עתירה נגד צו מרווה של בית הדין הרבני האזורי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7187/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ר' רונן העותר: רון שטיינר נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני תל אביב 2. בית הדין הגדול לערעורים 3. גלי בהרב מיארה 4. שמעון שגיא 5. יח' פקוח הקדשות - בתי הדין הרבניים 6. משרד האוצר לישכת מנכ"ל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו ][]פסק-דין

]השופטת ר' רונן: העתירה שבפנינו מכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, אשר דחה ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית הדין הרבני בתל אביב מיום 25.4.2022 (תיק 1238217/1).

לא זו אף זו; הלשון החריפה שנקט העותר כנגד בתי הדין הרבניים מהוה טעם נוסף המצדיק את דחיית העתירה (ראו למשל: בג"ץ 1388/21 צימרמן נ' בית הדין הרבני האיזורי תל אביב יפו (18.3.2021)).

...

דין העתירה להידחות על הסף.

לאור כל האמור, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2489/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האיזורי בחיפה 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו ][]פסק-דין

]השופט י' אלרון: עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני האיזורי בחיפה בתיק 1066824/22 מיום 14.3.2021 (הדיינים א' מ' שלוש, א' בוגרד, וב"צ טופיק), בה נדחתה בקשת העותר לבחינה מחדש של הסדרי המשמורת ביחס לבנו הקטין (להלן: הקטין), כפי שנקבעו על-ידי בית הדין בהליך הגירושין בינו לבין אמו של הקטין (להלן: המשיבה).

עם זאת, ההחלטה דחתה את בקשות העותר "בהתאם לתגובת האם המקובל [כך במקור – י' א'] על בית הדין" – הא ותו לא. הגם שהעותר לא העלה טענות בעיניין, ספק רב בעיניי אם בכך קיים בית הדין האיזורי את חובת ההנמקה המוטלת עליו – אשר הוכרה בהקשר זה כחלק מכללי הצדק הטבעיים ((בג"צ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האיזורי בתל-אביב, פ"ד מח(2) 491, 502 (1994)), ונקבע כי הפרתה מהוה חריגה מסמכות המקימה עילה להתערבותו של בית משפט זה, אשר בנסיבות המתאימות אף תצדיק את ביטול ההחלטה (בג"ץ 1986/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקות 10-8 לפסק דינה של השופטת ארבל (27.5.2008) (להלן: עניין פלונית)).

...

לאחר שעיינתי בעתירה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה אף הוא להידחות על הסף, אם כי לא מאותה סיבה בגללה נדחו קודמותיה – אלא מחמת אי-מיצוי הליכים – ובכפוף להערותיי שלהלן.

אלא שבעתירה לא נאמר דבר וחצי דבר על הגשת ערעור כאמור, ומכאן שדינה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים ([ראו למשל]בג"ץ 8894/07 פלוני נ' פלונית (24.10.2007)).

אשר על כן, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2138/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני בחיפה 2. בית הדין הרבני הגדול 3. פלוני צד קשור: היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד יוסי נקר בשם הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד יונתן נד"ב ][]פסק-דין

]השופט ע' גרוסקופף: לפנינו עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 17.3.2021, אשר דחתה ערעור על החלטת בית הדין הרבני האיזורי בחיפה (להלן: בית הדין האיזורי) מיום 23.10.2020.

ואולם, התפתחות הדברים בכל הנוגע לתיק בו עסקינן הביאה לכך שהשאלות הנכבדות האמורות אינן מתעוררות עוד במסגרתו, וזאת מהטעם שעוד בטרם ניתנה החלטת בית הדין הרבני הגדול שונה המתוה הטיפולי, וכיום לא מצויות עוד על הפרק הוראות של בית הדין האיזורי המורות לעותרת או לקטינים להזקק לאיבחון או לטפול פסיכולוגי.

...

במצב דברים זה, הפכה העתירה לכל הדעות תיאורטית, ודין הסוגיות העקרוניות שהיא מעוררת להידחות לעת מצוא.

ביום 28.6.2020 נתן בית הדין האיזורי פסק דין בגדריו חייב את העותר במתן גט למשיבה (להלן: פסק הדין), ובהמשך לכך הוצאו נגד העותר צוי הגבלה מכוח סעיף 2(א)(1)-(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, נוכח סרובו לתת גט כאמור.

בתגובתו טוען היועץ המשפטי לשיפוט הרבני כי יש לדחות את העתירה, וזאת מחמת כל אלה: בסמכות בית הדין הרבני להורות על הפקדת ערובה כתנאי להגשת ערעור הפסלות; החלטה בדבר הפקדת ערובה וכן שיעור הערובה נתונים לשיקול דעתו של בית הדין הרבני; דרישה להורות על הפקדת ערובה כתנאי להגשת העירעור אינה מהוה פגיעה בזכות העירעור, ואף מדובר בדרישה הנהוגה בכלל הערכאות השיפוטיות, שתכליתה מניעת הטרדת שוא וחשיפתו של הצד שכנגד לסיכונים כלכליים; שיעור ההפקדה בנסיבות העניין הוא הוגן וסביר; ולבסוף, הכלל בדבר אי היתערבות בית משפט זה בהחלטות בתי הדין הרבניים הוא חזק במיוחד בהחלטות מעין אלה.

למען לא יצא הכתוב חסר נבהיר כי בנגוד לטענת העותר, ערעור לפסלות הרכב בית הדין הרבני האיזורי הוא ערעור עצמאי ונפרד מערעור שמוגש על פסק הדין שנתן המותב שאותו מתבקש לפסול (ראו סעיף 19א לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, וכן בג"ץ 1034/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (3.4.2012); בג"ץ 10976/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האיזורי פתח תקווה (25.12.2017)).

...

ביום 8.7.2021, הגישה המשיבה את תגובתה המקדמית, לאחר שניתנה לה ארכה לכך, במסגרתה טענה כי דין העתירה להידחות.

המשיבה סוברת כי התנהלותו של העותר במסגרת ההליך, ובפרט בהגשת בקשת פסילה שנייה במספר, נועדה אך להכביד על המשיבה ולעכב את מתן הגט לה, מבלי שיש בטענות העותר כל ממש, ומכאן שמדובר בהתנהלות שלא בתום לב. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות המקדמיות לה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטת בית הדין הגדול.

משאלה הם פני הדברים, לא מצאנו כי נפל כל פגם, לא כל שכן פגם מהותי, המצדיק התערבות חריגה של בית משפט זה בהחלטת בית הדין הגדול.

סוף דבר: העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3697/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותר: עימראן אגבריה נ ג ד המשיבים: 1. יחב"מ – משטרת ישראל 2. המשרד לבטחון פנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ליאור סמולסקי בשם המשיבים: עו"ד נועה רוזנברג ][]פסק-דין

העותרת הגישה עתירה כנגד החלטת היחב"מ בעיניינה, וביום 21.2.2023 ניתן פסק דינו של בית משפט זה (השופטים י' עמית, נ' סולברג ו-ע' גרוסקופף), במסגרתו נדחתה עתירתה על הסף.

אכן, כלל הוא כי אי-צירוף משיב הנידרש לעתירה מהוה עילה לדחייתה על הסף, הן משום שיכולתו של אותו המשיב להגן על זכויותיו עשויה להפגע, והן על מנת שבפני בית המשפט תהיה התמונה המלאה ומכלול הנתונים העובדתיים הצריכים לעניין (ראו, מני רבים, בג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים, פסקה 16 (9.9.2020); בג"ץ 4124/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האיזורי – תל אביב, פסקה 3 (7.7.2022)).

...

אשר על כן, דין העתירה להידחות, על הסף, מחמת השיהוי שנפל בהגשתה.

פרט לכך שהרשות המקומית הרלוונטית לא צורפה לעתירה, בית המשפט מצא לדחות את העתירה, על הסף, בהיעדר עילה, תוך שציין דברים אלו: "העותרת ביקשה להיות מוסמכת לתפקיד פקחית מסייעת בעיריית ירושלים, אולם בחינת בקשתה על ידי היחב"מ העלתה הן מידע מודיעיני קודם באשר למעורבות בני משפחתה בפלילים, והן מידע עדכני נוסף ולפיו בני משפחתה המורחבת מעורבים בפעילות פלילית שבוצעה ברובה במרחב ירושלים.

סיכומו של דבר: מכל הטעמים המפורטים לעיל, סבורני כי דין העתירה להידחות.