מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

טענות סותרות שהעלתה הנתבעת בהליך שפוטי אחר – השתק שפוטי? התובעות הפנו אותנו לעתירה מנהלית שהגישה הנתבעת כנגד החלטה של משרד החקלאות שלא לאשר לה מיכסת עובדים זרים (עתמ 25741-02-10 (מחוזי נצרת).
מפסה"ד שניתן בעתירה (נספחים י"ז-י"ח לתצהיר התובעות) עולה כי משרד החקלאות אישר בעבר מכסה של כ-13 עובדים זרים לנתבעת ובשנת 2009 גרע מרשימת הקודים לזכאות למיכסת עובדים זרים את הענף של הנתבעת: "תרביות רקמה – מטעים". הטעם של המשיבה, המדינה, לביטול ההקצאה, היה בכך שענף תרביות רקמה הנו ענף חקלאי טכנולוגי שתהליך הייצור בו מתרחש בתנאים סטריליים במעבדה, בשונה מעבודה בחממה או בשדה פתוח, כך שלא נמצאה הצדקה להותירו כענף שבו ניתן להעסיק עובדים זרים (עמדת המשיבה שם כפי שהובאה בפסה"ד).
...
לאחר ששמענו את העדים בתיק, ואת באי כוח הצדדים טוענים לפנינו בעל-פה ועיינו בחומר הרב בתיק ובכתבי הטענות, מצאנו לפרט את העובדות שמצאנום כרלבנטיות להכרעה בתיק: הנתבעת היא חברה שעיסוקה בריבוי תרביות רקמה צמחית, בשיטות מתקדמות מתחום הביוטכנולוגיה.
בעמדת ההסתדרות אין התייחסות לבחינת פעילותה הכלכלית של הנתבעת ולמכנה המשותף של פעילות זו עם הפעילות של "משתלה" או של הפעילויות האחרות המפורטות בהגדרת "משק". אנו סבורים כי יש להותיר לצדדים ליחסי העבודה את המלאכה, בה הצליחו עד כה, להגדיר את מעגל הפעילויות הכלכליות בעלות המכנה המשותף הנמוך ביותר האפשרי מבחינתם.
לסיכום: אנו דוחים את תביעת התובעות משהגענו למסקנה כי ספק אם עיסוקה של הנתבעת ב"חקלאות", וגם אם לא היה ספק בעניין, הרי שאין היא יכולה להיחשב "משק" כפי הגדרתו בצווי ההרחבה.
אנו קובעים כי צווי ההרחבה בענף החקלאות אינם חלים על הנתבעת ומשכך דוחים את התביעות לחיוב הנתבעת בתשלום רכיבי השכר שמקורם בצווים אלו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים כנגד משרד החקלאות שלא הובאו בחשבון נתונים פרטניים אודות סוגי הגידולים ורשלנות בכך שלא התקבלה טענתם ולפיה הגידולים בערבה דורשים עובדים זרים מאשר גידולים בשאר חלקי הארץ ושהמפתח המשופר בתחשיבים לחקלאי הערבה לא היה בו די. בתמצית, טוענים התובעים כי היה מקום לחלוקת מכסות ותקנים שונה מזו שהייתה בפועל.
"הארכת שהייה" הנה פיתרון שנימצא במקרים מסוימים למצוקת חקלאיים מעסיקים ולפיו בהוראת שעה הוארכה שהייה של עובדים מעבר למשך זמן של 63 חודשים שהנה התקופה המאקסימאלית בדרך כלל לשהיית עובד זר. העסקת עובדים זרים בחקלאות ומילוי מכסות לעובדים זרים לפי היתרים שניתנו לעיל פורטו החלטות הממשלה שהובילו לאימוץ הסכם העקרונות וההסכם המעדכן.
אלא שבית המשפט קבע שכל צד יישא בהוצאותיו וכלשון ביהמ"ש: "איני סבורה כי נכון יהיה להטיל על המשיב הוצאות משפט בעתירה זו. כאמור בתשובה מטעמו בסוגיית ההוצאות, עקרונות היסוד המחייבים איזון בין צרכי החקלאים לבין צרכי העובדים הזרים והדאגה למניעת ניצולם לרעה, וכן בין אלה לבין אינטרסים אחרים של המדינה, נותרו על עומדם. המדובר במלאכת איזון שאינה פשוטה, והמשיב היטה אוזן קשבת להערות בית המשפט. הנוהל, כפי שתוקן, אינו מעניק לעותרים את הסעדים כפי שנתבקשו בעתירה, והוא מבטא, בין היתר, את החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים הקודמות, ואשר בבסיסן המגמה להפחית את מספר העובדים הזרים המועסקים בישראל". התובעים, ביקשו ללמוד מההליך שהתקיים בעתירה האמורה ומהחלטות הביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים, כראייה לצדקת טענותיהם אולם קריאת ההחלטות כפי שצוטט לעיל מעלה כי מצב הדברים הנו הפוך וכי בית המשפט שם, לא קבע את שמייחסים לו התובעים בסיכומיהם.
...
המדינה הדגישה בהגנתה ובין היתר שאין מנוס אלא להתמקד בעילות התביעה כפי שמפורטות בכתב התביעה, ושהתביעה אינה יכולה לעסוק בשאלה האם מדיניות הממשלה לתקופה הרלבנטית, בבחינה שבדיעבד, הייתה נכונה ראויה והוגנת ואינה יכולה לעסוק בשאלה האם על בית המשפט לקבוע בדיעבד כי על הממשלה היה לנקוט במדיניות אחרת.
לפיכך, לא שוכנעתי כי משק שקותאי הוכיחו את טענתם הכללית ולפיה המדינה "סגרה שמיים" בתקופה הרלבנטית ושסורבה או לא טופלה בניגוד לנהלים בקשה כשלהי לשחלוף או ניוד עובדים מטעמם.
כפי שנומק לעיל, לא שוכנעתי כי התובעים עמדו בנטל הנדרש מהם להוכיח את חבותה של המדינה כמי שהנזקים הנטענים בידי התובעים נגרמו בשל התנהלות מי מזרועותיה.
לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

"מנת שחלוף" הנה טופס בקשה של חקלאי המבקש להשלים מיכסת עובדים זרים שיש לו בהתאם להיתר תקף בעובדים זרים שאינם מצויים בישראל, להבדיל מבקשת חקלאי לעובד זר לפי מכסה שלא הייתה בידיו קודם לכן, כלומר הקצאת מכסה ראשונה.
התובעים הפנו לעת"מ 5890/08 בש"א 615/08 (מחוזי ירושלים), היתאגדות חקלאי ישראל נ' משרד התעשייה, להחלטת כב' השופט דרורי מיום 11.8.08 שם ניתן צו עשה שיאפשר לעותרים שם תוספת הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות, ודובר על 369 הקצאות נוספות של אשרות כניסה לישראל.
המדינה טוענת כנגד הציטוט החלקי מעדות מר ברזאני בהליך האמור, שהיה במסגרת תיק בו הורשע נאשם בהעסקת עובדים זרים בנגוד לדין.
...
לאחר שעיינתי היטב במסמכים, מסקנתי הינה שמדובר במסמכים התומכים בעמדת המדינה, ומשלימים את עדויותיהם של העדים מטעם המדינה.
לפיכך דין טענות התובעים לענין זה להידחות לאור הרחבת החזית והתנגדות המדינה.
אין אלא לחזור על הקושי הבסיסי, גם אם לא היה מקום לדחות את טענת "השמים הסגורים" בשל הרחבת החזית מצד התובעים, הקושי הבסיסי הינו שאם היה מקרה אחד שכזה, היה בידי התובעים להציג אותו, אולם התובעים לא הציגו כל מקרה שכזה ולכן התובעים לא עמדו בנטל השכנוע להוכחת חבות המדינה בשל "שמים סגורים", אפילו לא במקרה אחד ולכן נדחית טענת התובעים גם בנושא זה. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה נגד מדינת ישראל - משרד הפנים - האחראי על היתרי כניסה לפועלים זרים לעבודת חקלאות, משרד העבודה והרווחה - האחראי על מתן היתרים לחקלאים להעסיק עובדים זרים בחקלאות, ושרות התעסוקה - האחראי על אספקת העובדים הזרים לחקלאים אשר קיבלו היתר לכך.
