מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד רפורמת שוק סיטונאי בתקשורת הנייחת

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במסגרת רפורמת השוק הסיטוני במסגרתו ניפתח שוק התיקשורת הנייחת לתחרות, חויבה בזק החל מיום 1.8.2015 לאפשר לספקי שירות אחרים, כגון חברת פרטנר וחברת סלקום, להשתמש בתשתית גישה נייחת קיימת השייכת לבזק, דהיינו להניח כבלי תיקשורת שלהן בתוך התשתית הקיימת של בזק.
בתגובתה לבקשת רשות העירעור הפניתה בזק לבקשתה בבית הדין האיזורי, במסגרתה טענה, בין היתר, כי השביתה מכוונת כנגד החלטת הריבון, שניתנה בנגוד לעמדתה החולקת של בזק, וכי "שביתה כזו נגד החלטות הריבון במטרה לכפות עליו שינוי בהחלטתו - איננה חוקית או אפשרית". בדיון לפנינו עתרה בזק כי בית הדין יורה לצדדים לנהל הידברות, תוך "הקפאת מצב קיים" עובר למכתב מר שמילה, דהיינו שעובדי בזק ימשיכו לבצע את עבודות התשתיות של ספקי השרות.
המדינה טענה כי הצעדים האירגוניים מכוונים למעשה כנגד התחרות בתחום התיקשורת, אין מדובר בסכסוך עבודה בין נציגות העובדים לבין בזק, ואין לאפשר עיצומים שתכליתם סיכול פתיחת התחרות בשוק התיקשורת; במכתב מר שמילה המדינה לא פעלה כ"מעסיק, כבעלים, כמתקצב או כמי שמכווין את פעילותה העסקית של בזק", אלא בסמכות האסדרה העומדת לרשותה ומאפשרת לה לפקח על פעילויות גופים פרטיים.
...
מאידך, "התרשמנו כי יישום החלטתו של משרד התקשורת יש בו כדי להשליך על עבודתם של עובדי בזק. בדיון נאמר, כי השלכת ביצוע העבודות בתשתיות קיימות של בזק על ידי חברות קבלניות, עלולה להוביל לפיטורי כ- 1000 עובדים. אמירה זו לא נתמכה בראיות, אולם סביר, כי פתיחת שוק התחרות הנייחת לתחרות, ומתן אפשרות לחברות אחרות לבצע עבודות בתשתיות בזק, עשויה לחולל שינוי בנפח העבודה בבזק, שינוי שעשוי להשפיע על זכויות העובדים ומצבת כוח האדם. אין בכך כדי לקבל את טענת המשיבות [ההסתדרות והנציגות המשותפת של עובדי בזק] בדבר פגיעה כה חמורה מבחינתן, כמו כן, ספק בעיננו אם ניתן להגדיר את המהלך ככניסת עובדי קבלן תחת עבודה מאורגנת". לאור זאת, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי אופיים של הצעדים הארגוניים הוא מעורב ואין מדובר בשביתה פוליטית אסורה.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, ולו תישמע דעתנו - בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי מיום 2.11.2017 תידחה.
הדרך המידתית בנסיבות שנמנו, דומה לנו, שאין מקום שלא לדון בשאלה המשפטית שהונחה לפתחנו בבקשת רשות הערעור, ואין מנוס מלדון בה תוך כדי הבהרת דרכו של בית דין זה בנסיבות דומות של שביתה, שרק ככל שהיא לא מידתית יכולה להפוך למעין-פוליטית.
סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב, וכנגד עמדתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נושא העתירה: העתירה שבפני הוגשה ע"י בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק" או "העותרת"), כנגד החלטתו של משרד התיקשורת מיום 16.12.2015, לפיה הוטל על העותרת עיצום כספי בסכום של 8,507,850 ₪.
העותרת מציינת, כי רפורמת השוק הסיטוני הוא מהלך שכמותו לא נודע בשוק התיקשורת הישראלי, ומהותו לחייב את העותרת למכור לספקים מתחרים שירותים סיטונאים במחירים מפוקחים, כדי שאלו יוכלו למכור שירותים ללקוחותיהם על גבי תשתיות העותרת.
בתגובותיו לעתירה מציין המשיב כי תכלית העיצום היא "מימוש בפועל של רפורמת השוק הסיטוני, שתכליתה פיתוח התחרות בשוק התחרות הנייחת, יצירת שיפור משמעותי באיכות ובמגוון של השירותים והפחתה משמעותית של התעריפים לרווחת הציבור בישראל" (סעיף 8 לכתב התשובה, סעיף 4 לסיכומי המשיב).
...
כאמור, אין בידי לקבל את טענת העותרת.
אני סבורה, כי התשובה לכך היא חיובית.
סוף דבר: כמפורט בפסק הדין סבורה אני כי החלטת המשיב היא החלטה סבירה בנסיבות העניין, שהתקבלה בהליך מנהלי תקין.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסמך המדיניות אימץ שר התיקשורת את עקרי המלצותיה של ועדת חייק, ובכלל זה: המלצה בדבר פיתוח השוק הסיטוני וחיוב בעלי רישיונות מפעיל פנים ארצי (מפ"א) כללי באספקת שירותים ושימוש בתשתיותיהם על-ידי בעלי רישיונות תיקשורת אחרים בהספקת שירותים ללקוחות קצה; הסדרת מחירי השירותים הסיטונאיים; ביטול חובת ההפרדה המבנית בתחום הנייח ובתחומים אחרים בענף התיקשורת מלבד בתחום הטלויזיה הרב-ערוצית; ומעבר לפיקוח על מחירים קמעונאיים של בזק בשיטת קביעת מחיר מירבי במקום תעריף קבוע.
ביום 1.3.2015 שלח משרד התיקשורת לבזק מיסמך שכותרתו "פקוח ראשוני בנושא יישום רפורמה הפס הרחב ('שוק סיטוני') – חברת בזק" (להלן: "דוח הפיקוח הראשוני", נספח 29 לבקשה).
ביום 31.1.2016 הגישה בזק עתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים בה היא עתרה נגד החלטת משרד התיקשורת להטיל עליה עיצום כספי (עת"מ 60740-01-16, נספח 36 לבקשה, להלן: "העתירה המנהלית").
בתשובתו טען משרד התיקשורת בין היתר כי – "העותרת [בזק], שנהנית במשך שנים ארוכות ממעמד מונופוליסטי בשוק התיקשורת הנחיית, היתנגדה למהלך מתחילתו ולאורך כל שלביו. למרות המצג שמנסה העותרת ליצור בעתירה, לפיו היא שתפה פעולה עם כל המהלך, אין הדבר מדויק כלל ועיקר" (ר' נספח 37 לבקשה, בסעיף 4, ההדגשות שלי – ר.ר).
...
אני מורה לכן לבזק לגלות למבקש את הפרוטוקולים של דיוני דירקטוריון החברה בקשר עם יישום הרפורמה.
ס' 99.4 לבקשה – הנחיות, נהלים ומסמכים פנימיים של החברה בקשר עם יישום הרפורמה ועם האירועים נשוא דוח הפיקוח - אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה זו מטעמים דומים לאלה שצוינו ביחס למסמכים בס' 99.2 לבקשה.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל אני מורה לבזק להציג למבקש תוך 30 יום מהיום את המסמכים הבאים – דוחות הביקורת הפנימית, דוחות בדיקה או מסמכים שהוכנו על ידי החברה בקשר עם יישום הרפורמה לרבות אירועים נושא דוח הפיקוח.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע – עקרי העובדות הדרושות רפורמת השוק הסיטוני בשוק התיקשורת הנייחת ויישומה באמצעות העותרת רפורמת השוק הסיטוני (להלן גם – הרפורמה או האסדרה) היא חלק מאסדרת שוק התיקשורת הנייחת שפורסמה עוד בשנת 2012, תוך אימוץ המלצותיהן של שתי ועדות ציבוריות, אשר תכליתה הייתה פתיחת שוק זה לתחרות.
בחודש יולי 2018 נבחנה השאלה אם יש לנקוט הליך אכיפה מינהלי נגד העותרת, אך הוחלט לא לעשות כן, אלא להמשיך בבחינת הדברים ובהידברות.
...
הוועדה המייעצת אשר בחנה את טענת השיהוי הגיעה למסקנה כי "אמנם קיים שיהוי מה בתהליכים... ואולם נחה דעתנו כי אין בשיהוי מסוים זה כדי לפגוע בסמכות מנכ"לית משרד התקשורת להטיל עיצומים כספיים" (חלק ה"סיכום" בפרוטוקול הדיון לפני הוועדה מיום 26.5.2021).
לאחר בחינת טענות הצדדים ונימוקיהם, מקובלת עליי עמדת המשיב שלפיה אף אם חל שיהוי מסוים, אין בו כדי לפגוע בסמכות מנכ"לית משרד התקשורת להטיל את העיצום הכספי על העותרת.
לפיכך העתירה נדחית.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשתי הבקשות המונחות להכרעתי כעת עותרים בעלי מניות בחברת בזק, להורות לה לגלות ולמסור לעיונם מסמכים שונים הנוגעים להתנהלותה ולהתנהלות נושאי המשרה בה באירועים המתוארים לעיל, וזאת על מנת שיוכלו לשקול הגשת בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת בשם החברה כנגד נושאי המשרה.
רפורמת השוק הסיטוני נועדה "לעודד תחרות בין ספקים של שירותי התיקשורת הנייחת" (מיסמך המדיניות מיום 2/5/2012, פסקה 2, נספח 7 לבקשה).
...
בעקבות זאת טענה המשיבה כי דין בקשות הגילוי להידחות.
טענות הגנה אפשריות אלו אינן מספיקות כדי לשלול את המסקנה כי עומדת לחברה עילת תביעה כנגד נושאי המשרה, ברמת הראיה הנדרשת בשלב זה של ההליך.
טענות אלו בדבר הפגמים לכאורה שנפלו בעבודת הוועדה דינן להידחות.
יתרה מזו, ישנה חשיבות לקיום דיון חופשי בין חברי הוועדה עד לגיבוש מסקנותיהם ואיני סבור כי ראוי להתיר עיון בתמלילי דיונים אלו, להבדיל מעיון בדו"ח ובנספחי הדו"ח. סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה למשיבה למסור לעיונם של המבקשים, תוך 21 יום מקבלת החלטה זו, את כל נספחי דו"ח ועדת התביעות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו