עתירה נגד סירוב לאישור ניהול תקין לחברה לתועלת הציבור

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 11908-04-21 יצהרי ואח' נ' עריית חולון לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט עותרים 1.מרדכי יצהרי 2.מרים יצהרי ע"י ב"כ עו"ד אופיר טביב משיבים 1.עריית חולון 2.מנהל הארנונה בעריית חולון ע"י ב"כ עו"ד דוד ששון ו/או בת אל ויצמן ו/או יששכר קלנטרוב פסק דין

ב-4.1.2016 השיבה העיריה במכתב לפניית העותר: "על פי ייעוץ משפטי שקבלה עריית חולון, בית המשפט דחה את תביעת הערייה ביחס לחובות שנוצרו לפי 2007, בנימוק טכני, שאין בו כדי להביא לביטול החוב בספרי הערייה. הערייה רשאית להמשיך בניסיונות גביה מינהליים, וכן רשאית הערייה לעכב מתן אישור לטאבו" (נספח ה' לעתירה, השגיאות במקור).

לעניין זה מצאתי להביא מדבריו של כבוד השופט פוגלמן שכאילו נכתבו לענייננו: "עיקרון השמירה על שילטון החוק טומן בחובו, אם כן, את אינטרס הציבור בכך שרשויות השילטון יקיימו את הדין – הן הדין החקוק, אשר מקנה לפרטים זכויות בדרגות חשיבות שונות ומקדם את אינטרס הציבור; הן הדין הפסוק, שבגדרו באים עקרונות היסוד של המשפט המנהלי כפי שעוצבו בפסיקתנו. דחיית עתירה עקב שהוי שדבק בה במקום שבו הרשות הפרה את הדין פוגעת בראש ובראשונה בזכותו החוקתית של הפרט-העותר לגישה לערכאות השיפוט. פגיעה זו עלולה להיות ניכרת ואף בלתי-מידתית, ויש להקנות לה משקל ניכר בגדרי האיזון כנגד האינטרסים המתחרים בה. אולם הפגיעה והנזק שנגרמים מסגירת דלתותיו של בית המשפט בפני העותר עצמו אינם מתמצים בנזק שניגרם לו. דחייה כאמור פוגעת בתמריץ של הרשות להקפיד על קיום החוק, ללמוד מטעויות ולהשתפר. היא שוללת את קיומו של הליך פומבי שעשוי לזכות לתהודה ולהוביל לדיון צבורי בסוגיות חשובות שעל סדר היום. היא עלולה להוביל לפגיעה באמון הציבור ברשויות השילטון. אינטרס ההגנה על שילטון החוק – במובנו הרחב – פורש איפוא את מוטת כנפיו גם על שיקולים אלה" (עניין אי.בי.סי, פסקה 28).

סמכות גביית הארנונה כדי לאפשר לרשות לתת לתושביה לנהל חיים תקינים ברמה מודרנית וסבירה נידרשות הרשויות המקומיות לספק שירותים ומשאבים צבוריים לתושבים שבתחומן המוניציפאלי.

על כן, קבעו הן המחוקק והן מחוקק המשנה את תמהיל מימון הרשויות המקומיות, ואת מקומה המרכזי של הארנונה בהבטחת תזרים קבוע לרשויות המקומיות שיאפשר אספקה נאותה של שירותים (ראו: עע"ם 7749/09 אורט ישראל חברה לתועלת הציבור נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, פסקה 6 (30.11.2011)).

הליכי גבייה מנהליים פאסיביים: סעיף 324(א) לפקודת העיריות (וסעיף 21 לפקודת המועצות המקומיות המקביל לו) מאפשר "לעיריות בישראל את הכוח לסרב להנפיק תעודה המעידה כי כל החובות של בעל נכס מקרקעין ביחס לנכס ניפרעו" (עניין סולומון, פסקה 29): "לא תרשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר –סולקו במלואם או שאין חובות כאלה". סמכות זו של הרשות המקומית מכונה הליך גבייה פאסיבי מאחר שבניגוד להליכי הגבייה האקטיביים הרשות המקומית לא פועלת לגביית החוב אלא דוקא מחדלה לרשום את העברת הנכס בפנקסי המקרקעין הוא שפוגע בקניינו של החייב באמצעות עיכוב [מותר] הפוגע בעבירות הנכס תוך השקעת משאבים מינימאליים מצד הרשות המשיג תוצאה אפקטיבית ביותר (ראו גם: עע"ם 1324/16 אורי שביט נ' עירית רמת השרון, פסקה 10 (19.6.2019)).

...

ומהכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בעתירה ובתשובה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפני, הגעתי לכלל המסקנה כי דין העתירה להתקבל באופן חלקי במובן זה שיש להורות למשיבה לחדול מניהול הליכי גבייה מינהלית אקטיבית, ולהותיר את שאלת הגבייה הפסיבית לכשתתעורר, אם תתעורר.

ראיתי להעיר כי טענות העיריה כאילו דחיית התביעה האזרחית בשל התיישנות היא "סיבת דחיית טכנית" – אינן מקובלות עלי ואני דוחה את השימוש בטרמינולוגיה 'דחייה טכנית' שכן, דחיית תביעה בשל התיישנות אינה טכנית כלל וכלל.

סוף דבר אני מורה אפוא לעירייה שלא לפעול נגד העותרים בהליכי גבייה מנהלית אקטיבית, לאור האמור בפסק דין זה. אני מחייבת את העירייה בהוצאות העותרים בסך 10,000 ₪.

כללי עתירה נגד סרובו של המשיב 1 (להלן – "המשיב"), ליתן לעותרת אישור ניהול תקין לשנת 2018, זאת בנימוק שהעותרת לא הגישה את כל המסמכים שנדרשו ממנה לצורך ההכרעה בבקשתה לקבלת האישור.

המשיב הבהיר בתשובתו לעתירה כי לפי הנחיות שהוא הוציא בעיניין היתנהלות עמותות וחברות לתועלת הציבור, אישור ניהול תקין תקף מהמועד שבו הוא ניתן ועד לתום השנה הקלנדרית לגביה ניתן האישור.

במקרים בהם נמצאים ליקויים מהותיים בהתנהלותן של העמותות או החברות לתועלת הציבור מסרב המשיב להעניק להן אישור ניהול תקין, ובנוסף הוא נוקט בצעדים נוספים, בכללם: חיוב העמותה או החברה לחתום על תכנית לתיקון הליקויים כתנאי למתן אישור ניהול תקין, וכן נקיטה בהליכי פירוק במקרים המתאימים.

...

ושנית, בסופו של דבר חלק ניכר מהדרישות שהופנו לעותרת נגע מהרגע הראשון ועד לרגע האחרון לסוגית הוכחת הכנסותיה, והמסמכים בעניין זה לא הומצאו.

אשר על כן, טענותיה של העותרת לפיה היא המציאה את כל המסמכים שהתבקשו ממנה, וטענתה לאי בהירות וחוסר עקביות במסמכים שנדרשו – נדחית.

אשר על כן העתירה נדחית, והצו הארעי שניתן מבוטל בזאת.

המשיבה היא חברה לתועלת הציבור, שהחלה כחברה פרטית שהוקמה בשנת 1992 ונרשמה כחברה לתועלת הציבור בתאריך 30.1.07, למטרות הקשורות בקידום אגודות ספורט ופעילויות ספורטיביות.

כפי שעולה מבקשות ותגובות שהוגשו לבית המשפט בהמשך, הרשם סרב לתת אישור ניהול תקין לשנת 2020 ואף טען כי אישור כזה לא יועיל לקבלת הקצבות בדיעבד.

בתשובתה של המשיבה לעמדת הרשם היא אישרה ש"את תיקון הליקויים שנפלו בהתנהלות החברה תחת ההנהלה הקודמת נכון וראוי לתקן" (סעיף 1 לתשובה) אך עתרה שוב להמנע ממתן צו פירוק.

המשקיפה הפניתה להודעת דוא"ל, שלכאורה היוזם שלה הוא איזיקוביץ', ומתווה אסטרטגיה של "משיכת זמן", הקמת חברה בע"מ, הגשת תביעת ענק נגד המשיבה (כך ש"לא יתקרבו אליה" ועוד).

...

לא ידוע האם סגל או חברה בבעלותו יציעו הצעה לרכישה, ואם יציעו, האם בכלל בסופו של דבר תאושר מכירה.

לאור האמור אני קובעת כך: הבקשה להחלפת המשקיפה נדחית.

אני מאשרת למשקיפה לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת המשיבה או את פעילותה ונכסיה כמבוקש, וכן הזמנה להגיש תביעות חוב בהתאם לסעיף 3 לתגובת הרשם מיום 18.7.21.

בפניי בקשה שהוגשה על ידי רשם ההקדשות ועניינה להורות על ביטול הסדר הנושים שאושר בעיניינה של הכח מכבי עמידר ערוני רמת גן בע"מ, שהנה חברה לתועלת הציבור (להלן: "החל"צ") ביום 13.7.2022 וכן למינוי מפרק זמני לחל"צ ולמתן צו פירוק לה (להלן: "הבקשה").

