מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה סירוב למכור דירה של דייר מוגן

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותר, מר משה בנייה (להלן: העותר) טוען כי הוא זכאי לקבל מעמד של דייר ממשיך, לאור הוראות חוק זכויות הדייר בדיור צבורי התשנ"ח-1998 (להלן: חוק זכויות הדייר), ולפיכך עותר נגד החלטת המשיבות – משרד הבינוי והשיכון וחברת חלמיש, חברה לדיור בתל אביב-יפו – לפנותו מהדירה.
חלמיש צירפה (כנספח ט' לתגובתה), הוראת שעה שיצאה מטעם משרד הבינוי והשיכון, בה מעדכן המשרד את החברות המשכנות בסכום בו מי שמכר דירה, עדיין ייחשב כחסר דירה (לצורך רכישת דירה בדיור הצבורי).
עם זאת, העותר לא יוכל לסרב לעבור לדירת חדר או לדיור מוגן המותאמים למצבו הפיסי והבריאותי.
...
לאור האמור אני דוחה את טענת השיהוי אף מבלי להיכנס לפרטיה.
לשיטתו, רשות מוסמכת לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, והחוק אינו מאפשר לה לקבוע הוראות מסוג זה. טענה זו של העותר דינה להידחות.
לפיכך, ובלב כואב, מצאתי כי דין העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפני עתירה מתוקנת בה מבוקש להורות למשיבים לאשר לעותר לרכוש את הדירה בה הוא מתגורר בשדרות ויצמן 12א, בית אשר, דירה 32, נתניה (להלן "הדירה"), בהתאם לחוק הדיור הצבורי (זכויות רכישה) תשנ"ט – 1998 (להלן "חוק זכויות רכישה").
בנסיבות אלה, סרוב המשיבים למכור לעותר את הדירה, בעוד שלדיירים אחרים נמכרה דירה במבנה, פוגעת בזכות השוויון, מה גם שמבדיקה שהוא ערך במחלקת הרשוי בעירית נתניה התברר לו כי המבנה בו מצויה הדירה מיועד הן לשימוש מסחרי והן למגורים.
בנוסף הוא טוען כי חוק זכויות רכישה אינו מסייג דירה המצויה במבנה תעשייתי מהגדרת "דירה ציבורית" המוגדרת כ: "דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור צבורי והמשמשת להשכרה ציבורית, או שהחברה לדיור צבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה לדורות בה משותפת למספר חברות לדיור צבורי". גם נוסחו של חוק זכויות רכישה תומך, לטענתו, במסקנה כי החוק חל על כל דירה המשמשת בפועל למגורים בדיור הצבורי שכן מחד דירה מוגדרת כ"חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים" ומאידך מונה החוק רשימה סגורה של מקרים בהם דירת מגורים לא תיחשב לדירה לצורך החוק כגון דירה המשמשת לדיור מוגן.
...
ככל שהמשיבות יגיעו למסקנה כי אין כל היתכנות להסדרת המצב התיכנוני יציעו המשיבות פתרונות דיור חלופי לכלל דיירי הדיור הציבורי המתגוררים בבנין לרבות העותר.
לצערי, אין מנוס מדחיית העתירה.
לאור האמור אני דוחה את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ב"כ העותרת מוסיף כי זכותה של העותרת לרכוש הדירה בפטור ממכרז גוברת על זכותו של צד ג', מכוח הוראת תקנה 25(3) לתקנות חובת מכרזים, הקובעת כי עסקת מכר של דירה לדייר מוגן אינה טעונה מיכרז.
זאת ועוד – במסגרת סיור המבקרים בדירה נכחה בת אחרת של העותרת, ולא זו בלבד שהיא לא סירבה למכירת זכויות הבעלות בחלקה במסגרת מיכרז פומבי אלא שטענה בפני נציג עמידר שנכח במקום, כי המשפחה תשמח לקבל דירה חלופית בקרית עיקרון.
...
לפיכך, טענת השיהוי נדחית.
המשיבות טענו כי אין להיעתר לעתירה, בין השאר, בשל תוספות בנייה בלתי חוקיות שבנתה העותרת.
אשר על כן, העתירה מתקבלת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרת הכנת חוות דעת תכנונית לקראת מכירת המקרקעין לעותרים התחוור למשיבה, לטענתה, כי במקרקעין זכויות בנייה לבניית 4 יחידות דיור, מעבר לדירת העותרים ושטח המקרקעין (העקרי) עולה על 500 מ"ר. משכך, הודיע נציג עמידר לעותרים ביום 29.3.17, כי בשל ההקף הרחב של זכויות הבניה במקרקעין, החליטה המשיבה לשווקם, יחד עם זכויות העותרים בדירתם המוגנת - במיכרז חופשי לכל המרבה במחיר.
העותרים מטעימים, כי לא בכדי נימנעה המשיבה מלפרט במכתביה אליהם (מיום 29.3.17 ומיום 18.5.17) הנתונים הללו, אלא כדי למנוע מהם האפשרות להיתמודד עם סרובה למכור להם המקרקעין בפטור ממכרז, מבלי לנמק הסרוב.
המיכרז אמנם 'מגן' על זכויות העותרים כדיירים מוגנים ולכאורה, מבטיח את קיומן, אולם ברי כי כל מציע שיזכה במיכרז יפעל על פי אינטרסים כלכליים ונסיבותיהם של הדיירים המוגנים לא יעמדו בראש מעייניו.
...
המשיבה טוענת כי אין להיעתר לסעד המבוקש על ידי העותרים לביטול המכרז בהיותו סעד קיצוני שניתן במקרים חריגים, כאשר אין כל תקומה למכרז שפורסם.
" הגם שהמועד הקובע למניין ימי השיהוי הוא מועד קבלת ההחלטה נושא העתירה, הרי שבמקרה דנן, מקובלת עלי הטענה, כי שומה היה על העותרים למצות ההליכים אל מול המשיבה, באמצעות ההשגה ששוגרה אליה.
סיכום העתירה מתקבלת בחלקה ובאופן שהמכרז יוחזר לוועדת המכרזים על מנת שתציג לפני העותרים את חוות הדעת התכנונית או הנתונים התכנוניים הרלבנטיים שעומדים בבסיס החלטתה לדחות את בקשת העותרים לרכוש המקרקעין בפטור ממכרז.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד צוין כי: "התיכנון העתידי בשטח זה יכלול ייעוד לשטחים לצרכי ציבור כמו דרכים, שצ"פים ובנייני ציבור וכי על מנת שלא להציב מיכשול במימוש התיכנון העתידי הנ"ל ממליץ מתכנן המרחב להמנע מפעולות קנייניות שייצרו עובדות בשטח". כמו כן, נומק הסרוב לאישור המכירה בכך שמבדיקות שערכה עמידר במקרקעין עלה כי העותר ביצע בנייה שלא אושרה על ידי רמ"י ועמידר (וכללה בניה מחוץ לשטח הדירה של 35 מ"ר נוספים ובנוסף בניית שני מחסנים הפולשים לחלקות סמוכות בבעלות המדינה בשטח כולל של 18 מ"ר).
שיקולים נוספים שלא נשקלו על ידי הרשות על כך יש להוסיף, שהיה מקום לבחון את בקשה העותר בראי המדיניות הכללית של רמ"י ביחס לדירות בהן מתגוררים דיירים מוגנים, כאשר בסעיף מכתב שנשלח מאת עמידר אל העותר ביום 20.1.2022 צוין כי "... מדיניות רמ"י ועמידר היא למכור נכסים המוחזקים על ידי דיירים מוגנים בהתאם לחוק הגנת הדייר בפטור ממכרז בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993." [ההדגשה אינה במקור-ד.פ].
...
יוצא אפוא כי החלטת וועדת העסקאות שלא לאשר את מכירת הדירה בנסיבות העניין היא החלטה שלא נומקה במידה ומספקת, לא לקחה בחשבון את מכלול השיקולים שהיה מקום לשקול, וכפועל יוצא מכך אף לא נתנה משקל נאות לאיזון שבין השיקולים השונים הצריכים העניין.
להתרשמותי, בהעדר נימוק כבד משקל שלא הובא במסגרת ההחלטה המקורית, לנוכח מדיניות רמ"י, היות הדירה דירת מגורים המשמשת את העותר למטרות מגורים אשר המצויה בשכונת מגורים, ובהינתן כי מדובר בשטח של פי התוכנית התקפה משמש גם לייעוד של מגורים, נראה שהכף נוטה לטובת מכירת הדירה בפטור ממכרז ויהיו דרושים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן. טענות נוספות של העותר באשר לטענות העותר כי לכאורה ניתנה לו הבטחה שלטונית על ידי נציגי עמידר ביחס לרכישת הדירה, מצאתי שמדובר בטענה בלתי מבוססת, שדינה להידחות.
סוף דבר בהתאם לכל האמור, אני מורה כדלקמן: החלטת ועדת העסקאות בטלה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו