עתירה נגד החלטת ועדת מכרזים במכרז למכירת נכס מקרקעין

בהמשך לכך לאחר הסדרת נושא הלווי הבנקאי ומתן ערבויות מיכרז לזכאים הובאה המכירה לאישור וועדת הנכסים ביום 22.5.2016 והחלטתה אושרה על-ידי מועצת העיר ביום 6.6.2016.

טענות המשיבות בתמצית העתירה מכוונת כנגד החלטת הערייה לפירסום מיכרז להקצאת המקרקעין לטובת האוכלוסייה הערבית ביפו.

...

לאור כל האמור אין מקום לחסום את דרכם של העותרים מלהעלות את טענותיהם וראוי לבררן לגופן ולקבלן.

מקובלת עלי טענת העירייה כי למעשה משנת 2011 לא התקבלה כל החלטה כמובנה בחוק על הקצאת יחידות הדיור בר ההשגה לאוכלוסיית יפו הערבית, וכל הפעולות שנעשו לאורך השנים על-ידי העירייה לאחר מכן הוציאו לפועל את ההחלטות משנת 2011.

התוצאה לאור כל האמור לעיל העתירה נדחית.

לנוכח התקלה המתוארת ובהנתן שתנאי המיכרז אִפשרו הגשת הצעה מאוחדת לשכירות ולמכירה באמצעות מעטפת מסמכים אחת כאמור, החליטה ועדת המכרזים על הכשרת ההצעות שהוגשו מטעם ח'ורי ומטעם ימיני, וזאת לצד הצעתה של בסט.

לאחר קבלת חוות הדעת ובהתאם להמלצת השמאי, דרשה ועדת המכרזים מח'ורי להעביר אישור מרשויות התיכנון בנוגע לניוד זכויות בנייה בנכס המוצע, וזאת על מנת שההצעה תמלא אחר תנאי הסף הנוגע להקף שיטחו של המבנה.

בסט לא הסתפקה בכך, והגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מינהלית נגד זכייתה של ח'ורי במיכרז ונגד החלטת ועדת המכרזים בדבר עריכת בדיקה חוזרת, ובצד זאת הוגשה בקשה למתן צו ביניים למניעת בדיקה חוזרת של רכיבי האיכות בהצעות (עת"ם 58602-01-21).

בנסיבות אלה, נראה כי אם לא יעוכב המשך הליך המיכרז, הרי שאף אם ערעורה של ח'ורי יתקבל בסופו של דבר, לא מן הנמנע כי הסעד לו היא עותרת יהפוך תאורטי, וכי ייגרם לה נזק ניכר בשל כך (ראו והשוו: עע"ם 5525/11 נ.ע מעלות שער העיר בע"מ נ' משרד האוצר, פסקה 8 (30.8.2011); עע"ם 8732/18 פפושדו פרויקט 3 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (23.12.2018); עע"ם 8805/18 ‏רשות מקרקעי ישראל נ' גרציאני, פסקה 9 (30.12.2018); עע"ם 7385/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ, פסקה 9 (1.12.2020)).

...

בנוסף, שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת ח'ורי.

ההצעות החדשות הוגשו זה מכבר, וכעת מצוי הליך המכרז בשלב פתיחת המעטפות (שעוכב לעת עתה במסגרת החלטתי מיום 15.12.2021), שלאחריו תוכרז הזוכה, ובהמשך אף ייחתם עמה הסכם.

בנסיבות אלה, נראה כי אם לא יעוכב המשך הליך המכרז, הרי שאף אם ערעורה של ח'ורי יתקבל בסופו של דבר, לא מן הנמנע כי הסעד לו היא עותרת יהפוך תיאורטי, וכי ייגרם לה נזק ניכר בשל כך (ראו והשוו: עע"ם 5525/11 נ.ע מעלות שער העיר בע"מ נ' משרד האוצר, פסקה 8 (30.8.2011); עע"ם 8732/18 פפושדו פרויקט 3 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (23.12.2018); עע"ם 8805/18 ‏רשות מקרקעי ישראל נ' גרציאני, פסקה 9 (30.12.2018); עע"ם 7385/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ, פסקה 9 (1.12.2020)).

סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור דנן.

בפניי עתירה מנהלית שהוגשה על ידי העותר כנגד החלטת ועדת העיסקאות של רשות מקרקעי ישראל (להלן בהתאמה: "ועדת העיסקאות" ו-"רמ"י") מיום 11/04/22 לדחות את בקשת העותר לרכוש בפטור ממכרז הצמדות במקרקעין הידועים כחלקה 17 בגוש 11676 ברחוב אלנבי 59 (להלן: "המקרקעין").

משכך, נטען כי לא נפל בהחלטה פגם מהותי היורד לשורשו של עניין; וכי מדובר בהחלטה נכונה וראויה המצויה בגדר מיתחם הסבירות, ואין כל הצדקה להתערב בה. עוד טענה המשיבה 1 כי לא מוטלת עליה חובה למכור את שטח הגינה לעותר בפטור ממכרז, משזה רשום בצו הבית המשותף בבעלות רשות הפיתוח ולעותר היה ברור בעת חתימת הסכם החכירה בקשר לתת חלקה 3 במקרקעין כי שטח הגינה אינו חלק מהמקרקעין שהוחכרו לעותר.

בנוסף, לגבי מקרקעין של רשות הפיתוח פורסם ביום 09/04/18 נוהל רשות מקרקעי ישראל מס' B35.17 אשר נועד להסדיר את אופן מכירת זכויות בעלות בנכסי רשות הפיתוח (להלן: "הנוהל").

...

גם מטעם זה סבורני כי אין מקום לקבל את העתירה.

בניגוד לעמדת העותר סבורני כי עניינו של העותר שונה מעניינם של רדימקס וסלע.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה נדחית.

זהו פסק דין בעתירה נגד החלטת המשיבה מס' 2 - ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1, לפסול את הצעת העותרת במסגרת מיכרז ל"מתן שירותי אספקה, התקנה ותחזוקה שוטפת של מערכת מידע לועדה לתיכנון ובנייה, אגף הנדסה ומערכת מידע גיאוגרפית – gis", בשל אי עמידה בתנאי סף למכרז האמור.

המשיבה מס' 2, ועדת המכרזים (להלן: "הוועדה") היתכנסה לישיבה ביום 22.8.22, והחליטה לפסול את הצעת העותרת בשל אי עמידה בתנאי הסף המפורטים 2.3 ו – 2.4 למכרז שלשונם: "2.3 המציע הנו הבעלים ו/או בעל זכויות לשיווק והפצה של תוכנה לניהול של תהליכי תיכנון, רשוי ובניה בועדה לתיכנון ובניה הכוללת לכל הפחות את כל הפונקציות הבאות: ניהול רשוי ובניה; ניהול פקוח על הבנייה; ניהול תוכניות בנין עיר; ניהול היטלי השבחה והיטלים; ניהול נתוני ייעודי קרקע (להלן: "מערכת לניהול הועדה") ויישום לניהול נתוני נכסי הערייה.

יצויין ויודגש, כי בתצהיר ניגוד העניינים עליו חתום מר זילברמן נאמר כי הועסק על ידי המשיבה מס' 3 כסמנכ"ל מכירות עד שנת 2017, וכי עובדה זו הייתה בידיעת העותרת עוד קודם הגשת העתירה במסגרת עת"מ 6630-06-22, שכן עובדה זו מפורטת בגוף העתירה (סעיף 25 לעתירה).

...

סבורני, כי יש יסוד למסקנת יועצה המשפטי של הוועדה, כי מתן אפשרות לתקן את המחדל האמור בנסיבות המכרז המדובר, יפגע בשוויון כלפי יתר המציעים, כמו גם כלפי חברות אשר אפשר כי לא הגישו הצעות במסגרת המכרז, בשל העדר המלצה נדרשת.

טענת העותרת בדבר התנהגות העירייה בחוסר תום לב באי מתן ההמלצה הנדרשת, לא בוססה לסברתי די הצורך, כאשר מסקנת העותרת בדבר הימנעות מכוונת ממתן ההמלצה, איננה המסקנה המסתברת, ודאי לא המסקנה הבלעדית האפשרית בנסיבות.

לפיכך, נדחית העתירה ומבוטל צו הביניים.

נטען כי בהיותה שלוחה של רמ"י עמידר פועלת לשיווק נכסים בדרך של מכרזים פומביים או סגורים וכן מכר לדיירים מוגנים, כל זאת תוך פקוח לווי גורמים מצד רמ"י. צוין כי החלטה לאשר מכר בפטור ממכרז לדייר מוגן אינה מצויה בסמכותה ובקשה לרכישה כאמור נדונה בועדות מקצועיות של רמ"י. נטען שגם במקרה זה פניית העותר הועברה לרמ"י והעותר קיבל הודעה על כך שיעודכן לאחר שתתקבל החלטת רמ"י בעיניינו (בהתייחס למכתב עמידר מיום 20.1.2022).

בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים מוגדרת סמכותו של בית המשפט, כאשר בסעיף קטן 1 נקבע כי בית המשפט המינהלי ידון בעתירות "נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה". נוכח טיעוני הצדדים, במקרה זה הפריט הרלוואנטי הוא פריט 5 לתוספת הראשונה שעניינו "מכרזים", המוגדרים כך: "עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם היתקשרות בחוזה לבצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לבצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.". בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים נקבע כי: "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לבצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לבצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מיכרז פומבי הנותן לכל אדם היזדמנות שווה להישתתף בו." בסעיף 4(א)(1) לחוק חובת המכרזים, נקבע כי השר יתקין תקנות לגבי עיסקאות לגביהן יינתן פטור ממכרז או אפשרות לעריכת מיכרז סגור, כאשר מכוח הוראה זו הותקנו תקנות חובת המכרזים, בהן נקבעו בסעיף 25 הוראות לעניין מתן פטור מחובת מיכרז לעיסקה במקרקעין.

...

יוצא אפוא כי החלטת וועדת העסקאות שלא לאשר את מכירת הדירה בנסיבות העניין היא החלטה שלא נומקה במידה ומספקת, לא לקחה בחשבון את מכלול השיקולים שהיה מקום לשקול, וכפועל יוצא מכך אף לא נתנה משקל נאות לאיזון שבין השיקולים השונים הצריכים העניין.

להתרשמותי, בהעדר נימוק כבד משקל שלא הובא במסגרת ההחלטה המקורית, לנוכח מדיניות רמ"י, היות הדירה דירת מגורים המשמשת את העותר למטרות מגורים אשר המצויה בשכונת מגורים, ובהינתן כי מדובר בשטח של פי התוכנית התקפה משמש גם לייעוד של מגורים, נראה שהכף נוטה לטובת מכירת הדירה בפטור ממכרז ויהיו דרושים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן. טענות נוספות של העותר באשר לטענות העותר כי לכאורה ניתנה לו הבטחה שלטונית על ידי נציגי עמידר ביחס לרכישת הדירה, מצאתי שמדובר בטענה בלתי מבוססת, שדינה להידחות.

סוף דבר בהתאם לכל האמור, אני מורה כדלקמן: החלטת ועדת העסקאות בטלה.