עוד צוין בבקשה, כי ממידע שהיתקבל אצל הרשם עולה כי נוכח ההליך הפלילי הנ"ל סירבה משטרת ישראל לבקשת החל"צ לקבלת רישיון עסק לאצטדיון בו פעלה החל"צ, כי העידר רישיון העסק מטיל צל כבד על יכולתה של החל"צ לקדם את מטרותיה, וכי התקבלה אף החלטה שלא ליתן לחל"צ אישור ניהול תקין.

בנסיבות אלה סבר הרשם כי יש למנוע מצב שבו פעילותו הבלתי חוקית של מר גל אשר בגינה הוגשה בקשת הפרוק, תמשיך להתבצע תחת ידיו של מר ורד ועתר לבטל את הסדר הנושים ולקבוע בדחיפות מועד דיון בבקשת הפרוק נגד החל"צ. עוד התבקש כי עד למועד הדיון בבקשת הפרוק ימונה עו"ד יואב בן פורת כמפרק זמני של החל"צ. הבקשה נקבעה לדיון ליום 6.7.2023, אליו זומנו החל"צ, קבוצת המשקיעים, הנאמן הנוכחי (עו"ד חבר) וכן גורמים רלבאנטיים הקשורים לבקשה.

...

עם זאת בהתחשב בכך שכל הניסיונות שנעשו להוציא לפועל את הסדר הנושים שאושר לא צלחו, ובהתחשב בכך שבסופו של דבר במבחן התוצאה, החל"צ לא הצליחה להתגבר על הקשיים ולזכות בהיתר לניהול תקין אשר כה דרוש להמשך פעילותה ובין היתר מהווה תנאי לקבלת תרומות ותקציבים לחל"צ, ובהתחשב בכך שרשם ההקדשות עמד על הבקשה לפירוק החל"צ וקבוצת המשקיעים הסכימה לביטול הסדר הנושים והסירה את התנגדותה למתן צו פירוק, הרי שאין מנוס ממתן צו פירוק לחל"צ. אשר על כן, אני מורה על ביטול מינויו של עו"ד ארז חבר כנאמן, וכן על ביטול הסדר הנושים שבתיק והשבת צו הפירוק שניתן לחל"צ ביום 2.1.2022 על כנו.

אני מורה על מינויו של עו"ד יואב בן פורת כמפרק לחל"צ, כפוף להפקדת התחייבות עצמית על סך של 200,000 ש"ח. המפרק יבחן בדחיפות את קיומה של פעילות הילדים והנערים בחל"צ במהלך החודשים יולי אוגוסט, וככל שזו אכן מתקיימת, היא תנוהל ותיבחן תחת ידו.

המערערת עותרת לגריעת 11 שיקים מרשימת שיקים שפרעונם סורב על ידי הבנק המשיב.

על פי הנטען, למרות בקשת מנהל המערערת, הבנק לא העביר את הכסף שבתכנית החסכון לחשבון העיסקי ובכך, כנטען גרם במו ידיו לסרוב השיקים ולהגבלת החשבון.

לשיטתה, לא תמיד מושך השיקים הוא "שור מועד" או "פגע רע" ובמקרים אלה גישה של ייקוב הדין את ההר עלולה להביא פגיעה קשה ייתכן בלתי הפיכה שמושך השיקים ללא תועלת לציבור בצדה (עש"א 67302-07-18, משק ירדנה ויהושע הדר בע"מ נ' בנק הפועלים).

בתשובתו לערעור הבנק לא חלק על כך שכיבד שיקים של המערערת גם כאשר כיבודם הביא לחריגה ממסגרת האשראי, אולם הסביר כי כיבד את השיקים רק באותם מקרים שבהם המערערת סילקה את החריגה ממסגרת האשראי בתוך יום עסקים אחד שלאחר הצגת השיק בחשבון או כאשר היה מדובר בחריגה מזערית ממסגרת האשראי, שאותה רשאי היה הבנק לאשר לפי כללי ניהול בנקאי תקין (נב"ת) 325.

יצויין, כי בישיבת ההוכחות העלתה ב"כ המשיב לראשונה טענה לפיה מר ביאדסה הדפיס שיקים של חשבון חברה אחרת שבבעלותו (ולא של המערערת) שלא דרך הבנק וללא אישורו והוא עשה בהם שימוש למרות היתנגדות הבנק.

...

בכך הטילה המערערת על הציבור את הסיכון ששיקים שנמשכו על ידיה יסורבו, כפי שאכן קרה בסופו של דבר.

מטעמים אלה יש לדחות את בקשת המערערת לגרוע את שיקים מס' 9 ו- 10 מרשימת השיקים המסורבים.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.