מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בדחיית בקשת הארכת מועד להגשת ערעור

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו עתירת "הביאס קורפוס" לשחרורו של העותר ממעצרו, המופנית נגד החלטת בית הדין הרבני האיזורי בירושלים (להלן: בית הדין) מיום 15.1.2023, בה הוארך מעצרו של העותר לצורך הבטחת התייצבותו לדיונים הקבועים בעיניינו בבית הדין.
הדיון נדחה ליום 21.12.2022 תוך שהוצא צו להבאת העותר לדיון עם שיחרור בערבות על סך 15,000 ₪.
בדיון המשך שהתקיים למחרת היום, 9.1.2023, היתקיימה ישיבת פישור שלא עלתה יפה, ובית הדין קבע בהחלטתו כי העותר יישאר במעצר עד למועד הדיון הבא, לצורך הבטחת התייצבותו לדיון.
על החלטה זו הגיש העותר, ביום 16.1.2023, ערעור לבית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול).
לצד הטענות שהעלה בערעורו נגד החלטת בית הדין להאריך את מעצרו, ביקש העותר כי יעוכבו ההליכים המתנהלים בעיניינו בבית הדין, עד שימונה עורך דין לייצוגו.
ככל שהעתירה מופנית נגד החלטה שניתנה על-ידי בית דין רבני איזורי, מיצוי הליכים משמעו העמדת ההחלטה לביקורתה של ערכאת העירעור, הוא בית הדין הגדול (בג"ץ 778/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האיזורי בירושלים, פסקה 10 (11.4.2007); בג"ץ 5051/19 סכולטס נ' הרב גורטלר, דיין בית הדין הרבני האיזורי רחובות, פסקה 7 (12.9.2019)).
...
לאחר עיון בעתירה, בתגובות לה ובנספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם העותר: עו"ד יאיר שיבר ][]פסק-דין ]השופט י' עמית: עתירה כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול), בגדרה התקבלה בקשת המשיבה ליתן לה ארכה לצורך הגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באשדוד (להלן: בית הדין האיזורי).
זאת, בשונה מעניין פלונית, שם בית משפט זה התערב בהחלטת בית הדין הגדול בגדרה נדחתה בקשת העותרת להארכת מועד להגשת ערעור, באופן שחסם בפניה את האפשרות לערער על פסק הדין.
...
לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
חרף טענות העותר, לא מצאנו כי המקרה שלפנינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי לדחות את העתירה.
טענות העותר בדבר חוסר סבירות קיצוני נטענו בעלמא וללא כל ביסוס; והגם שההחלטה אכן מנוסחת בתמציתיות רבה, לא כל מקרה של העדר הנמקה יוביל להתערבות שיפוטית בהחלטות בתי הדין הדתיים, ולא מצאנו כי בנסיבות דנן מדובר בפגם המצדיק לעשות כן (ראו בג"ץ 1986/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת ארבל, וכן פסק דינה של הנשיאה בייניש (27.05.2008) (להלן: עניין פלונית); בג"ץ 6324/22 פלונית נ' בית הדין הדרוזי בעכו, פסקה 5 (6.10.2022)).
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

תחת זאת צורפו שתי החלטות של בית הדין הרבני האיזורי, האחת מיום 20.8.2023 – שבה נדחתה בקשת העותר לדחות מועד הוכחות; והשניה מיום 31.8.2023 – שבה נקבעו, בין היתר, קביעות בנושא זימון העדים.
אפרט עוד מקצת הטענות שהועלו בעתירה והסעדים שנתבקשו: (-) העותר טוען כי ביום 27.6.2023 הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול בנושא הארכת צוי ההגנה, אך ביום 30.6.2023 ניתנה, לדבריו, "החלטה תמוהה" שבה נתבקשה תגובת העותר בתוך 7 ימים, תוך שבית הדין הוסיף כי נראה שמדובר בהחלטה שפרק הזמן להגשת ערעור עליה כבר חלף.
(-) העותר מוסיף וטוען כי לאחר שצו ההגנה הוארך בחודש יולי 2023, הוא הגיש פעם נוספת בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אך זו נדחתה בנימוק כי באותם ימים אמור להתקיים דיון בבית הדין ובו ידונו על הצוו.
על כך יש להוסיף כי עתירתו של העותר מופנית נגד החלטה של בית הדין הרבני האיזורי מיום 8.8.2023, וזאת מבלי שהוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול על החלטה זו (למצער לא נטען בעתירה כי כך נעשה, ולא צורפה לעתירה בקשה שכזו או החלטה שניתנה בה).
...
דין העתירה להידחות על הסף.
מובן כי אין לאפשר פנייה ישירה לבית המשפט הגבוה לצדק תוך "דילוג" על בית הדין הרבני הגדול.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

