בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
עת"מ 43385-10-22 לחאם נ' הפנים ואח'
בפני
כבוד השופטת תמר נאות פרי
העותר
זוהיר לחאם
המשיבים
1. מנכ"ל משרד הפנים
2. פאיז חנה -הממונה על מחוז חיפה
3. הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה - צפון חיפה
ע"י עו"ד שלומית שושני-קפלן – פמ"ח (אזרחי)
4. עריית באקה אל-גרבייה
ע"י ב"כ עו"ד יניר גור ועו"ד ארז טל
5. מועצה מקומית ג'ת
ע"י ב"כ עו"ד רנה לפידות ועו"ד אמיר מזאוי
6. מי עירון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לין מסאלחה ועו"ד אמל ג'בארין
פסק דין
שהוי –
תקנות 4-3 לתקנות קובעות כי עתירה תוגש בתוך מועד שנקבע בחיקוק אחר, ובהעדרו לא יאוחר מ-45 ימים מיום שההחלטה מושא העתירה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה, או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם.
הפסיקה חזרה וקבעה כי את טענת השהוי יש לבחון לאור שאלת קיומו של שהוי סובייקטיבי, שהוי אובייקטיבי ואף לאור שאלת מידת הפגיעה הנטענת בשלטון החוק (עע"מ 5910/22 א.נ.ו משרדי עכו בע"מ נ' ועדת הערר לעינייני ארנונה בעריית עכו, פסקה 8 (03.11.2022); עע"מ 6732/13 גואטה נ' הועדה המחוזית לתיכנון ובניה, פסקה 2 (01.02.2015)).
...
עם זאת, בעניין דכאן, שוכנעתי כי מתקיימות מספר משוכות משמעותיות שהעותר לא צלח, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט ויש לסלק אותה על הסף - מחמת הסיבות המצטברות להלן.
העותר ניסח בעצמו את כתבי בית הדין שהגיש, וזו כמובן זכותו, אלא שגם קריאה שנייה ושלישית של המסמכים מניבה את המסקנה כי השתלשלות עניינים מתוארת באופן לא ברור, לוקה בחסר וללא מיקוד בעובדות שיכולות לבסס את הטיעון המשפטי, וכן להסביר מדוע יש מקום להורות על ביטול ההחלטה לאשר את התכנית השנייה.
סיכום –
לאור כל האמור במקובץ – העתירה נדחית על הסף.