רקע עובדתי
התובענה דנן הוגשה ביום 11.6.2019, ובמסגרתה עותרת המבקשת לאכיפת פסק חוץ שניתן בהונג קונג כנגד המשיבה 1 וכן להורות כי יתר המשיבים חייבים בחיובים שנקבעו בפסק החוץ.
לטענתה, המצהיר אינו עומד בתנאים של משרד האוכלוסין וההגירה להגשת בקשה להכנס לישראל, וממילא יש להדרש אף למספר הטיסות המצומצם, להגבלות על מספר הנוסעים בנמל התעופה בן גוריון ולדרישת הבידוד.
אף העלויות הכרוכות בכך אינן סבירות, לשיטתה של המבקשת, בפרט בשים לב להיקפה המצומצם של העדות והעובדה שהיא אינה נוגעת לסעדים המהותיים בתיק.
כמו כן, לטענתה, על פי ההנחיות העדכניות של רשות האוכלוסין וההגירה, מיום 21.4.2021, אנשי עסקים זרים מחוסנים יכולים להכנס לישראל בכפוף לבצוע 2 בדיקות קורונה, האחת 72 שעות לפני היציאה לישראל והשנייה בכניסה לישראל.
ממילא הצעה זו מחייבת נסיעת נציג מטעם המשיבה לסין, דבר שכרוך בקושי שאינו נופל מהקושי הכרוך בהגעת המצהיר לבית המשפט בישראל.
לא פורט אם המצהיר מחוסן, אם לאו; לא פורט אם הגיש בקשה מבעוד מועד להכנס לישראל בהתאם לנהלים הקבועים לכך; לא פורט מדוע המצהיר יידרש לבידוד לאחר כניסתו, שעה שעל פי הנהלים, בכפוף לבדיקות רפואיות מתאימות, אין דרישה לבידוד.
הגם כי ברור שבשל מגיפת הקורונה מוטלות מיגבלות על כניסת אזרחים זרים לישראל, המבקשת לא תמכה טענותיה שלפיהן המצהיר אינו עומד בתנאים להגשת בקשה להכנס לישראל באסמכתא כלשהיא, ואף לא פירטה האם הוא מחוסן, האם יידרש לבידוד עם הגעתו לארץ וכיו"ב. כאמור טענותיה לעניין זה לא נתמכו בתצהיר והיא אף לא צרפה את ההנחיות העדכניות של משרד האוכלוסין וההגירה.
...
בנוסף, מקובלת עלי טענת המשיבים, שלפיה המבקשת אף לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי אין מניעה מבחינת מדינת החוץ (סין) לשמיעת עדות באמצעות בהיוועדות חזותית בתחומה.
בנסיבות אלה, שעה שלא עלה בידי המבקשת להוכיח את התקיימות התנאים הקבועים בתקנה 72(א), אין בידי לקבל את טענתה שלפיה נוכח משכה הקצר של החקירה, שהוגבלה ל-20 דקות בלבד, אין זה סביר כי המצהיר יתייצב למתן עדות בארץ.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
