באשר לשאלה האם העדר הפרוט של הנכסים הרשומים על שם האשה הוציאם מגדר סמכותו של ביה"ד הרבני קבע ביהמ"ש העליון:
"אמנם, הפרוט הרחב של עינייני הרכוש בתביעת הגירושין ובקשתה הכללית של המשיבה לפסוק ברכוש המשותף ובחלוקתו מעידים כי מלכתחילה התכוונה המשיבה לכלול בתביעתה את מלוא הנכסים של בני-הזוג, עם זאת הלכה פסוקה היא כי כדי לבסס את סמכותו של בית-הדין הרבני לידון בפרטי רכוש של בני-זוג, על הנכסים להיכרך במפורש בתביעת הגירושין (ראו: ע"א 4909/92 דורות נ' דורות [4], בפסקה 6 לפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן והאסמכתאות המובאות שם). ... כאמור, בכתב-תביעתה הזכירה המשיבה באופן עמום קיומם של נכסים הרשומים על שמה, אולם לא פירטה נכסים אלה ולא ביקשה סעד בעיניינם. לפיכך קביעתו של בית-הדין הרבני שלפיה נכסים אלה נכרכו מלכתחילה בכתב-התביעה המקורי שהוגש בפניו, איננה נקייה מספקות. עם זאת בנסיבות העניין שלפנינו שוכנענו כי החסר שנפל בנוסח כתב-התביעה בא על תקונו במהלך הדיון בשאלת הסמכות בפני בית-הדין הרבני, שהרי המשיבה הבהירה כי היא מעוניינת שבית-הדין ידון במכלול הנכסים של בני-הזוג, לרבות אלה הרשומים על שמה, ובית-הדין קיבל את בקשתה בקובעו כי "ככל שיש צורך בתיקון כתב-התביעה, הרינו מאשרים את תקונו" (ראו והשוו תקנה סה לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, שלפיה בית-הדין מוסמך לקבל טענות שבעל-פה אף אם אין הן תואמות את כתב-התביעה).
בהתאם להחלטתו של בית-הדין הרבני האיזורי, הגישה המשיבה לעיונו רשימה מפורטת של מכלול הנכסים של בני-הזוג, לרבות הזכויות והנכסים הרשומים על שמה באופן שמילא את החסר שנפל בכתב-תביעתה המקורי (נספח ד לתגובה לעתירה).
...
באשר לשאלה האם היעדר הפירוט של הנכסים הרשומים על שם האישה הוציאם מגדר סמכותו של ביה"ד הרבני קבע ביהמ"ש העליון:
"אמנם, הפירוט הרחב של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין ובקשתה הכללית של המשיבה לפסוק ברכוש המשותף ובחלוקתו מעידים כי מלכתחילה התכוונה המשיבה לכלול בתביעתה את מלוא הנכסים של בני-הזוג, עם זאת הלכה פסוקה היא כי כדי לבסס את סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בפרטי רכוש של בני-זוג, על הנכסים להיכרך במפורש בתביעת הגירושין (ראו: ע"א 4909/92 דורות נ' דורות [4], בפיסקה 6 לפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן והאסמכתאות המובאות שם). ... כאמור, בכתב-תביעתה הזכירה המשיבה באופן עמום קיומם של נכסים הרשומים על שמה, אולם לא פירטה נכסים אלה ולא ביקשה סעד בעניינם. לפיכך קביעתו של בית-הדין הרבני שלפיה נכסים אלה נכרכו מלכתחילה בכתב-התביעה המקורי שהוגש בפניו, איננה נקייה מספקות. עם זאת בנסיבות העניין שלפנינו שוכנענו כי החסר שנפל בנוסח כתב-התביעה בא על תיקונו במהלך הדיון בשאלת הסמכות בפני בית-הדין הרבני, שהרי המשיבה הבהירה כי היא מעוניינת שבית-הדין ידון במכלול הנכסים של בני-הזוג, לרבות אלה הרשומים על שמה, ובית-הדין קיבל את בקשתה בקובעו כי "ככל שיש צורך בתיקון כתב-התביעה, הרינו מאשרים את תיקונו" (ראו והשוו תקנה סה לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, שלפיה בית-הדין מוסמך לקבל טענות שבעל-פה אף אם אין הן תואמות את כתב-התביעה).
בדומה למה שנפסק בבג"צ 5747/03 הנ"ל, אף אנו קובעים כי החסר שנפל בכתב התביעה בא על תיקונו בהבהרת האיש כי כוונתו ורצונו לכך שביה"ד ידון בנושא איזון המשאבים.
בנסיבות אלו אנו סבורים כי אין בהיעדר פירוט הסעד של איזון משאבים בכתב התביעה כדי לשלול את סמכותו של ביה"ד לדון בעניין.
בעניין ההשפעה של העדר פירוט בתביעה על כנות הכריכה נקבע בבג"ץ 5747/03 הנ"ל:
"העדר פירוט ממצה של מלוא הנכסים בתביעת הגירושין ושאלת ההשפעה של מחדל זה על כנות הכריכה, מחייבים בחינה מהותית בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו האינדבידואליות. במקרים מתאימים, עשוי העדר פירוט כאמור להעיד על חוסר תום-לב בכריכת ענייני הרכוש. כך למשל, כאשר התובע כרך בתביעת הגירושין את חלוקת הרכוש באופן סתמי ונמנע מלפרט בכתב-התביעה את פרטי הרכוש שבמחלוקת - כולם או מרביתם; בנסיבות כאלה, העדר הפירוט הגורף של הנכסים בכתב-התביעה אינו מניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה יעילה בסכסוך הרכושי, והדבר עשוי להעיד כי הכריכה אינה אמיתית ותמת-לב וכי תכליתה העיקרית היתה לחסום את דרכו של בעל הדין האחר לבית-המשפט לענייני משפחה. כך גם כאשר הימנעות התובע מפירוט נכסים מסוימים בכתב-התביעה נובעת ממניעים שאינם כשרים, כגון הברחתם של הנכסים מבן-הזוג האחר בניסיון להעלימם מגדר הרכוש המועמד לחלוקה. בנסיבות אלה, אי פירוט הנכסים בכתב-התביעה הוא חסר תום-לב, ומעיד כי כריכת הרכוש לא נועדה להביא ליישוב אמיתי ויעיל של המחלוקת בין בני-הזוג. מנגד, יתכנו מקרים בהם בהתחשב במכלול נסיבות העניין, העדר פירוט ממצה של מלוא הנכסים של בני-הזוג לא ילמד על פגיעה מהותית בתום-הלב הדרוש לשם הוכחת כנות הכריכה. כך למשל, כאשר התובע נמנע מלפרט בכתב-תביעתו חלק קטן בלבד מהרכוש השנוי במחלוקת, והחסר עשוי לבוא על תיקונו במהלך הדיון בפני בית-הדין".
בענייננו, אין אנו סבורים כי אי פירוט הסעד של איזון משאבים מלמד חוסר כנות של הכריכה.
סיכומו של דבר: לביה"ד ישנה סמכות לדון בכלל נושא הרכוש, כולל נושא איזון המשאבים.
