מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירות אסירים מוסגרים בדרישה להחזרתם לישראל

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 05 מרץ 2017 עת"א 9317-01-17 ואקנין(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' לפני כב' השופט גרשון גונטובניק העותר: 1. דרור וקנין (אסיר) בעצמו נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון באמצעות עו"ד כינרת צימרמן החלטה
במאמר מוסגר יצוין כי במועד הגשת העתירה העותר היה במעמד של עצור עד תום ההליכים נגדו.
המשיב, בתגובה, הצביע על כך שבקשת העותר להסרת מעמדו כטעון הגנה נענתה תחילה בחיוב, והוא הועבר לבית-סוהר רימונים לשם בחינת הישתלבותו שם. בחלוף חמישה ימים מיום העברתו, פנה העותר עצמו בבקשה להשיב את הגדרתו כטעון הגנה על כנה, ולהעבירו משם בשל חשש לפגיעה בו מצד אסירים אחרים, וכך אכן נעשה.
בכל הנוגע להיותו של העותר טעון הגנה, הרי שמהאמור לעיל עולה כי המשיב גילה נכונות לשקול את עניינו של העותר בפתיחות, ולהסיר את הסטאטוס שלו כטעון הגנה, אך נידרש להשיבו לאור חששות עדכניים ביחס לאיומים כלפי העותר.
...
נוכח זאת החלטתי לקיים הדיון במעמד העותר בלבד.
דיון לאחר שבחנתי את מכלול החומר שבפניי נחה דעתי שלא נפלה עילה להתערבות בשיקול דעתו של המשיב.
תוצאה העתירה נדחית בזאת.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מציין ב"כ המשיב כי למעשה, מאז שניתן פסק הדין בפרשת פיינברג בשנת 2004 נהגה העותרת לחזור על הדברים אשר נאמרו בו, ולבסס את בקשותיה להסגיר לרוסיה על כך, וזאת כשהיא מסתמכת על מדיניות ההסגרה הנוהגת לרוסיה ועל חזקת התקינות המנהלית שעומדת לרשויותיה של מדינה זו. אף בתי המשפט לא נדרשו לבחינה נוספת של מצב זכויות האדם במדינה זו, וקיבלו החלטות מתוך אמון לרשויות התביעה בישראל ועל הנימוק של בית המשפט בפרשת פיינברג.
" כן אני מפנה לדברי כב' השופט מ' חשין בפרשת פיינברג, אליו הפנה גם ב"כ המשיב בטיעוניו לעיל, ואשר בו יש למצוא מסקנות שונות לחלוטין מאלו הנטענות על ידי ב"כ המשיב: טוען המערער כי הסגרתו לרוסיה תעמוד בסתירה לתקנת הציבור בישראל, שכן אין ברוסיה שיטת משפט עצמאית; אין עושים בה משפט צדק; תנאי המעצר והמאסר בה ירודים וקשים עד כדי סכנת-מוות ממש; עצירים ואסירים נושאים בעינויים.
על כל אלה נוסיף ונזכיר כי גם לאחר הכרזתו בר-הסגרה יכול מבוקש לפנות אל שרת המשפטים – בעלת הסמכות לחתום על צו ההסגרה – בעתירה שתבקש מאת הרשויות ברוסיה כי אם ייגזר עליו עונש מאסר כי-אז יוחזר לישראל לריצוי העונש.
...
אציין כי גם בטיעוניו האחרונים בהליך הראשי חזר ב"כ המשיב לטעון כי יש להתחשב במצבו הפסיכיאטרי של המשיב כעילה נגד הסגרתו לרוסיה, מטעמי תקנת הציבור, שעיקר טענותיו ההגנתיות מכוח סעיף זה יפורטו באריכות להלן; ברם, ממצאי בית המשפט בהחלטה האמורה שוללים את המסקנה הנטענת באשר למצבו הפסיכיאטרי של המשיב, ועל כן גם אין מקום לחזור ולהתייחס בטענה האמורה במסגרת פסק דין זה. אזרחות ותושבות המשיב עלה לישראל ביום 8.2.01.
המדינה מוסיפה ומודיעה לנו כי שר המשפטים היוצא (או שרי המשפטים בעבר) שקל בכובד ראש בקשות מעין אלו, ואף נעתר להן.
במקרה דנן, וכמפורט לעיל בהרחבה, שוכנעתי כי יש לקבל את טענות ב"כ העותרת באשר לחומר הרב שהוגש על ידי המשיב הנוגע ליחסי רוסיה עם המועצה האירופית והנתק שבשיתוף הפעולה שביניהם.
כן מקובלת עלי טענת ב"כ העותרת כי עיקר משקל טיעוני ב"כ המשיב מופנה כלפי המערכת המשפטית ברוסיה בכללותה, ועל כן אין על בית המשפט לקבל טענת הגנה כאמור אלא אם כן ניתן היה לקשור את הממצאים השליליים – גם אם היו כאלה – עם ההתייחסות אליה צפוי המשיב באופן ספציפי למקרה שיוסגר לרוסיה כמבוקש.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני עתירת אסיר שהגיש העותר, עצור עד להחלטה אחרת, בה עורר הוא על החלטת שב"ס, שלא להתיר לו לקיים ראיון מוסרט ומוקלט לצורך כתבת טלויזיה שעוסקת בנושא בגינו נעצר והואשם, "פרשת טלגרס". רקע ופרטי המבוקש: העותר נעצר בחו"ל והוסגר לישראל, בגין חשד למעורבותו המרכזית בפרשה הנ"ל: לפי הנטען, הקים העותר יחד עם אחרים את רשת הטלגראס ועמד בראשה.
כמפורט בכתב העתירה, עוררה פרשה זו עניין רב בציבור, ועדיין מעוררת – כתבה טלויזיונית "שתעסוק כולה בפרשיית הטלגראס בכלל ובעותר בפרט" נימצאת בשלבי הכנה, והעותר מבקש להתראיין לכתבה בראיון מצולם כדי "להציג את עמדתו, ... להשיב על שאלות ולהציג בפני הצופה זוית אחרת ונוספת". בכך מבקש העותר לאזן את התמונה התקשורתית שיסודה בדברור עמדתן של רשויות החקירה והתביעה, מש"לא התאפשר לו לספר את סיפורו באופן אישי".
כך, ועל-אף מעמדה הבכיר של חירות הביטוי, לא מצאתי שיש בהגבלה המיוחדת על פירסום דבריו של עציר משום פגיעה שאיננה נידרשת או איננה מידתית בחירות זו. אם לא למותר לציין, הגבלה מצומצמת-נושאית ותחומה-בזמן זו, אינה מותירה עציר עזוב לגורלו בדממת מרתפים: כל תלונה וטרוניה ניתן להעלות בבית המשפט, ומפי סנגור בכל מקום וזמן [עת"א 6810-05-11 סביחי נ' משטרת ישראל (2011)].
...
כלל הוראותיה של הפקנ"ץ שבנדון עומדות היטב בתנאי הצורך והמידתיות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תוך איזון רצונו של עציר ושל אסיר מול צרכים ויכולות של בית כלא: הצורך להתארגן לראיון, על-כל הכרוך בניהול התקין של הכלא, הביטחון, הסדר והמשמעת [הררי, שם]; הצורך בניטור הפרסום, המחייב שככל שייעשה – יעשה בכתב [כך הוחלט סוף-דבר גם בעניין מעוז הנ"ל]; התנהגותו של האסיר והיעדר מידע שלילי – כמובן רלוונטי ומשמעותי; השפעה על בטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו, סדר ומשמעת בכלא, הליכי חקירה ועניינו של נפגע עבירה – בבחינה פרטנית.
מכלל המובא לעיל מחויבת המסקנה, שאין כל עילה להתערב בהחלטת הסירוב של המשיב.
סוף-דבר: העתירה נדחית.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 05 מרץ 2017 עת"א 9317-01-17 ואקנין(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' לפני כב' השופט גרשון גונטובניק העותר: 1. דרור וקנין (אסיר) בעצמו נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון באמצעות עו"ד כינרת צימרמן החלטה
במאמר מוסגר יצוין כי במועד הגשת העתירה העותר היה במעמד של עצור עד תום ההליכים נגדו.
המשיב, בתגובה, הצביע על כך שבקשת העותר להסרת מעמדו כטעון הגנה נענתה תחילה בחיוב, והוא הועבר לבית-סוהר רימונים לשם בחינת הישתלבותו שם. בחלוף חמישה ימים מיום העברתו, פנה העותר עצמו בבקשה להשיב את הגדרתו כטעון הגנה על כנה, ולהעבירו משם בשל חשש לפגיעה בו מצד אסירים אחרים, וכך אכן נעשה.
בכל הנוגע להיותו של העותר טעון הגנה, הרי שמהאמור לעיל עולה כי המשיב גילה נכונות לשקול את עניינו של העותר בפתיחות, ולהסיר את הסטאטוס שלו כטעון הגנה, אך נידרש להשיבו לאור חששות עדכניים ביחס לאיומים כלפי העותר.
...
נוכח זאת החלטתי לקיים הדיון במעמד העותר בלבד.
דיון לאחר שבחנתי את מכלול החומר שבפניי נחה דעתי שלא נפלה עילה להתערבות בשיקול דעתו של המשיב.
תוצאה העתירה נדחית בזאת.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה 21 מרץ 2024 עת"א 1629-03-24 חתן נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש צפון בפני כב' הנשיא רון שפירא עותר אליה חתן ע"י ב"כ עו"ד **** דרוביצקי משיבה מדינת ישראל – הממונה על עבודות שירות צפון פסק דין
נטען כי שב"ס לא יידע את העותר כי הדבר יכול להוביל להפקעת עבודות השרות כאשר בעת הסגרתו נותרו לעותר חודשיים לסיום עבודות השרות.
בין לבין, העותר כבר סיים לרצות את מאסרו בגין התיק הצבאי ולכן, לכאורה, אין טעם להשיב את העניין לבית הדין הצבאי.
במקרה זה הפסקת עבודות השרות הובאה לידיעת בית המשפט שגזר את דינו של העותר לעונש עבודות השרות, אך מכיוון שמדובר בהפסקה ללא צורך בהחלטה שיפוטית, בית המשפט לא נידרש להכרעה שיפוטית.
עם זאת, כאמור לעיל, אינני סבור כי נפל בהתנהלות המשיבה פגם כלשהוא המצדיק היתערבות במסגרת של עתירת אסיר ולכן יש לדחות עתירה זו. בכל הנוגע לסמכות של בימ"ש זה לידון בעיניין במסגרת עתירת האסיר – אמנם עתירת אסיר מכוונת נגד החלטה של רשות או של גוף מינהלי ואילו בעניינינו מדובר בהפסקה שיפוטית המתגבשת עם הרשעתו של הנדון בעבירה נוספת, אולם כפי שנקבע גם ברע"ב 2112/13 הנ"ל, אין קושי בדיון בכך בעתירת אסיר כיוון שמדובר בנושא הקשור בטבורו למאסר והדבר מישתלב הרמונית במירקם הדין הרלוואנטי לכך.
...
המשיבה טוענת כי יש לדחות את העתירה.
עם זאת, אני סבור כי יש מקום לעכב ביצוע המאסר ולאפשר לעותר לפנות לערכאה המתאימה (בית הדין הצבאי או בית המשפט שגזר את דינו של העותר למאסר בעבודות השירות) לדון בשאלה של חפיפת העונשים, שלא נדונה בבית הדין הצבאי, או של שינוי גזר הדין בהתחשב בנסיבות.
בסיכומו של דבר, כאמור, אני סבור כי לא נפל כל פגם בהתנהלות המשיבה, אשר פעלה בהתאם לדין, ולכן אני מורה על דחיית העתירה.
עם זאת, בנסיבות העניין הייחודיות, כאשר העותר כבר היה עריק בעת גזירת דינו לריצוי מאסר בעבודות שירות, ולכן אין מדובר בעבירה נוספת שעבר בזמן ריצוי עבודות השירות, וכאשר עניין ריצוי עונשי המאסר במצטבר או בחופף לא נטען ולא נדון בבית הדין הצבאי, אשר גם לא התייחס לכך בגזר דינו, אני מורה על עיכוב ביצוע יתרת המאסר וזאת עד ליום 23.05.24.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו