מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד הסרת מניעה ביטחונית לכניסה לישראל

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של העתירה בסירובם של המשיבים להנפיק לעותר, תושב נפת יריחו, היתר כניסה לישראל לצרכי תעסוקה, וזאת בשל מניעה ביטחונית המוזנת נגדו.
המשיבים הדגישו, כי היתרים אלה קצרי מועד, אשר ניתן לקבל חרף קיומה של מניעה ביטחונית, בכפוף לאיבחון פרטני, וזאת בשונה מהיתר כניסה לישראל לצרכי תעסוקה או סחר, המחייב תחילה את הסרת המניעה הביטחונית.
...
בהקשר זה מקובלת עליי עמדת המשיבים לפיה קיים שוני בנקודת האיזון בעת מתן היתר תעסוקה המאפשר לבעל ההיתר, לאורך זמן, מרחב פעולה יחסי בתחומי מדינת ישראל, לבין היתר נקודתי התחום לזמן מוגבל מאוד, ומאפשר בקרה ואכיפה יעילה יותר מצד גורמי הביטחון במקרה הצורך.
לעניין זה, אינני מוצאת מקום להיעתר אף לסעד החלופי שהוצע מצד העותר שעניינו מתן היתרי כניסה פרטניים, שהרי ברי כי אין בידי המשיבים האפשרות להתחייב למתן היתר כניסה זמני עתידי, והדבר יהא תלוי בבדיקה ביטחונית פרטנית באותה נקודת זמן, על פי מכלול השיקולים הרלבנטיים באותה עת. מובן, שככל שיחול שינוי בנסיבות המצדיק זאת, יבחנו המשיבים את בקשתו של העותר מחדש, על פי הנהלים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העתירה לפניי עתירה מינהלית המופנית נגד החלטת המשיב, מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון, להסיר את "המניעה הביטחונית" בעיניינו של העותר, שהוטלה בחודש יוני 2019, ואשר מונעת את כניסתו לישראל לצרכי עבודה.
...
התוצאה סיכומם של דברים: בהינתן שאין לעותר כל זכות שבדין להיכנס למדינת ישראל, סבורני כי החלטת המשיב הנסמכת על הערכת גורמי הביטחון – שלפיה כניסתו של העותר לתחומי ישראל עלולה לסכן את ביטחון המדינה והציבור – הִנה החלטה סבירה שלא נפל בה פגם המקים עילה להתערבות שיפוטית.
על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.
העותר ישלם למשיבים הוצאות בסך 3,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותר גורס כי אילו עמדת גורמי הבטחון לעניין הותרת המניעה לא הייתה משתנה עם הזמן, כפי שנטען על ידם במהלך הדיון במעמד צד אחד, לא יכולים היו להתרחש שורה של אירועים שאינם שנויים במחלוקת: כניסתו לישראל לא הייתה מתאפשרת מחדש בתחילת חודש יוני 2021 לאור ביטול המניעה הראשונה; כך גם יציאתו לחו"ל באותו מועד; לא הייתה מתקבלת תשובה מאתר האנטרנט של המתפ"ש ביום 25.7.21 שבה נכתב כי במועד זה לא הייתה קיימת נגדו כל מניעה; בבקשת המשיבים מיום 11.8.21 לסילוק עתירתו הראשונה על הסף היה נאמר שכבר ביום 11.7.21 התקבלה החלטה הדוחה את בקשתו להסרת המניעה ולא היה נטען לאי-מיצוי הליכים על ידו; והמשיבים לא היו מעלים טענה שגויה ובלתי מסתברת שלפיה בקשתו להסרת המניעה התקבלה ביום 7.7.21 וסורבה ביום 11.7.21 למרות שבמועדים אלו העותר שהה בחו"ל. לאור החומר הסודי שבו עיינתי והתשובות וההסברים המשלימים שקבלתי במעמד צד אחד מנציגי השב"כ – ושאת תוכנם לא ניתן לחשוף (מעבר למה שנאמר על ידי בדיון הגלוי מיום 26.10.21 וצוטט לעיל) בשל חשש לפגיעה בבטחון המדינה – אין בידי לקבל את טענות העותר.
...
העותר טען שם כי לאחר האירוע, שבו אחותו נהרגה מאש חיילי צה"ל, הוטלו מניעות ביטחוניות כלפי כל קרובי משפחתה, אולם כל המניעות הוסרו "לאחר סיום התחקיר והמסקנה כי המדובר באישה הלוקה בנפשה". למרות זאת, הוסיף וטען העותר, לאחר חזרתו מחו"ל בתחילת חודש אוגוסט נודע לו באקראי כי המשיבים הטילו מחדש מניעות ביטחוניות כלפיו וכלפי בני משפחתו.
העותר גורס כי אילו עמדת גורמי הביטחון לעניין הותרת המניעה לא הייתה משתנה עם הזמן, כפי שנטען על ידם במהלך הדיון במעמד צד אחד, לא יכולים היו להתרחש שורה של אירועים שאינם שנויים במחלוקת: כניסתו לישראל לא הייתה מתאפשרת מחדש בתחילת חודש יוני 2021 לאור ביטול המניעה הראשונה; כך גם יציאתו לחו"ל באותו מועד; לא הייתה מתקבלת תשובה מאתר האינטרנט של המתפ"ש ביום 25.7.21 שבה נכתב כי במועד זה לא הייתה קיימת נגדו כל מניעה; בבקשת המשיבים מיום 11.8.21 לסילוק עתירתו הראשונה על הסף היה נאמר שכבר ביום 11.7.21 התקבלה החלטה הדוחה את בקשתו להסרת המניעה ולא היה נטען לאי-מיצוי הליכים על ידו; והמשיבים לא היו מעלים טענה שגויה ובלתי מסתברת שלפיה בקשתו להסרת המניעה התקבלה ביום 7.7.21 וסורבה ביום 11.7.21 למרות שבמועדים אלו העותר שהה בחו"ל. לאור החומר הסודי שבו עיינתי והתשובות וההסברים המשלימים שקיבלתי במעמד צד אחד מנציגי השב"כ – ושאת תוכנם לא ניתן לחשוף (מעבר למה שנאמר על ידי בדיון הגלוי מיום 26.10.21 וצוטט לעיל) בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה – אין בידי לקבל את טענות העותר.
העתירה נדחית אפוא.
ממילא נדחית בקשת העותר מיום 28.11.21 למתן צו זמני המתיר את כניסתו לישראל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המדינה ציינה כי מדובר בעותר, תושב רצועת עזה כבן 50, סוחר, שעתר כנגד החלטת המשיבה שלא הסכימה לאפשר לו להכנס מרצועת עזה לישראל ולגדה המערבית לצורכי מסחר, מטעמים בטחוניים.
בהמשך לכך נאמר בהחלטת המשיב מיום 2.9.18: "לאור האמור, וכל עוד מוטלת על התושב מניעה כללית להעברת סחורות בקשתו להכנס לישראל לצורכי מסחר אינה עומדת בקריטריונים שבמדיניות, שכן לא יהיה באפשרותו לבצע מסחר אשר מצריך את כניסתו לישראל". המשיב יידע את ב"כ העותר על האפשרות לערער על הטלת המניעה הכללית להעברת סחורות ואופן הגשת העירעור.
ביום 25.9.18 התקבלה החלטת המשיב בעיניין המניעה הכללית להעברת סחורות, כאמור לעיל, ולפיה לאחר שערעור העותר נבחן על ידי הגורמים הרלוואנטיים ובכללם, גורמי בטחון, ומבלי שיהא בכך לקבל את טענות המערער, הוחלט להסיר את המניעה האמורה מהעותר.
...
לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות מכל וכל.
לסיכום טענה המדינה כי העובדה כי העותר הוזמן לתחקור ביטחוני, לאחר שהוגשה העתירה, ובהיעדר חובה על המשיבה לעשות כן, אין בה כדי לבסס חיוב המדינה בהוצאות, משום שההחלטה המקורית התבססה על מידע ביטחוני פרטני, התקבלה כדין, בסמכות ובסבירות, וזאת גם בהתחשב בסוג ההיתר המבוקש, שאינו לצורך הומניטארי אלא לצורכי מסחר.
לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה לפסיקת הוצאות על המשיבים נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

עתירה זו הוגשה בדצמבר 2017, וכוונה נגד העיכוב במתן החלטה בבקשה שהגיש העותר, בחודש אוקטובר 2016, לקבלת מעמד בישראל כתושב אירעי (א/5), מטעם הומניטארי מיוחד - נוכח מצבו הרפואי הקשה של בנו, העותר 6 , יליד 2015.
ביום 11.2.2018, לאחר הגשת העתירה, נשלחה לעותר הודעה על החלטת שר הפנים, לפיה השר החליט לאמץ את המלצת הועדה המקצועית שלפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק) ולדחות את בקשת העותר לרישיון ישיבת אירעי; זאת תוך הפניית העותרים למיצוי ההליכים "בדרך המלך" - הגשת בקשה לאיחוד מישפחות לפי סעיף 3 לחוק, ובמסגרתה לבקש היתר שהיה עבור העותר, שכן בני הזוג עונים לכאורה על חריג הגיל הקבוע בחוק.
בדיון נוסף שהתקיים בעתירה ביום 9.3.20 (המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופטים ג' קרא, ו- י' אלרון) נימסר מטעם המדינה כי בנתיים הוסרה המניעה הביטחונית לאישור הבקשה לאיחוד מישפחות של העותרים.
...
לאחר עיון בהמלצת הוועדה המקצועית והחלטת שר הפנים, וכן בטענות העותרים כאמור נגד ההמלצה והחלטה, הגענו למסקנה כי בנסיבות אלה – כאשר מדובר למעשה בבקשה חדשה, עם טענות ועובדות חדשות ועדכניות, וכאשר מדובר בהמלצה חדשה של הוועדה המקצועית ובהחלטה חדשה של שר הפנים - העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו