מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה על אי קידום בדרגה במשטרת ישראל

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מאחר והמועצה נימנעה מלהמציא לידי העותרת את מיסמכי המיכרז, וביקשה כי העותרת תתייצב במשרדי המועצה ותעיין במסמכי המיכרז, כפי שעולה מתשובתה מיום 11.05.2021 (נספח 3 לעתירה), תוך ציון כי עלה חשד שהעותרת ביצעה שינויים בחוברת המיכרז ע"י מחיקת סעיפים, הגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה מנהלית דחופה ובקשה למתן צו ביניים, בגדרם ביקשה להורות למועצה למסור בידיה את כל המסמכים הקשורים למכרז ולעכב את קידום תוצאות המיכרז ( עת"מ 37598-05-21 סאראי הצפון מסחר והשקעות בע"מ נ' מ.מ. אבו סנאן).
אציין כי ביני לביני, ביום 24.05.2021, הגישה המועצה באמצעות מנכ"ל המועצה, תלונה למשטרת ישראל בגין זיוף חוברת המיכרז וטענה כי העותרת הגישה הצעת מיכרז בנוסח שונה מזו שרכשה מן המועצה.
מהאמור עולה כי ככל ואכן בוצע זיוף על-ידי מאן דהוא, דרך הכנסת עמודים הכוללים תנאים שונים במיכרז, הרי מדובר בזיוף בדרגת תיחכום גבוהה, והוא נעשה באופן שלא הותיר שינוי הנראה לעין בין החוברות, למעט השינויים שהוזכרו לעיל, ואיני יכול לקבוע (וגם לא לשלול) בשלב זה כי עסקינן בזיוף מתוחכם.
כאמור, עסקינן במיכרז לבניית תוספת קומה מעל ביניין המועצה ללישכת הרווחה במועצה, כאשר למן הרגע הראשון (עוד ביום 06.05.2021 - למחרת היום שבו המועצה הודיעה לעותרת על אי זכייתה), הודיעה העותרת למועצה כי אינה משלימה עם תצואות המיכרז וכי בכוונתה למצות זכויותיה בערכאות.
...
אציין תחילה שכל אשר ייקבע במסגרת החלטתי זו הן קביעות לכאורה לצורך הדיון בבקשה למתן צו ביניים והן מבוססות על החומרים שהוצגו בפניי.
במסגרת בחינת סיכויי העתירה, יש להידרש לטענת הזיוף שהועלתה על-ידי המועצה ולבחון אם יש בסיס, לכאורה, לטענה זו. לאחר שעיינתי במסמכים שהונחו בפניי, עומד בית המשפט, בשלב זה, בפני "תעלומה". החומר שבפניי אינו יכול לסייע לקבוע באם בזיוף מתוחכם למדיי עסקינן, או שמא בטעות (במקרה הטוב) שמקורה במסירת חוברת מכרז שונה לידי העותרת.
למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן: - ראשית, עיון בחוברת שהוגשה על-ידי העותרת מעלה כי למעט המחיקות בסעיפים הנ"ל, והזזת מיקום חלק מהסעיפים (לאור המחיקות שבוצעו), אין ולו שינוי אחד בסעיפים אחרים (ולו בפסיק אחד), העשוי להעיד כי דף מסוים שוכתב והושחל לחוברת על-ידי העותרת, לאחר שהיא נכרכה ונמסרה לעותרת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ומתאימים הם לכאן הדברים שנאמרו בבג"צ 424/08 נהרי נ' מפכ"ל המישטרה (31.7.08): "אין בידי בית משפט זה לנהל את הליכי ההשמה והקידום של בעלי תפקיד, בכלל, ובמיוחד בגוף הירארכי כמו המישטרה או משמר הגבול. על מנת שבית משפט זה יתערב, על העותר להצביע על פגם מסוג הפגמים המצדיקים היתערבות שיפוטית בהחלטה מינהלית. כאשר עסקינן בהחלטות בעיניין השמה לתפקיד או קידום בדרגה ממילא גדר ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק הנו מוגבל ומצומצם אף יותר מאשר במקרים של החלטות מינהליות אחרות. זאת, בין היתר, לאור העובדה שלא ניתן לקיים בירור עובדתי ממשי, שעה שבעלי הדין חלוקים בעניינים עובדתיים, כמו שקרה במקרה הנוכחי, ומקום שמדובר בנושאים של כוח אדם. העותר לא הצביע על פגם המצדיק היתערבות בהחלטותיהם של המשיבים בעיניין העברתו לתפקיד אחר ובאשר לאי קדומו בדרגה. תחושתו הסובייקטיבית של העותר כי נעשה לו עוול אינה תחליף לפגם כאמור". ראו גם דבריו של כבוד השופט א' רובינשטיין בבג"צ 788/08 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' מפכ"ל המישטרה (6.7.08): "אין מקום שאנו נשים עצמנו לעניין זה בנעלי ספ"כ המישטרה, מקצועית ומהותית. זאת, לא רק בשל חזקת התקינות של מעשי המינהל, אלא גם כיוון שעל פניו מדובר בהליך סדור, שמשתתפיו רבים, ואין לצאת מהנחת "קונספירציה" בין כולם כנגד פלוני, ואף אם נניח הנחות הקשורות בהתנהגות אנושית קבוצתית מקובלת.
...
מהמקובץ עולה כי לשיטתו של העותר עצמו, מתוך 16 השנים בהן הוא לא קודם, הוא חווה יחס פסול מצד מפקד אחד, וזאת למשך כשנתיים בלבד.
סוף דבר הלכה היא כי "ענייני כוח אדם בגופים היררכיים ומיוחדים, כגון הצבא והמשטרה, מסורים לשיקול-דעת הרשויות המוסמכות ומידת התערבותו של בית-משפט זה בעניינים אלה, מועטה" (בג"צ 1722/05 קרן נ' מפכ"ל המשטרה, 23.1.06).
התוצאה העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 54921-08-22 יעיש נ' משטרת ישראל/ מחוז ירושלים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותר עדי יעיש ע"י ב"כ עו"ד בנימין תייאר משיבה משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד גילה אשכנזי (פמ"י) פסק דין
העותר התגייס למישטרה במעמד קבע ביום 11.12.2002 לתפקיד לוחם במג"ב. במאי 2004 התקבלה החלטה שלא לקדם את העותר מדרגת סמ"ר לדרגת רס"ל. בהחלטה הכתובה שניתנה בשעתו בחתימת מפקד מרחב מג"ב ירושלים דאז, נכתב כך: "לא מאשר [קידום לדרגת רס"ל-ד.כ.ל]. השוטר ניכשל בבוחן בר-אור" (ע/ב').
במענה הושב לעותר כדלקמן: "מרשתך רס"מ עדי יעיש מלין על אי קדומו בדרגה בשנת 2004 בה השלים לטענתו את התנאים לקידומו.
...
המשיבה מבקשת את דחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי בהגשתה, ואף טוענת כי יש לדחות את העתירה לגופה.
יישום אמות המידה האמורות בנסיבות המקרה דנן, מוביל למסקנה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי, וכי אין בכוחם של הנימוקים שפורטו בעתירה כדי להתגבר על השיהוי האמור.
אני סבורה כי העותר לא סתר מצג זה, שכן אין בטיעוניו הצדקה מניחה את הדעת לשיהוי הניכר בהגשת ההליך.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אין חולק כי פיטוריו של העותר אינם מבוססים על אי התאמה, על כישורים ירודים או על תיפקוד לקוי, וכן אינם מבוססים על עילה משמעתית, בריאותית או אחרת, אלא אך ורק על אי הצלחתו למצוא לעצמו שיבוץ בדרגתו.
טיעוני העותר ב"כ העותר טוען כי על פי "כתב תאום ציפיות" שעליו חתם עם קבלת דרגת תת ניצב, "משטרת ישראל מושתקת מלהביא לפרישתו באופן חד צדדי לפני יום 1.7.22 וזאת ללא קשר לבחינת הפרישה לגופה". ב"כ העותר טוען עוד כי אחריות שיבוצו של קצין בדרגתו של העותר מוטלת על משטרת ישראל: "תנ"ץ הנו משאב שהופקד ביד האירגון וחובה על האירגון להפעילו, אין דרך להטיל עליו חובה זו. זוהי אחריות המערכת לשבצו". לטענתו אין להטיל עליו את החובה למצוא לעצמו שיבוץ: "אדם שמסר את הטובות שבשנותיו ואת חלבו ודמו בהגנת הציבור לא יכול להפוך לכלי משחק תוצר של גחמה שכולה מבוססת על יחסים אישיים מצד אחד וברור שלא יכול להתנחל בדרגתו ולמתוח שרותו עד לגיל הפרישה של שוטר רגיל". ב"כ העותר מוסיף וטוען כי אי הצלחה בשיבוצו של העותר אינה עולה כדי עילה סבירה לפיטוריו.
בעיניינו של העותר "לא יעלה על הדעת שכל צמרת המישטרה וכל השרים הרלוואנטיים עשו יד אחת כדי להכשיל את העותר, עוד לא יעלה על הדעת שהעותר ישובץ לתפקיד כלשהוא בכוח ולא יעבור את הליך השיבוצים הרגיל ויקבל יחס מועדף על רקע הדחתו מתפקידו ועל רקע אי הצלחתו בסבבי השיבוצים וזאת על חשבון קצינים ראויים אחרים". אשר לנוהל האמור, טוענים המשיבים כי "המישטרה לא נדרשה ליישום נוהל זה בדרגים כה בכירים, ובפועל אין פועלים לאורו מתוך הבנה שאין הוא מתאים לצרכים האירגוניים", במיוחד בנוגע לקצונה הבכירה.
בנוהל נקבע כי "הליך בחינת תום שירות של שוטר, כמפורט בנוהל זה, יתבצע במקרה בו תיפקודו של השוטר לקוי או במקרה של העידר שיבוץ". בעיניינם של קצינים בדרגתו של העותר נקבע כי מדובר בהיעדר שיבוץ בשל "ביטול משימה, ביטול משרה או תקן", או מקום שהקצין "השלים קדנציה בתפקידו והתמלאו התנאים הבאים: א. שמונה שנים לפחות בדרגה; ב. מילא שני תפקידי רוחב לפחות באותה דרגה; ג. נמצא לא מתאים לקידום בדיון תנועות אחרון; ד. הועלה שלוש פעמים לדיון שיבוצים לתפקיד רוחב ולא נמצא עבורו פיתרון שיבוצי". המשיבים אינם חולקים על כך כי עניינו של העותר אינו עומד בתנאי הנוהל האמור.
...
בהחלטה נאמר כי "במשך כארבע שנים וחצי אינך משובץ תקנית בתפקיד קבוע כתנ"צ, כך שמדובר במשך זמן הארוך ממשך הקדנציה שביצעת במהלך תפקידך הקבוע האחרון כממ"ר מג"ב י-ם. בנוסף, כפי שצוין, במשך ארבעה סבבי דיוני שיבוצים, לא נמצא לך שיבוץ ומאחר שנראה כי לא קיימת אפשרות ממשית למצוא לך שיבוץ בזמן הקרוב, אין מנוס מלסיים את שירותך באופן מידי בעילה של היעדר שיבוץ". עוד נאמר כי בהחלטה ניתן משקל רב ל"עמדתו המנומקת והחד משמעית של המפכ"ל בעניין זה".
ב"כ העותר מפנה לסיכום ראיון שקיים ביום 7.2.2021 סמפכ"ל המשטרה ניצב אלון אסור לעותר, שבו נאמר: "בהזדמנות זו להודות לך על התקופה בה שימשת כפרוייקטור תחת פיקודי, התרשמתי ממך בתקופה קצרה זו לחיוב" – דבר המלמד על שביעות הרצון של המשיבים מתפקודו של העותר.
טיעוני המשיבים המשיבים טוענים כי ההחלטה התקבלה בתום הליך מנהלי תקין ושמיעת טיעוניו של העותר בהרחבה; כי ההחלטה "נכונה וראויה, מתבקשת ואף מתחייבת בנסיבות העניין, וממילא סבירה ומידתית". לטענתם "הרקע לפיטוריו של העותר הוא העדר שיבוצו של העותר בתפקיד ההולם את דרגתו, לצד סירובו לפרוש מהמשטרה, הגם שמצוי במיצוי זכויות מלא. זה המקום להעיר כי בנסיבות המקרה, המדובר בהיעדר שיבוץ אשר הולדתו בהתנהלות העותר ואין המדובר בהיעדר שיבוץ בשל קיצוץ תקנים או עקב סיום תפקידו לשביעות רצון מפקדיו והארגון. לעותר ניתנו הזדמנויות רבות, במסגרת 4 סבבי שיבוצים, ובמשך כ-5 שנים, להתמודד על תפקידים ההולמים את דרגתו, ואולם בכלל הסבבים בהם התמודד על תקנים שונים – לא נבחר ולא הומלץ על ידי מי מהמפקדים למלא אף לא אחד מהתפקידים עליהם התמודד מול יתר המועמדים. המשיבים לא טוענים בדבר העדר התאמה גורפת של העותר למלא תפקיד במשטרה. השאלה העומדת במוקד החלטתו של השר הינה יכולתו של העותר למלא תפקידים בכירים, בהתאם לדרגתו, ובאופן העולה בקנה אחד עם ציפיותיו ודרישותיו של הארגון". המשיבים מוסיפים וטוענים כי לדרגתו הבכירה של העותר משקל רב בקבלת ההחלטה; כי בחמש השנים האחרונות נעשו ניסיונות "כנים ורבים" לשבץ את העותר בתפקידים אחרים, ובכלל זה הובא עניינו לפני שלושה מפקחים כלליים ובפני הפיקוד הבכיר של המשטרה ונבחנה מועמדותו ל-13 תפקידים, שלהם רואיין על ידי קצינים בדרגת ניצב, שכולם לא בחרו בו. לטענתם "משלא צלח העותר לעבור הליך השיבוצים כמו יתר הקצינים שבדרגתו ומשלא נמצא לו תפקיד ההולם את דרגתו אין לו לבוא בטרוניה כלפי המשיבים". עוד נטען כי הניצבים האמורים לא קיבלו את המשיב לשיבוץ תחתם בשל "אי שביעות רצון שהביעו מהתנהלותו של העותר בהיבטים שונים" ובשל "עמדתם אודות פערים בהתאמתו לתפקידים המדוברים". המשיבים טוענים עוד כי "אין העתירה תוקפת ההחלטות שהתקבלו בעניין התמודדותו של העותר לתפקיד כזה או אחר. שעה ששובצו קצינים אחרים לתפקידים עליהם התמודד העותר במסגרת הליך השיבוץ המיועד לכך, והעותר לא תקף את ההחלטה בזמן אמת ולא העלה כל טענה בנוגע לאותם מינויים, אין לעותר לבוא בטרוניה כלפי המשיבים שעה שאפשרו לו לפנים משורת הדין ובמשך כ-5 שנים ותוך התחשבות בכלל השיקולים הרלוונטיים להתמודד במסגרת 4 סבבי שיבוצים (13 תפקידים!) ואשר בהם לא צלח. יודגש כי אי בחירתו של העותר לתפקידים עליהם התמודד מעידה על חוסר התאמתו לשרת באותם תפקידים, ודאי לעומת מועמדים ראויים אחרים אשר תועדפו על פניו". המשיבים מוסיפים כי ביטול החלטת הפיטורין משמעותה החזרת העותר למשטרה כשהוא חסר תקן "תוך כפיית יחסי עבודה כשאין העותר נמצא מתאים למלא תפקיד כזה או אחר במסגרת הליכי השיבוצים. ודוק העותר למעשה מבקש... לכפות על המשיבים את מינויו לתפקיד תוך עקיפת הליך השיבוצים". המשיבים מפנים לראיון לקראת פיטוריו של העותר ומציינים כי בגדרו הוצגה עמדת המשטרה ובין היתר צוין כי "אכן העותר נחשב כקצין מצוין, ולכן גם קודם לדרגת תנ"צ, אולם