היתנהלות זו של המנעות מהגשת תשובה במועד כשאף הבקשה לארכה מוגשת לאחריו ושוב המנעות מהגשת תשובה אף במועד שלאחר הארכה – מועד שהמבקש עצמו ביקש להגיש את תשובתו עד אליו ובמשתמע התחייב להגישה עד אליו – אינה ראויה ומהוה זילזול בוטה בבית הדין.
בית הדין האיזורי בנידון דידן אימץ קביעה זו של בית הדין הרבני הגדול שלא בוטלה מעולם, ולא הייתה כל סיבה שלא יעשה כן. המבקש אינו טוען כי שגה בית הדין האיזורי בהקש שערך בין נידונו לדין הנידון שבפסק דינו האמור של בית הדין הגדול, אלא טוען נגד פסק דינו האמור של בית הדין הגדול עצמו – טענות שלכאורה אינן צודקות והמייחסות לפסק דין בית הדין הגדול ולהחלטת בית הדין האיזורי הנסמכת עליו קביעות שייחוסן להם אינו עולה בקנה אחד עם המפורש בפסק הדין.
זכותם של בא כוח המבקש, המציין כי הוא אחד מהעותרים באותן עתירות, ושל אחרים לעתור לבג"ץ, אולם פסק דינו של בית הדין הרבני שריר וקיים, גם מנקודת המבט החוקית והמשפטית, כל עוד לא בוטל, אף אם הוגשה נגדו עתירות, כל עוד לא התקבלה עתירה נגדו.
תקנות הדיון מורות כי מערער יכול להגיש לבית הדין שעל החלטתו הוא מערער בקשה לעיכוב ביצועה של אותה החלטה וכי ככל שבקשתו זו נדחית או שלא ניתנת בה החלטה בתוך שלושה ימים רשאי הוא להגיש לבית הדין הגדול עצמו בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה מושא העירעור.
נוכח כל האמור אני מחליט ומורה: אני מתיר את העירעור על החלטתו של בית הדין הרבני האיזורי אשקלון שקבעה כי מוסמך הוא לידון בעינייני מזונות ילדיהם של הצדדים, במסגרת 'השבת מזונות' כפרשנותו המהותית של מונח זה. המבקש ישלים את הליכי הגשת העירעור, היינו: יפתח תיק מתאים, ישלם אגרה ויגיש את כתב העירעור בתוך ארבעה־עשר יום בהתאם לתקנה קלג(5) לתקנות הדיון.
...
נוכח כל האמור אני מחליט ומורה: אני מתיר את הערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי אשקלון שקבעה כי מוסמך הוא לדון בענייני מזונות ילדיהם של הצדדים, במסגרת 'השבת מזונות' כפרשנותו המהותית של מונח זה. המבקש ישלים את הליכי הגשת הערעור, היינו: יפתח תיק מתאים, ישלם אגרה ויגיש את כתב הערעור בתוך ארבעה־עשר יום בהתאם לתקנה קלג(5) לתקנות הדיון.
המשיבה תידרש להשיב לערעור לגופו, ובהמשך לכך יישמע הערעור, בכפוף להפקדת המשיב ערובה להוצאות המשפט בסכום של 30,000 ש"ח בתוך שלושים יום ממועד החלטתי זו. ימי פגרה יבואו במניין הימים.
בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לעכב את ביצוע החלטתו למזונות זמניים – נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ד' מינץ: העתירה שלפנינו מכוונת נגד החלטת משיב 1, בית הדין הרבני הגדול מיום 19.12.2023 בתיק 1441507/1, אשר דחה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על החלטתו של בית הדין הרבני האיזורי בירושלים מיום 5.12.2022 בתיק 1351427/9.
די בהקשר זה בהוראת סעיף 12א(ב) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 הקובעת כי "החלטה אחרת של בית דין רבני איזורי ניתנת לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, אם ניתנה רשות לכך מאת דיין של בית הדין הרבני הגדול" ובהוראת תקנה קלג(3) לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, לפיה: "על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית-הדין או נשיא בית-הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית-הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על-פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים" (וראו גם: בג"ץ 6994/15 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים, פסקה 4 (23.12.2015); בג"ץ 2727/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 9 (22.4.2021)).
...
דין העתירה להידחות על הסף.
נוסף על האמור יצוין כי גם דין טענת העותרת שלפיה היה על בית הדין הרבני הגדול "לקיים דיון בהרכב מלא ובנוכחות הצדדים" בבקשת רשות הערעור שהגישה, להידחות.
העתירה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו