלטה של יו"ר ועדת הבחירות במקום לפנות לבית הדין, פוגעת בעיקרון כיבוד הערכאות השיפוטיות וכן בעיקרון הידוע לפיו על עותר שפונה לבית המשפט בבקשה לקבל סעד למצות תחילה את ההליכים שעומדים לרשותו בפני הערכאה השיפוטית של המפלגה שנגדה עתר.

התובע מסכים שמי שטוען שהליכוד הפר את החוקה (היא התקנון) אכן צריך להקדים ולפנות אל המוסדות שנקבעו בחוקה לשם מיצוי זכויותיו, בטרם יפנה לאכיפתו בפני בית משפט אזרחי (סעיף 5 לתגובה).

אולם לטענתו "הוראות חוק המידע הפלילי לא נקבעו בתקנון הליכוד, אכיפתם אינה עניין לבית הדין של הליכוד והלכות אי היתערבות בענייניהם הפנימיים של גופים וולונטריים אינם יפים שעה שמדובר באכיפה של חוקי המדינה" (סעיף 6 לתגובה).

רקע נורמאטיבי בע"א 832/19 צחי הנגבי נ' הליכוד (4.2.2019) חזר והבהיר בית המשפט העליון בסעיף 17 לפסק הדין מושכלות ראשונים: "הלכה ידועה עמנו, כי ההתערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים היא מצומצמת, ומוגבלת למצבים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי ופגמים דומים (ע"א 10985/08 יפים נ' יפרח, פסקה 3 (28.12.2008))". והרחיב כבוד השופט הבכיר (כתוארו אז) אלי בכר בפס"ד הנגבי "כידוע, כלל בסיסי הוא שבית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטות בית דין של מפלגה פוליטית, אלא במקרים חריגים ובהם קיימת חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי (ר' ה"פ (מחוזי ת"א) 41280-12-14 קורנפלד נ' רה"מ בנימין נתניהו יו"ר תנועת הליכוד, עמ' 11-14 וההפניות שם (28.12.2014)). כך גם, קיימת חובה למצות את התרופות הדיוניות במוסד השיפוט הפנימי (ר' ה"פ (מחוזי ת"א) 14247-12-16 זילברמן נ' מפלגת העבודה הישראלית, פס' 17 וההפניות שם (11.12.2016))" (סעיף 26).

...

טענה זו אין בידי לקבלה.

בפס"ד קלארמן ובפס"ד טיוגרמן, ששניהם דנו בסוגיית "הליכודניקים החדשים", מצא בית המשפט שהליכוד נהג בשיהוי בטיפול בטענות ובתביעות, ולכן קבע שיש להתחשב בסד הזמנים ולא להפנות את התובעים שם למיצוי הליכים.

סוף דבר התובע לא מיצה את האפשרויות העומדות בפניו לפנות לבית הדין בבקשה לדיון נוסף, ולכן התובענה נדחית.

עניינה של התביעה הוא בהחלטת הנתבע 3 (להלן: "בית הדין העליון של הליכוד" או "בית הדין") מיום 4.9.2022 במסגרתה התקבלה עתירתו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע 1" או "עבד"), ונקבע כי הוא ישובץ במשבצת "הבטחת הייצוג למגזר הלא יהודי", במקום ה-44 ברשימת הליכוד לכנסת ה-25, וזאת במקומו של התובע (להלן: התובע" או "קרא") אשר זכה בבחירות המקדימות ביותר קולות מהנתבע 1.

בית המשפט אינו יושב כערכאה ראשונה על מחלוקות המתגלעות בין חברי מפלגה, בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות המפלגה; הוא אף לא יושב כערכאת ערעור על פסק דין של בית הדין העליון של הליכוד ולא מחליף את שיקול דעתו של בית הדין שיקול דעתו שלו.

בית הדין סבר כי הצבת התובע שכיהן בעבר כחבר כנסת וכשר, שהרוב שזכה בו היתהווה בקולותיהם של יהודים ולא של לא יהודים, מפר את עיקרון השויון.

פרשנות הוראות תקנון הבחירות, היא בתחום סמכותו המובהקת של בית הדין של הליכוד.

סוף דבר- לאחר עיון מעמיק במכלול החומר שבפני תוך בחינת כל טענות הצדדים, ובשים לב למגמת אי ההתערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים, הריני קובעת כי לא היתקיימו העילות החריגות המוכרות בדין להתערבות בית משפט זה בפסק הדין ובהחלטה שניתנו על ידי בית הדין של תנועת הליכוד.

...

הגם ששקלתי בכובד ראש את טיעוני ב"כ התובע, לא שוכנעתי כי פסק הדין וההחלטה לוקים בטעות כה חמורה המצדיקה התערבות בהם.

סוף דבר- לאחר עיון מעמיק במכלול החומר שבפני תוך בחינת כל טענות הצדדים, ובשים לב למגמת אי ההתערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים, הריני קובעת כי לא התקיימו העילות החריגות המוכרות בדין להתערבות בית משפט זה בפסק הדין ובהחלטה שניתנו על ידי בית הדין של תנועת הליכוד.

אשר על כן, התביעה נדחית.