מאז העלאתו בדרגה היה שינוי. האירוע עם מפקד מג"ב היה משמעותי, בגינו ניתן היה להעמידו לדין משמעתי בפני דן יחיד, אולם בסופו של דבר הוחלט להסתפק בהערת מפקד שנתן לו המפכ"ל באופן אישי". עוד צוין כי "מציאת שיבוץ נעשה באחריות משותפת של הארגון והקצין. אולם בדרג תנ"צ, לא כופים על ניצב פקוד שהוא לא מעוניין לעבוד איתו". המשיבים טוענים עוד כי "בהתאם לנוהג המקובל, החלטות פיטורין לפי סימן 15 לדבר המלך מתקבלות מקום בו מדובר בשיקולי רה ארגון או היעדר שיבוץ ולא כשמדובר בקשיים תפקודיים או פגמים ערכיים שנפלו בהתנהלות השוטר או הקצין – שאז החלטות הפיטורין מתקבלות בהתאם לסמכויות לפי הסעיפים האחרים בחוק". עוד נטען כי אי הכללתו של העותר ברשימת שלושת המועדפים על ידי הניצבים לאף אחד מהתפקידים השונים "יש בה כדי להעיד על מידת התאמתו של הקצין לראיית המפקדים לתפקיד האמור". להמחשת טיעונם מפנים המשיבים לעניינם של שני קצינים בדרגת תנ"צ אשר בשנת 2020, משלא נמצא להם שיבוץ, קיבלו את החלטת המפכ"ל על פרישתם, וזו נעשתה בהסכמה.
אשר על כן העתירה מתקבלת באופן שההחלטה מושא העתירה מבוטלת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בע"א (ארצי) 6134-10-21 משה פוזאילוב – מדינת ישראל (10.05.22) (להלן :עניין פוזאילוב) נאמר: "עיון בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האיזורי מעלה כי טענת ההיתנכלות סבה סביב אי הקידום בדרגה, ולא הועלו טענות על אירועים ספציפיים שהיוו היתנכלות שאינה קשורה לאי הקידום" ובהמשך: "ככל שכתב התביעה מבוסס על מעשי היתנכלות ספציפיים שאינם קשורים לעניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המישטרה, כי אז ניתן היה לידון בתביעת המערער לפצוי בגין מעשים אלה" (ההדגשה אינה במקור –י.ש).
יצויין כי אף שמלכתחילה נטיית בית הדין היתה להעביר את עניינו של התובע לבית המשפט לעניינים מינהליים בהתאם להוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולא למחוק את התביעה - מתברר כי בירור עניינו בביהמ"ש לעניינים מינהליים מצריך את תיקון התביעה והתאמתה לעתירה מנהלית.
...
שקלנו אם ניתן לאפשר למערער לתקן את כתב התביעה תחת סילוק על הסף של התובענה, אולם משאין עסקינן בתיקון כזה או אחר הנדרש לצורך העמדת כתב התביעה על מכונו (בכל הנוגע לאירועים ספציפיים שלשיטת המערער מהווים התנכלות שאינה קשורה לאי הקידום בדרגה), אלא למעשה מדובר בתביעה אחרת לגמרי מזו שהוגשה לבית הדין האזורי, לא מצאנו מקום לעשות כן. ככל שתוגש תביעה חדשה, ייבחן אם היא מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה ולא קם מחסום אחר להגשתה כגון התיישנות.
מכל מקום ולאור האמור לעיל , ומשעיקר טענותיו בעניין ההתנכלות קשורות לרכיבים המנויים בסעיף 93 לפקודה (ואילו טענות אחרות שאינן קשורות לרכיבים המנויים בפקודה – לא פורטו כנדרש), אין מנוס ממחיקת התביעה.
לנוכח האמור, הבקשה לסילוק התביעה מתקבלת, והתביעה נמחקת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו