התובעים טוענים כנגד משרד החקלאות שלא הובאו בחשבון נתונים פרטניים אודות סוגי הגידולים ורשלנות בכך שלא התקבלה טענתם ולפיה הגידולים בערבה דורשים עובדים זרים מאשר גידולים בשאר חלקי הארץ ושהמפתח המשופר בתחשיבים לחקלאי הערבה לא היה בו די. בתמצית, טוענים התובעים כי היה מקום לחלוקת מכסות ותקנים שונה מזו שהייתה בפועל.
"הארכת שהייה" הנה פיתרון שנימצא במקרים מסוימים למצוקת חקלאיים מעסיקים ולפיו בהוראת שעה הוארכה שהייה של עובדים מעבר למשך זמן של 63 חודשים שהנה התקופה המאקסימאלית בדרך כלל לשהיית עובד זר.
העסקת עובדים זרים בחקלאות ומילוי מכסות לעובדים זרים לפי היתרים שניתנו
לעיל פורטו החלטות הממשלה שהובילו לאימוץ הסכם העקרונות וההסכם המעדכן.
אלא שבית המשפט קבע שכל צד יישא בהוצאותיו וכלשון ביהמ"ש:
"איני סבורה כי נכון יהיה להטיל על המשיב הוצאות משפט בעתירה זו. כאמור בתשובה מטעמו בסוגיית ההוצאות, עקרונות היסוד המחייבים איזון בין צרכי החקלאים לבין צרכי העובדים הזרים והדאגה למניעת ניצולם לרעה, וכן בין אלה לבין אינטרסים אחרים של המדינה, נותרו על עומדם. המדובר במלאכת איזון שאינה פשוטה, והמשיב היטה אוזן קשבת להערות בית המשפט. הנוהל, כפי שתוקן, אינו מעניק לעותרים את הסעדים כפי שנתבקשו בעתירה, והוא מבטא, בין היתר, את החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים הקודמות, ואשר בבסיסן המגמה להפחית את מספר העובדים הזרים המועסקים בישראל".
התובעים, ביקשו ללמוד מההליך שהתקיים בעתירה האמורה ומהחלטות הביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים, כראייה לצדקת טענותיהם אולם קריאת ההחלטות כפי שצוטט לעיל מעלה כי מצב הדברים הנו הפוך וכי בית המשפט שם, לא קבע את שמייחסים לו התובעים בסיכומיהם.
...
המדינה הדגישה בהגנתה ובין היתר שאין מנוס אלא להתמקד בעילות התביעה כפי שמפורטות בכתב התביעה, ושהתביעה אינה יכולה לעסוק בשאלה האם מדיניות הממשלה לתקופה הרלבנטית, בבחינה שבדיעבד, הייתה נכונה ראויה והוגנת ואינה יכולה לעסוק בשאלה האם על בית המשפט לקבוע בדיעבד כי על הממשלה היה לנקוט במדיניות אחרת.
לפיכך, לא שוכנעתי כי משק שקותאי הוכיחו את טענתם הכללית ולפיה המדינה "סגרה שמיים" בתקופה הרלבנטית ושסורבה או לא טופלה בניגוד לנהלים בקשה כשלהי לשחלוף או ניוד עובדים מטעמם.
כפי שנומק לעיל, לא שוכנעתי כי התובעים עמדו בנטל הנדרש מהם להוכיח את חבותה של המדינה כמי שהנזקים הנטענים בידי התובעים נגרמו בשל התנהלות מי מזרועותיה.
לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.