אציין כי בעקבות פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 11115-03-13 ו- ת"א 13505-05-11, ע"י כב' השופט פרסקי), במסגרתם נדחו תביעות אשר הוגשו על ידי חקלאים הנוגעות אף הן להיתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות, עתרה המדינה לעיכוב מינוי המומחה מטעם בית משפט ולפיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק, כאשר התובעת היתנגדה לבקשה זו. בהחלטה מיום 10.4.2018, התייחסתי לשיקולים השונים ובין היתר לכך שמדובר בתביעה המתנהלת משנת 2009, ועל כן הורתי, לאור הסכמת התובעת, כי התובעת תישא במימון מלוא שכר טירחת המומחה מטעם בית משפט, כמימון ביניים.
להשלמת התמונה יצוין כי התובעת הייתה אחת מכ-500 חקלאים אשר הגישו את העתירה, כאשר החלטת הממשלה מיום 17.2.02 עניינה הוספת 6,000 עובדים זרים למכסה השנתית, כך שזאת תעמוד על 28,000 עובדים לשנת 2002.
...
על כן, ערך מומחה בימ"ש חישוב של כמות ימי העבודה שתוכננו נוכח מצבת הגידולים וגודל החלקות, והגיע למסקנה כי נדרשים 35 עובדים.
בהעדר נתונים בדבר מספר העובדים בפועל ונתונים השוואתיים באשר למשק, כאמור, אני סבורה כי אין די בנתונים שעמדו לרשות המומחים – מר שרף ומר סומפולינסקי, כדי לבסס קביעה מספקת באשר לנזקי התובעת.
סוף דבר מכל האמור, התובעת לא הוכיחה את תביעתה ודין התביעה להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

לפנינו שתי עתירות המופנות כנגד החלטות הממשלה בעיניין העסקת עובדים זרים בתעשייה.
המסגרת החקיקתית סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 קובע: " (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
בהלכה הפסוקה בבית משפט זה כבר נאמר לא אחת כי "אין לאדם זכות קנויה להעסקת עובדים זרים, ואפשרות ההעסקה ומידתה תלויות במדיניות הממשלה, העשויה להשתנות מעת לעת" (דברי השופט רובינשטיין בבג"צ 3445/05 מסעדת סושימאי 2004 בע"מ נ' משרד המסחר התעשייה והתעסוקה, תק-על 2005(2) 2492; ראו גם בג"צ 10692/03 פלסים חברה לפיתוח ובניין בע"מ נ' ראש ממשלת ישראל, תק-על 2005(1) 641; באותה רוח, בבג"צ 3541/03 א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' ממשלת ישראל, תק-על 2004(2) 1635, הניח בית המשפט כי לעותרים "אין זכות להפעיל את חברותיהם באמצעות עובדים זרים, וכי היתרים שניתנו בעבר על פי המדיניות שהיתה קימת באותה העת אינם מבססים ציפייה לגיטימית כי מדיניות זו תימשך" (השופטת דורנר בפסקה 3 לפסק-דינה).
התועלת שענפים מסוימים הפיקו מהעסקת עובדים זרים בעלות נמוכה בענפי הבניין, החקלאות, התעשייה והשירותים העמיסה מצידה עלויות כבדות, חברתיות וכלכליות, על כלל אזרחי המדינה.
...
כפי שפורט לעיל, טענה זו דינה להידחות.
סוף דבר מדיניות הממשלה לצמצום תופעת העובדים הזרים בישראל בכלל, ובתחום התעשייה בפרט היא מדיניות העומדת במבחן הדין.
לאור מסקנה זו, אציע לדחות את העתירות, ולבטל את צו הביניים שניתן בהליך זה. בנסיבות העניין, אציע שלא ליתן צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו