מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד חוקיות צו תפיסת מקרקעין ביהודה ושומרון

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים ערערו כנגד צוי תפיסה אלו בפני ועדת הערעורים הפועלת לפי החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חרום (וע' 303/05).
השאלה הטעונה הכרעה במסגרת העתירה דנן היא חוקיותו של תואי הגדר לפי צו תפיסה 52/03/ת' העובר מדרום לבתי העותרים, באזור יהודה ושומרון.
...
8 לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שהונח לפנינו, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות.
במצב דברים זה, לא מצאנו עילה להתערב בצו תפיסה מס' 52/03/ת'.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

העתירות כולן תוקפות את חוקיותו של צו תפיסת מקרקעין מס' 14/07/ת', אשר הוּצא על-ידי המפקד הצבאי לשם שינוי תואי גדר הבטחון, באופן שבו תחצוץ הגדר בין עזון עת'מה לבין הישובים הישראליים הסמוכים - אורנית, שערי תקווה, אלקנה ועץ אפרים.
היישוב הישראלי שערי תקווה ממוקם בצמידות לעזון עת'מה, מטרים ספורים מצפון-מזרח לו. היישוב הישראלי עץ אפרים ממוקם כקילומטר וחצי ממזרח לעזון עת'מה. יישוב ישראלי נוסף אשר נמצא בקירבת עזון עת'מה, אשר אינו עותר לפנינו, הינו היישוב אלקנה, אשר ממוקם מדרום לשערי תקווה ועץ אפרים, כקילומטר וחצי מדרום-מזרח לעזון עת'מה. חברת דוקא, העותרת אף היא לפנינו, היא חברה עסקית ישראלית העוסקת ברכישת ושיווק מקרקעין באיזור יהודה ושומרון, ואשר בבעלותה זכויות בניה בצפון-מזרח אורנית, באיזור הסמוך לכפר עזון עת'מה (תב"ע 121/10).
שלוש העתירות הופנו נגד ראש הממשלה, שר הבטחון, ממשלת ישראל, מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון ומנהלת מרחב התפר (להלן: המשיבים או המדינה).
בהמשך, ביום 28.9.07 חתם המשיב 2, מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, על צו התפיסה נשוא עתירה זו – צו מס' 14/07/ת'.
...
שוכנענו, כי באותן נקודות בהן מתקרב התוואי ביותר אל היישובים הישראלים נובעת סמיכות זו מהקִרבה הרבה בין בתי עזון עת'מה ואדמותיהם החקלאיות של תושביו, לבתי היישובים הישראלים, מיקום אשר הכתיב תוואי סמוך ביותר לבתים; מהרצון להותיר שטח גדול ככל הניתן של אדמותיהם החקלאיות וחממותיהם של תושבי עזון עת'מה מצִדה ה"איו"שי" של גדר הביטחון; וכן מהקִרבה שבין שטחיהם החקלאיים וחממותיהם של תושבי עזון עת'מה לתב"ע 121/10, תכנית המצויה בשלבי השיווק והכשרת הקרקע, אשר בתיה הקיצוניים, הסמוכים לגדר, טרם הוקמו.
על כן, לאחר שמיעת טענות הצדדים כולם, ולאחר שעיינו בחומר הרב שהונח לפנינו, הגענו למסקנה כי בנסיבות העניין עומד האיזון שערך המפקד הצבאי בין שיקולי הביטחון לזכויות התושבים המוגנים, ואשר בא לידי ביטוי בתוואי המתוכנן, גם בתנאי המבחן השלישי של המידתיות.
אשר על כן, ובכפוף לכל האמור לעיל, העתירות נדחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

]הנשיאה ד' ביניש: עניינה של עתירה זו בתוואי גדר הבטחון אשר מצפון-מערב לכפר הפלסטינאי וולג'ה. תואי זה נימנה עם מקטעיה הדרומיים של גדר הבטחון ב"עוטף ירושלים", ולשם הקמתו הוציאו המשיבים צו תפיסת מקרקעין באיזור יהודה ושומרון (להלן: האיזור) שמספרו 86/05/ת (להלן: צו התפיסה).
ביום 1.5.2005 הוצא צו לתפיסת הקרקע לשם הקמת התווי שכנגדו מופנית העתירה, וזה הוארך מפעם לפעם עד ליום 31.12.2008.
לשם השלמת התמונה, נציין כי במהלך יום הדיונים האמור שמענו אף את עתירתה של גבעת יעל בע"מ (בג"ץ 146/11 גבעת יעל בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש) שהופנתה כנגד חוקיות תואי הגדר בטענה כי הגדר מותירה מצידה הדרומי, בתוך שטחי האיזור ומחוץ לאפשרות שליטת החברה, מאות דונמים אשר לפי הטענה מצויים בבעלותה.
...
בהתחשב בהתחייבויות אלו להקטנת הפגיעה בזכויות העותרים, טענו המשיבים כי "תוואי הגדר נשוא העתירה הינו תוואי מידתי וסביר", וכי מטעם זה יש לדחות את העתירה.
במצב דברים זה, אנו סבורים כי פגיעתו של תוואי הגדר בעותרים עומדת ביחס סביר ומידתי לתועלת הביטחונית הרבה המופקת מהקמת תוואי הגדר.
לפיכך, ולאחר שרשמנו לפנינו את התחייבויותיהם השונות של המשיבים לצמצום הפגיעה בעותרים, ובשים לב לאמור בפסקה 16 לפסק-דיננו, נחה דעתנו כי גם מבחן המשנה השלישי של המידתיות מתקיים, באופן שאינו מקים עילה להתערבותנו בתוואי נשוא העתירה.
בהתחשב בכל האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

מכל מקום, לא ראינו בנסיבות העניין הצדקה לדחות את העתירה על הסף מנימוק זה. אמנם ככלל, תקיפתם של צוי תפיסת מקרקעין שהוצאו מכוח החוק להסדר תפיסת מקרקעים צריכה להעשות בוועדת העירעור הפועלת מכוחו של חוק זה (ראו, סעיף 17 לחוק; בג"ץ 1300/06 אבו זיאד נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם)).
הבקורת השיפוטית אליה נידרשת ועדת העירעור על פי החוק מוגבלת, בעקרו של דבר, לחוקיות צוי תפיסת המקרקעין (סעיף 18 לחוק).
טענות העותרים מופנות, למעשה, כנגד שיקול דעתם של המשיבים בבחירת התווי של הגדר בגינה הוצאו צוי התפיסה.
הפעלתם של מבחני המידתיות לעניין זה דומה להפעלת המבחנים על פעולות המפקד הצבאי לתפיסת מקרקעין ולהקמת גדר באיזור יהודה ושומרון, מכוח דיני התפיסה הלוחמתית (ראו, למשל, בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח(5) 807; בג"ץ 4938/04 מועצת הכפר שוקבא נ' ראש הממשלה (טרם פורסם)).
...
נחה דעתנו כי בנסיבות המקום והמקרה, התוואי שנבחר משקף את האיזון המידתי בין השיקולים המתנגשים, ומכל מקום, אינו חורג מן המתחם אותו ראוי לנו לכבד.
לא מצאנו, איפוא, עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בקביעת תוואי גדר הביטחון.
אי לכך, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת ד' ביניש:                לפנינו עתירה מתוקנת (שנייה), בה תוקפים העותרים את חוקיותו של הצוו בדבר תפיסת מקרקעין מס' 14/03/ת' (תיקון גבולות שני)(יהודה ושומרון), התשס"ג-2003, אשר הוצא על ידי מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון (להלן: המשיב 2 או המשיב) ביום 17.8.04.
        בעתירה שלפנינו אין העותרים מעלים טענה כנגד סמכותו של המשיב להוציא את הצוו הנידון בדבר תפיסת מקרקעין.
...
             סיכומו של דבר, לאחר שבחנו את מהות הפגיעה בחופש התנועה ואת עוצמתה במקרה דנן, הגענו למסקנה כי הפתרון שבחרו המשיבים במסגרת הצו החדש אכן מבטיח את מימושו המהותי של חופש הפולחן מבלי לפגוע מהותית בחופש התנועה.
             האיזון בין חופש הפולחן לבין הקניין הפרטי נדון לאחרונה בפרשת הס הנ"ל. באותה פרשה הגיע בית המשפט למסקנה כי "אין צורך לנקוט עמדה מכרעת באשר למידרג המושגי בין זכות הפולחן לזכות הקנין לצורך הכרעה בשאלה כיצד לאזן ביניהם במקרה של עימות". זאת משום שבנתוני אותה פרשה הגיע בית המשפט למסקנה כי "גם אם נניח לצורך הענין כי מדובר בזכויות חוקתיות שוות-מעמד וחשיבות, גם אז באיזון האופקי ביניהן" האיזון שערך המשיב עומד במבחן החוקתיות (שם, בפסקה 20).
לא מצאנו אפוא כי בהסדר שנקבע בסופם של ההליכים מתקיימת אי סבירות המצדיקה את התערבותנו בו.              אשר על כן, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו