בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
עת"מ 8472-08-17 דורון ואח' נ' עירית ירושלים ואח'
תיק חצוני:
העותרים
מימי דורון ואח'
ע"י י' חביליו, עו"ד; ב' קאופמן, עו"ד; ומ' דורון, עו"ד
המשיבים
.1 עריית ירושלים
ע"י א' קידר, עו"ד, וע' שחם, עו"ד
.2 בית הספר בית יעקב נווה בת שבע
ע"י י' עשהאל, עו"ד וא' עולמי, עו"ד
.3 מדינת ישראל
ע"י ג' קרמר, עו"ד וס' אדיב, עו"ד, מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק דין
בהקשר זה עמד בית המשפט העליון על כך, שהיקף התיקצוב לרשתות נגזר מהקף הפעלתה של תכנית הליבה בבתי הספר של מרכז החינוך העצמאי, וקריטריונים נוספים.
מטיעוני המדינה עולה כי בתקופה בה הוקם המבנה ברחוב בלבן, הנוהג היה כי בתי הספר ניבנו על ידי המדינה, או על ידיה במשותף עם הרשות המקומית.
אפשרות ההיתחשבנות הכלכלית הקבועה בסעיפים 8-7 לנוהל טפול במבנים מתפנים, אם בדרך של קזוז מתקציבי הרשות המקומית ואם בדרך של הפעלת שטר משכנתה או מישכון עליו חתמה הרשות בעת קבלת תקציבי הפיתוח, ניתנת בדיעבד, כ"פדיון כפוי", במקרה בו הפרה הרשות המקומית את הוראות הנוהל.
לטענת העותרים מבנה שפ"ע אינו מתאים לילדים בגיל בית ספר יסודי, והוא מוזנח ולא בטיחותי.
לפי האמור במכתב זה, העתירה כנגד העברת בית הספר אינה על דעת ועד ההורים והגרעין התורני וב"כ העותרים אינו מייצג אותם בנושא.
...
עוד צוין במכתב כי ועד ההורים והגרעין התורני מקיימים תהליך הידברות ישיר עם עיריית ירושלים ומנח"י. לנוכח האמור, אין בידי לקבוע כי חלה על העירייה חובה להעניק זכות שימוע לעותרים או למי מהם בטרם קבלת ההחלטה, וכי חובה זו הופרה.
יתר טענות העותרים נדחות.
לפיכך, ובשים לב ללוחות הזמנים עד לפתיחת שנת הלימודים תשע"ט, העתירה מתקבלת באופן הבא: ההחלטה להקצות את המבנה ברחוב בלבן לנווה בת שבע בטלה.
