עתירה נגד קיזוז כספי תמיכה ממשרד החינוך

עוד קובע הנוהל העדכני כי גביית הכספים תתבצע ב"אחת או יותר" מהדרכים הבאות: קזוז מכספי תמיכות שמגיעים למוסד מאותו המשרד באותה השנה (סעיף 19(א)(1)); קזוז מכספי תמיכות שמגיעים למוסד ממשרדים אחרים באותה השנה (סעיף 19(א)(2)); מימוש הכספים מתוך סכום הערבות שנתן המוסד במסגרת הבקשה לתמיכה (סעיף 19(א)(3)); קזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיות שמגיעות למוסד מאותו המשרד (סעיף 19(א)(4)); קזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיות שמגיעות למוסד ממשרדים אחרים (סעיף 19(א)(5)); קזוז הסכום מכספי התמיכות שמגיעים למשרד כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים (סעיף 19(א)(6)); ולבסוף – הגשת תביעת השבה נגד המוסד (סעיף 19(א)(7)).

ביום 19.10.2017 הגיש המשיב כתב תשובה משלים בו פירט אודות שלושה מקרים שבהם הוגשו לבית משפט זה עתירות שבקשו לתקוף החלטות בדבר קזוז כספי תמיכה, בגין תמיכה ביתר או בגין שימוש בכספי התמיכה, כאשר נטען כי בשלושת המקרים בית המשפט לא התערב בהחלטת המשיבים (בג"ץ 10435/03 תורה ויהדות לעם נ' משרד החינוך (5.1.2005); בג"ץ 6268/06 קרן התרבות דגל ירושלים נ' משרד החינוך התרבות והספורט (21.12.2009); ובג"ץ 2769/07 צעירי אגודת חב"ד נ' משרד החינוך התרבות והספורט (28.10.2009)).

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי הדין עם המשיב.

מסקנה זו יפה גם כאשר מדובר בהפעלת סמכויות הנגזרות מדיני התמיכות – לרבות פעולות להשבת התמיכות, כגון קיזוז והשבה לפי נוהל התמיכות.

מעבר לכך, עסקינן בחברה ממשלתית (100%) הכפופה לשר החינוך והאוצר ומפוקחת על ידי המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך כמו גם ע"י רשות החברות הממשלתיות, העותר נתמך מכספי תקציב משרד החינוך שהנו דל בנסיבות.

לחלופין יש לקזז סכומים אלה מההיטל הנידרש.

כנגד מצודה קיים פסק דין פינוי – אין בסיס לחיוב מלא בהיטלי פיתוח כי השמוש בנכס זמני לטענת העותר, מצודה פועלת במיתחם לגביו הושתו ההיטלים ללא אישור לשימוש חורג.

...

למרבה הצער, למרות הטיעון שובה העין מחויב ביהמ"ש המחוזי בהלכות הנקבעות בביהמ"ש העליון ולפיכך המקום לתיקון ההלכה אינו ביהמ"ש המחוזי אלא ביהמ"ש העליון ודין הטענה לפיכך להידחות.

לפיכך, אין מנוס מדחיית טענה זו גם כן. העותר אינו "בעל נכס" לטענת העותר הוא אינו עונה להגדרת "בעל נכס" לפי חוקי העזר, באשר השטח בו פועלת מצודה הוחזר לרשות מקרקעי ישראל עפ"י דרישתה ונגרע משטח "משבצת" השטחים בהם אוחז הכפר בחכירה לדורות, אך עדיין הותר לכפר לעשות בו שימוש במסגרת שכירות שנתית (ר' נספחים ז'-ח' לעתירה).

סוף דבר העתירה הראשונה נדחית ואילו העתירה השנייה מתקבלת.

העתירה עניינה של העתירה בהחלטת המשיבים מיום 26.12.19, לקזז מתקציבים המגיעים לעותרת סך של 2,459,327 ₪, זאת בגין כספי תמיכה שהיא קבלה ממשרד החינוך עבור בית ספר שהופעל על ידה, ואשר שלפי הטענה עליה להשיבם לאחר שהתברר, בין היתר, כי הם הועברו אליה על יסוד דיווחים לא תקינים שלה.

בהקשר זה העותרת טוענת טענות קשות כנגד המפקחת על בית הספר מטעם המחוז החרדי של משרד החינוך.

...

ובאשר לדו"ח הוועדה האמור, העותרת לא הגישה את הדו"ח המלא, ולא הבהירה מה תוקפו של דו"ח זה. ולבסוף, סבורני כי יש היגיון רב בעמדת המשיבים פיה לא יתכן כי לעותרת יועברו תקציבים בשעה שהיא עצמה חבה חוב כספי למשרד החינוך בעקבות שלילת תקציבים הנובעת ממחדליה בהפעלת בית הספר.

בחנתי את טענותיה הפרטניות של העותרת ומשלא מצאתי בהן ממש הגעתי למסקנה כי דין הטענות להידחות.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 5530-10-22 קידום צעיר - עמותה לקידום הספורט והחינוך בטירת כרמל (ע"ר) נ' עריית טירת כרמל תיק חצוני: לפני כבוד השופט הבכיר ד"ר מנחם רניאל העותרת קידום צעיר - עמותה לקידום הספורט והחינוך בטירת כרמל (ע"ר) המשיבה עריית טירת כרמל פסק דין

זו עתירה כנגד החלטת מועצת המשיבה מיום 18.7.22 לפיה אימצה את החלטת הועדה המקצועית לתמיכות מיום 25.6.22, לפיה התמיכה בעותרת בשנת 2022 תעמוד על 200,000 ₪ בלבד.

על כן אני דוחה טענה זו. עוד נטען כי על פי דו"ח משרד הפנים, עמדת מבקר הערייה והתבחינים לשנת 2022 יש להביא בחשבון את התמיכות העקיפות, וגם משרד הפנים וגם מבקר הערייה הורו לקזז מהתמיכות הכספיות שהעותרת מקבלת את סכומי התמיכה הכספית, וכך עשתה המשיבה לפי חוות דעת שמאית.

...

לפיכך, בהתחשב גם בעובדה ששנת 2022 הסתיימה, אני מחייב את המשיבה להעביר לעותרת בתוך 21 יום את סכום התמיכה המלא לשנת 2022 בסך 350,000 ₪.

המשיבה תשלם לעותרת הוצאות העתירה בסך 11,700 ₪, ועוד אגרת בית המשפט.

אני דוחה את בקשת העותרת לפסוק כנגד המשיבה הוצאות לדוגמה, משום שהוצאות המשפט אינן מיועדות להעניש את המשיבה על התנהגות נפסדת, אלא להשיב לעותרת את הסכום ששילמה לבא כוחה אשר בהיעדר הסכם שכר טרחה הנוקט שכר סביר, יש לקבוע אותו על פי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ).

בפרשה מאוחרת יותר, הוסיפה ופסקה כב' השופטת פרוקצ'יה כי: "הזרמת כספי מדינה למוסדות החינוך הייחודיים אינה מוטלת כחובה על המדינה, אלא היא פרי מדיניות המבקשת לתמוך בכספי ציבור בגופים המבקשים לתת ביטוי לאוטונומיה של הרצון החופשי בחינוך. עם זאת, תמיכה זו מותנית בכך שהחינוך המגזרי יקיים את עקרונות היסוד והערכים עליהם בנויה שיטת החינוך בישראל. הפרתם של אלה, עשויה לחייב את הרשות הציבורית להפסיק לחלוטין או באופן חלקי את הזרמת כספי הציבור למוסד המפר" (בג"צ 7426/08 טבקה הנ"ל, פס' 41).

(ההדגשות במקור) ביום 12.2.2023 הגיבה העותרת במכתב מטעמה, וטענה כי דרישת משרד החינוך להשבה פוזיטיבית של כספים להורים היא חסרת סמכות ונעדרת בסיס חוקי, וזאת נוכח "פעולות הקזוז והויתור" של ההורים שחתמו על המסמך אותו כינתה העותרת "כתב ויתור". נטען כי משרד החינוך אינו מוסמך להורות לעותרת להשיב להורים כספים, שעה שלפי הטענה מרבית ההורים ויתרו על זכות זו מרצון ובהסכמה, ותוך שתוף פעולה עם נציגות ההורים.

- הפסקת התיקצוב לשנת לימודים אחת - קזוז תשלומים שנגבו ביתר מן התשלומים המגיעים למוסד ממשרד החינוך - דרישה להשבת הכספים שנגבו ביתר להורי התלמידים - הגשת תביעת השבה נגד הבעלות על המוסד - הפחתת השעור או ההקף של תיקצוב המוסד - ביטול אישור ההעסקה של מנהל המוסד או התלייתו - ביטול אישור הייחודיות - ביטול רישיונו של המוסד".

...

סוף דבר בהתחשב במכלול הנימוקים שפורטו, אני קובעת כדלקמן: (א) הסעדים שביקשה העותרת לביטול החלטת המשרד מיום 26.3.2023 ולהסרת החסימה התקציבית החלקית – נדחים.

בכל הנוגע להוצאות הליך זה – נוכח דחיית הסעדים בנוגע להחלטת משרד החינוך מיום 26.3.2023, שהם הסעדים העיקריים שהתבקשו בעתירה; ונוכח המסקנה לפיה העותרת הציגה למשרד מצג שווא במהלך הביקורת שנערכה לה; היה מקום להטיל על העותרת הוצאות על הצד הגבוה.

באיזון בין השיקולים, אני קובעת כי העותרת תישא בהוצאות ובשכ"ט ב"כ משרד החינוך בסך כולל של 10,000 ₪.