עתירה נגד החלטת אי-הענקת אשרת עולה

תאריך הישיבה: י"ב באדר ב התשפ"ב (15.3.2022) בשם המערערת: עו"ד אלי גרביץ בשם המשיב: עו"ד יעל קולודני ][]פסק-דין השופט ע' פוגלמן: המערערת הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה נגד החלטת המשיב שדחתה את בקשתה למתן אשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות).

המערערת מבקשת להעמיד לבקורת שיפוטית את ההחלטה עליה הגישה את עתירתה המנהלית, אותה החלטה לא מנומקת שדחתה את בקשתה למתן אשרת עולה.

...

לפיכך דין הבקשה למתן מעמד עולה להדחות.

אני סבור, כי יש להיעתר לבקשת המערערת.

העתירה שבנידון הוגשה כנגד החלטת המשיב מיום 29.6.2022, שניתנה בבקשת העותרים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: "חוק השבות").

באשר לבקשתו של העותר להנפיק לו אשרה על גבי מיסמך נפרד, נקבע שלא ניתן להעתר לה. נקבע כי בהתאם להוראות הנוהל הקיים על העותר להמציא דרכון זר בתוקף או לחלופין ראיות ממדינת האזרחות שלא ניתן לחדש את הדרכון הזר בישראל, כאשר בראיות הכוונה לפנייה רשמית לשגרירות מדינת המוצא וקבלת מיסמך רישמי מאותה שגרירות כי קיימת מניעה או כל מיסמך רישמי אחר ממדינת המוצא.

...

לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות.

אלא שגם לגוף העניין דין הטענה להידחות.

לנוכח כל האמור, העתירה נדחית.

עוד נטען כי התובע אינו טוען דבר כנגד אי מתן אשרת עולה, אלא טוען להפרת חוק ההנמקות, לרשלנות והפרת חובה חקוקה בלבד, ולכן קיימת לבית המשפט סמכות לידון בתביעה.

סעיף 5(1) לחוק בית משפט לעניינים מינהליים, תש"ס – 2000 מסמיך את בית משפט לענינים מינהליים לידון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית)".

...

המסקנה מכך היא שמדובר בטענות של התובע כנגד סירוב הרשות ליתן לו אשרת עולה מכוח חוק השבות – ענין הנתון מפורשות לסמכות עניינית ייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים.

בענייננו, סבורני כי בכל מקרה, אין בנמצא נסיבות מעין אלה כך שהתוצאה זהה.

לאור כל האמור, נקבע כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

כב' השופט שקד הפנה גם לפסקי הדין בעיניין גליק וגולן ולפסיקה נוספת וקבע, כי במקרה דנן מהעובדות שצוינו בכתב התביעה עולה, כי התובע פנה לקונסוליה כדי להגיש בקשה לאשרת עולה וסורב, ללא מתן הנמקות.

סעיף 5 (1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס - 2000 קובע: "עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית)". מיום 8.8.2005 תיקון מס' 15 ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 738 (ה"ח 77) (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית); הנתבעות הן "רשות" לפי סעיף 2 לחוק.

...

לא מצאתי לנכון להרחיב בעניין בשים לב לכך שלטעמי בית משפט המחוזי בהליך המקביל לא קבע מסמרות אלא לא נתן רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום שלא לסלק תביעה על הסף, ובעיקר בשל העובדה שאינני מחויבת להגיע לאותה מסקנה אליה הגיע בית משפט המחוזי בהליך המקביל.

פסק דינו של בית משפט קמא וכן פסק דיני זה נסמכים על ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון (ובבית משפט המחוזי לאחר שניתן פסק הדין בתיק קמא) שעל בסיסן אני סבורה כי דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

ודוק, העתירות שבכותרת אינן מופנות כנגד ההחלטה או אי מתן החלטה בנוגע לבקשות העותרים לקבלת אשרת עולה לפי חוק השבות (יוער כי נכון ליום מתן פסק-דין זה, הסוגיה האמורה אינה נתונה בסמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים).

...

חמש העתירות מופנות כנגד אי מתן החלטה בבקשת העותרים לעיין בתיקם האישי ובתרשומות שנערכו בעניינם אצל המשיב (כל אחד בנוגע לעצמו), וזאת "על מנת לאפשר להם לפנות לבית המשפט העליון בעתירה לפי חוק השבות,התש"י-1950 ככל שיידרש". לטענת המשיב, דין העתירות להידחות מחמת העדר סמכות עניינית, שיהוי ואי מיצוי הליכים.

בכל הנוגע לטענת המשיב בדבר העדר סמכות עניינית – אני סבורה כי דינה להידחות.

מסקנה זהה מתבקשת גם ביחס לעת"מ 47368-12-17 שהוגש בעניינו של מר קרונגאוז, אשר בקשתו לקבלת אשרת עולה נדחתה ביום 20.3.2017 לאחר הגשת העתירה שבכותרת.

אותה מסקנה מתבקשת גם ביחס לעת"מ 13807-05-18 בעניינה של הגב' ביירטחטריאן, שבקשתה לאשרת עולה סורבה ביום 20.11.2017.

אשר על כן, ונוכח מכלול הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה על מחיקת חמש העתירות שבכותרת על הסף בהיותן מוקדמות, ובהעדר מיצוי הליכים בעניינן.