ביום 12/7/17 הוציאה המשיבה 1 צו הפסקה מנהלי נגד אספ"י והעותרת, האוסר על קליטת וכניסת כל פסולת לאתר, וכל טפול בפסולת, או הטמנת פסולת באתר (נספח 31 לכתב התשובה).
מאחר שעמדת המשיבה 1 מבוססת על כך שהיא רואה את העותרת כאחראית הבלעדית למצבו של האתר כיום, ועל כן מסרבת בתוקף לכל מעורבות של העותרת או כל גורם הקשור אליה באתר, הציעה העותרת כי המשיבה 1 תפרסם מיכרז פומבי לשקום האתר באופן מיידי, זאת בטרם ייגרם נזק נוסף עקב העיכוב בהליך השקום, ותוך מתן היזדמנות שווה לכל המציעים להישתתף במיכרז.
במקום לאפשר לאספ"י למסור את האתר למשיבה 1, כשהוא משוקם, ולצאת מהמקום בתום שנת ההרשאה האחרונה, החלה העותרת לעבוד באתר "סביב השעון", יומם ולילה, ולהטמין באתר מאות אלפי מ"ק של פסולת, מעבר לקיבולת של האתר, מעבר לכמויות ההטמנה שנקבעו בהיתרים, ותוך חריגה אל מעבר לגבולות האתר.
לטענתה (סעיף 229 לכתב התשובה לעתירה) מה שעשתה העותרת באתר אינו ניתן לתיקון באמצעים פשוטים, והמצב לטענתה הוא "שכיום לא ניתן לדעת עדיין, כיצד לתקנו, עד לגמר הערכת מצבו של האתר בהיבטים השונים, ועד לקבלת המלצות והחלטה כיצד ניתן לפעול, ועד לאחר שתוכן תכנית בהתאם להמלצות ולהחלטות שתתקבלנה". די בנסוח הזה כדי להבין, שאין בכוונת המשיבה 1 לקדם את שקום האתר במהירות ובדחיפות המתבקשת בנסיבות העניין, וכי ה"מיתווה" שהיא מפרטת (כמצוטט לעיל) הוא עניין של שנים, עד אשר שקום האתר יבוצע ויושלם בפועל.
...
(א) לסיכום, אני מקבל את העתירה, ומורה למשיבה 1 להפעיל את סמכותה ולקדם את שיקומו של אתר ברקת.
(ב) מאחר שהודעת העותרת לפרוטוקול כי היא לא תשתתף במכרז שימשה נדבך חשוב בפסק דין זה, וכדי למנוע כל אפשרות לעקיפת ההתחייבות הזאת, הנני קובע כי העותרת, או מי מבעלי מניותיה, או כל חברה או שותפות או גוף אחר שלעותרת או למי מבעלי מניותיה יש חלק בו, או כל גורם אחר הקשור בעותרת או מי מטעמה, לא ישתתפו במכרז.
הגם שקיבלתי את העתירה, הרי בשים לב ל"היסטוריה" המשפטית הארוכה והמורכבת שבין הצדדים, ולצווים השיפוטיים שהעותרת, לפי קביעה שיפוטית חלוטה, הפרה ומפרה עד היום, מתוך החלטה מודעת, ותוך פרשנות מתחכמת של הצו; כמו גם קביעה שיפוטית חלוטה על כך שהעותרת גרמה מטרדים חמורים בהיקפם ובעוצמתם באתר (ראה נספח 34 לכתב התשובה, בפיסקה 103); ויתר העניינים, שהועלו במסגרת טענות הסף, שלא היה בהם די על מנת לדחות העתירה על הסף, אך יש להם משקל בבוא בית המשפט לשקול את סוגיית הוצאות המשפט; החלטתי, בסופו של דבר, ובשים לב לכל הנסיבות, לא לפסוק הוצאות לטובת העותרת.
