במסגרת העתירה טען העותר כנגד סרובה של רמ"י לחתום על בקשות למתן היתרי בניה שהגיש כאשר לטענתו אין כל מניעה לאשרן מבחינה תכנונית, בהיותן תואמות את המצב התיכנוני שחל על המקרקעין, אותן חוכר הכפר מרמ"י .
עוד נטען כי בהנתן פסק הדין אשר ניתן בעת"מ (תל אביב) 61480-06-18 מורדוביץ נגד רשות מקרקעי ישראל (ניתן ביום 16.7.17), ואשר אושר בבג"צ 8071/01 יעקובוביץ נגד היועמ"ש, פ"ד נ"ז (1), 121, יש ליתן פרשנות מרחיבה למונח "תיכנון ובניה", לרבות סוגיה הנוגעת לבחינת שיקול הדעת של הרשויות באכיפת חוקי תיכנון ובניה הכל לאור הבסיס הרעיוני של החוק ותכליתו.
משנמצא כי זו זירת המחלוקת ועילת התביעה אין לי אלא לקבוע כי המדובר במחלוקת אזרחית שבדיני מקרקעין בין המחכיר – רמ"י לבין החוכר – העותר, ואין בעובדה שהבעלים הנה רמ"י או כי נידרשת חתימת רמ"י על תכניות הבניה כדי להעניק אופי מנהלי למחלוקת אזרחית זו.
אשר לטענת העותר, כי החתימה על בקשות להיתר בניה נכנסת לגדר עינייני תיכנון ובניה, שבפרט 10 לתוספת הראשונה לחוק, אין בידי לקבלה, מאחר וכפי שצוין לעיל, פועלת רמ"י בכובעה האזרחי כבעלת הקרקע, לצורך דרישת החתימה הנדרשת, ולא כרשות תכנונית לפי חוק התיכנון והבניה.
...
לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין העתירה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, לדון במחלוקת במסגרת הליך מינהלי.
משנמצא כי זו זירת המחלוקת ועילת התביעה אין לי אלא לקבוע כי המדובר במחלוקת אזרחית שבדיני מקרקעין בין המחכיר – רמ"י לבין החוכר – העותר, ואין בעובדה שהבעלים הינה רמ"י או כי נדרשת חתימת רמ"י על תכניות הבניה כדי להעניק אופי מינהלי למחלוקת אזרחית זו.
אשר לטענת העותר, כי החתימה על בקשות להיתר בניה נכנסת לגדר ענייני תכנון ובניה, שבפרט 10 לתוספת הראשונה לחוק, אין בידי לקבלה, מאחר וכפי שצוין לעיל, פועלת רמ"י בכובעה האזרחי כבעלת הקרקע, לצורך דרישת החתימה הנדרשת, ולא כרשות תכנונית לפי חוק התכנון והבניה.
לאור כל האמור לעיל, משהעתירה הנדונה איננה מהווה ענין מינהלי שראוי להתברר בערכאה מינהלית, משנמצא כי שיח המחלוקת הינו שייח חוזי, דין העתירה להידחות על הסף בהעדר סמכות עניינית.
