כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד החלטת משרד הפנים להפסקת הליך הסדרת מעמד בישראל

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בפני ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל בבאר שבע בערר (ב"ש) 3146-16, שניתנה על ידי כב' הדיין מיכאל זילברשמיד ביום 25.6.17, בה בוטלה החלטת משרד הפנים להפסיק את ההליך המדורג להסדרת מעמדה של המשיבה 2 בישראל.
עתירה שהגישו המשיבים לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד החלטת המשיב נדחתה ביום 2.10.13 משנקבע, כי הוצגו ראיות מנהליות ברמה הנדרשת לכך שהמשיב מנהל חיים ביגמיים (עת''מ (ב"ש) 32518-06-13).
...
בנסיבות אלה, לא קיימות כל ראיות חדשות המעידות על קיום קשר יחידני זוגי בין המשיבים ולא ניתן להעתר לערר.
על כן, יש לקבוע כי מסקנת המערער לפיה המשיב מקיים אורח חיים ביגמי הינה מסקנה שנסמכה באופן ראוי על הראיות המנהליות שעמדו בפניו ואין עילה להתערב בה. המערער טוען, כי מאחר והמשיב וסאלמה הביאו לעולם ילדים משותפים לאחר גירושיהם יש לראות בכך נישואין מחדש, כאשר לא נטען כי הם התגרשו שוב לאחר מכן.
סוף דבר, אני מקבלת הערעור ומאשרת החלטת המערער לעצור את ההליך המדורג של המשיבים.
המערער ישלם הוצאות הערעור בסכום של 10,000 ₪ להיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 17156-02-16 בלן נ' משרד הפנים בפני כבוד השופטת נאוה בן אור המערער מיקולה בלן על ידי ב"כ עו"ד אלכסנדר שמרלינג המשיב משרד הפנים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד ראנד עיד פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים בירושלים (כב' הדיינת שרה בן שאול ויס) מ-20.12.2015, בגדריו נדחה עררו של המערער על החלטת המשיב שלא לתת לו מעמד בישראל, לאחר שההליך המדורג בו היה נתון נקטע, למרבה הצער, עם מותה של אישתו, שהייתה אזרחית ישראלית.
בני הזוג עתרו כנגד החלטה זו לבית המשפט העליון (בג"ץ 2081/06), ב-6.3.2006.
על פי נוהל המשיב שעניינו "הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים" (נוהל המשיב שמספרו 5.2.0017, ולהלן: נוהל הפסקת הליך), הועברה בקשתו של המערער לדיון לפני הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים.
בהקשר זה מפנה הוא לעע"מ 8342/11 אדמובסקי נ' שר הפנים, בגדריו שינה המשיב את טעמו והסכים, בנסיבות דומות עד מאוד לאלה שלפנינו (לטענת המערער), להעניק מעמד לבת הזוג הזרה שבעלה נפטר סמוך למועד סיום ההליך המדורג.
בדיעבד התברר כי העיכוב היה קריטי, ואילמלא כן הייתה העותרת משלימה את ההליך המדורג וזוכה באזרחות ישראלית או במעמד של קבע טרם מותו של בן זוגה.
...
בנסיבות אלה אני סבורה, כאמור, כי עמדת בית הדין לפיה המערער לא הראה כי מרב זיקותיו בישראל וכי לא נתקיימו בו טעמים הומניטאריים אחרים יוצאי דופן, מעוגנת בעובדות ובדין.
עם כל הצער שבדבר, אין בידי להתערב במסקנה כי פקיעת נישואיו של המערער למנוחה תוצאתה הרחקתו מישראל.
הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 55724-09-14 לוציקה אלעד נ' משרד הפנים בפני כב' השופטת נאוה בן אור העותרת לוציקה אלעד על ידי ב"כ עו"ד מוחמד חוסיין המשיב משרד הפנים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד יעל רוד סליטן פסק דין
במאי 2012 הודעה לעותרת המלצת הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים והחלטת ראש רשות אוכלוסין המאמצת אותה, בה נקבע כי העותרת לא הצביעה על טעמים הומנטאריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל, וכי זיקותיה לרומניה חזקות יותר מזיקותיה לישראל, בהנתן שבני משפחתה הקרובה (אם, בת ונכדים) חיים שם. העותרת השיגה כנגד החלטה זו בפני ועדת ההשגה לזרים (לא לפני שהגישה עתירה כנגד החלטת ראש רשות אוכלוסין לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נמחקה בשל אי מיצוי הליכים: עת"מ 13585-02-13).
לשם כך נקבע נוהל אחר, "נוהל הטיפול בהפסקת ההליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים (נוהל המשיב שמספרו 5.2.0017, ולהלן: נוהל הפסקת ההליך המדורג). על פי נוהל זה, עם קבלת ההודעה על פקיעת קשר הנישואין יוזמן בן הזוג הזר לשימוע, ובמסגרתו תבחן ההצדקה להעביר את עניינו לדיון בפני הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים. כך היה בעניינינו, משנמצא כי העותרת עומדת בתנאי הסף שנקבעו בנוהל הפסקת ההליך המדורג לשם העברת עניינה לועדה האמורה.
נראה, איפוא, כי הקביעה לפיה אין לעותרת זיקה ממשית וחזקה יותר לישראל יותר מזיקתה לרומניה (ראו עע"מ 1455/11 מקונן נ' שר הפנים, מ- 19.6.2012) היא קביעה המעוגנת בעובדות, ולא נמצאה לי עילה להתערב בה. כך גם לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המהוות טעם הומניטרי מיוחד.
...
לגופו של עניין סבורה ב"כ המשיב כי החלטת יו"ר ועדת ההשגה מנומקת ומעוגנת בעובדות ואין עילה להתערב בה. דיון והכרעה כפי שאסביר להלן, דין העתירה להידחות.
נוכח כל אלה הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 4.5.08 הודיעו המשיבים למערערת כי בהתאם למסקנות הועדה ההומניטרית, הוחלט שלא לאשר את המשך שהותה בישראל, מאחר שילדיה הקטינים שוהים באתיופיה ואף רכושה נמצא שם. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה לבית-משפט קמא.
פסק-דינו של בית משפט קמא בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא י' עדיאל) דחה את טענות העותרת כלפי נוהל משרד הפנים העוסק בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי (נוהל מספר 5.2.0017 א'.
בהקשר זה מפנה המערערת לנוהל מספר 5.2.0017 בדבר הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים (להלן גם: הנוהל הכללי) המתייחס בין היתר לבקשות מעמד של אזרחים זרים שהתאלמנו מבני זוגם הישראליים ומציינת את הערות בית המשפט בהחלטתו בבג"ץ 4711/02 הלל נ שר הפנים (לא פורסם, 2.8.09.
...
כשלעצמי סבורני, כדי לתמוך בכך, כי בדיקת "זיקה ממשית וחזקה של המבקש לישראל" כוללת מטבע הדברים גם את ה"התערות בחברה הישראלית", המופיעה בסעיף ב4 ב"נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד של בני זוג ישראלים" (מ-2009) ("הנוהל הכללי" בפי חברתי), אף כי אין מניעה להכניס זאת במפורש לנוהל נשוא ענייננו.
סבורני כחברתי, כי לחלוף הזמן, כבכל מציאות אנושית, יש רלבנטיות - אך כמותה איני סבור כל עיקר שיש להתעלם מתקופה של שהיה בלתי חוקית, ואותה לדעתי אין להביא בחשבון ככלל לצורך החלטה, למעט נסיבות אנושיות מאוד חריגות.
סוף דבר, גם לדעתי יש מקום כי עניינה של המערערת ישוב וייבחן, בלא שניטע מסמרות, ונמליץ לשוב ולבחון את הנוהל נשוא ענייננו תוך הפקת לקחים מיישומו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בחודש פברואר 2013 הגישה העותרת עתירה מנהלית (עת"מ 36007-02-13) המכוונת כנגד החלטת משרד הפנים שלא להאריך את אשרתה.
עוד ציינה עו"ד תם, כי העותרת אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בנוהל הפסקת הליך מדורג (נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראל – 5.2.0017), היות ואין לבני הזוג ילדים, אין היא נכנסת בגדריו של החריג בו הכיר המשיב וכן לא נטען לטעמים הומנטריים.
בצדק ציינה ב"כ המשיב, כי "משפקע הקשר בין בני הזוג והם אינם חיים עוד יחד, אין עוד יסוד לבקשת העותר לקבל אשרת תושב אירעי בישראל כחלק מהליך ההיתאזרחות של בני זוג זרים של אזרחי ישראל" (ראו מתוך עת"מ 2068-08-09 (מינהלי חיפה) טנול נגד משרד הפנים, מיום 29.10.200, וכן: בג"צ 4156/01 דימיטרוב נגד משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289 (2002); בג"צ 3648/97 סטמקה נגד שר הפנים, פ"ד נג(2) 728 (1999)).
...
נחה דעתי, כי לא הוכח כי נפל פגם מנהלי כלשהו בהחלטת יו"ר ועדת ההשגה ואשר בגינו על בית המשפט לבטלה.
החלטה זו של יו"ר ועדת ההשגה הינה מנומקת, מבוססת על מצבור של ראיות מנהליות, תוך ניתוח מכלול הנסיבות עם התייחסות לפסיקה רלוונטית ומסקנתה כי דין ההשגה להידחות סבירה היא ואין מקום להתערב בה. בית-המשפט בוחן את החלטת יו"ר וועדת ההשגה בראי המשפט המנהלי, כאשר בית-משפט זה לא ימיר את שיקול-דעתה של ועדת ההשגה בשיקול-דעתו.
על כן, דין העתירה והערעור להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו