מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עתירה נגד הוועדה להגירה הומניטרית

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העירעור לפניי ערעור מנהלי, שהוגש על-ידי משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה), על פסק-דינו של בית-הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – בית-הדין לעררים), בערר 2122-15 מיום 9.8.16, במסגרתו היתקבל ערר שהגישו המשיבים על החלטת הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים של המשיב.
בפסק-הדין בעתירה האמורה (עת"מ 2269/08 ראינוסו נגד שר הפנים (5.5.10)) נדון, כאמור, עניינם של מספר עותרים שעניינם הגיע לדיון לועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים, אשר דחתה את בקשתם מן הטעם שבעת קבלת החלטת הממשלה 156 שהו הוריהם באשרה תקפה בישראל (עובדים כדין בשגרירויות ו/או נציגויות זרות ו/או בבתיהם של שגרירים), ומכאן – אין הם נכללים בתנאי החלטת הממשלה, שעניינה מתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים בישראל, הוריהם ואחיהם.
...
בצד זאת, גם קביעתה של הוועדה הבינמשרדית, לפיה משלא עמדו המשיבים בכל תנאי החלטת הממשלה, דין בקשתם להידחות בהיעדר טעם הומניטארי מיוחד המצדיק מתן מעמד, אף היא צריכה להידחות; זאת משני טעמים: האחד – הואיל והוועדה כלל לא בחנה האם ניתן לראות את עניינים של המשיבים כמקרה גבולי; והשני – היות שהוועדה נמנעה מליתן החלטה מנומקת בעניין הטעמים ההומניטאריים ועקרון טובת הילד, זאת למרות שלתכלית זו הוחזרה ההחלטה לפתחה על-פי החלטת ועדת ההשגה לזרים.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן חלקי, באופן שיבוטלו הן פסק-הדין של בית-הדין לעררים והן החלטתה של הוועדה הבינמשרדית.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת העותרים למתן אשרות שהייה בישראל, עד למתן החלטה חדשה על-ידי המערער.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בחלוף הזמן סיימה הועדה המקצועית את פעילותה, והחל מאותו שלב ה"מוצא" היחיד עבור מי שנידחה בשל כך שלא עמדו בתנאי של החלטה 2183 היה דיון בועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים, הפועלת מכוח נוהל מס' 5.2.0022 של רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הועדה ההומניטארית"), במסגרת הדיון בבקשות לקבלת מעמד שטעמיהן הומנטריים (בר"מ 446/18 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (24.7.2019)).
כנגד החלטת הדחייה הגישו המערערים עתירה מינהלית (עת"מ 44578-12-13), אלא שלאחר שנערך דיון בעתירה, ביקשו הם למחוק את העתירה ובחרו לפנות באפיק של הגשת בקשה לועדה ההומניטארית.
...
בהליך בחינת מקרה כגבולי יש לבחון התקיימות תנאי החלטת הממשלה ויתר נסיבות המקרה: "מדובר בהכרעה של שיקול דעת, כך שלמשל ככל שיותר תנאים מתנאי החלטת הממשלה אינם מתקיימים תדרשנה נסיבות יוצאות דופן ומיוחדות במינן כדי לקבוע כי מדובר במקרה גבולי. ודוקו; הקביעה כי מקרה הינו מקרה גבולי איננה סוף דבר ולאחריה נדרשת קביעה נוספת כי הילד המבקש זכאי לקבל מעמד בישראל מכוח החלטת הממשלה. משמע, אין בקביעה כי מקרה הינו גבולי כדי להביא באופן ישיר לקבלת מעמד בישראל. הקביעה כי מקרה הינו גבולי משמעותה כי נדרשת בחינת המקרה לגופו של עניין על ידי חברי הוועדה הבין-משרדית" (שם, בפסקה 9).
לסיכום, ועם כל הקושי וההבנה למצבם של המערערים ולהשפעה שיש להחלטה זו עליהם, לא מצאתי כי יש עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין שדחה את הערר על החלטת המשיב.
לפיכך, הערעור נדחה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13811-03-14 רזינובסקי נ' הפנים ואח' בפני כב' השופטת נאוה בן אור העותרת סבטלנה רזינובסקי על ידי ב"כ עו"ד סלביק רודנקו המשיבים 1.שר הפנים 2.משרד הפנים 3.רשות האוכלוסית וההגירה 4.משטרת הגבולות באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד יעל רוד סליטן פסק דין
העתירה מופנית כנגד החלטת יו"ר ועדת ההשגה לזרים מ- 20.1.2014 לדחות את השגתה של העותרת כנגד החלטת הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטאריים שלא להעניק לה מעמד בישראל.
...
ואם כך, על כורחך אתה מגיע למסקנה שהתנהלותה של העותרת אינה נקיית כפיים וגרסאותיה השונות באות לשרת תכליות שונות.
העתירה נדחית, ועל העותרת לעזוב את ישראל עד ל- 1.9.14.
העותרת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"ם 4907/13 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקש: סימון קופי בשיר נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. הועדה המייעצת לשר הפנים 3. ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בקשה לסעד זמני בעירעור בשם המבקש: עו"ד איליא עבליני בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט ][]החלטה
ביום 4.9.2012 הגיש המערער בקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומנטאריים.
המערער הגיש עתירה נגד החלטת הועדה לבית המשפט המחוזי, עתירה שנדחתה בשל חוסר סמכות מקומית.
...
קרובי הילדה ביקשו להרוג את המערער, ובשל כך הוא נמלט מגאנה ובסופו של דבר הסתנן לישראל.
הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כב' השופט דוד מינץ 23 דצמבר 2012 עת"מ 13933-09-12 בעיניין: 1. סוהא צלאח 2. מחמוד אבו צלאח ע"י ב"כ עו"ד ג'וני שחאדה העותרים נ ג ד משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ע"י עו"ד פנינה סין-שלום המשיב פסק דין
עתירה כנגד החלטת המשיב מיום 1.03.11 שלא לאשר את בקשת עותרת 1 (להלן: "העותרת") לאיחוד מישפחות עבור עותר 2 (להלן: "העותר"), וכנגד החלטת וועדת ההשגה מיום 17.06.12 אשר דחתה את השגת העותרים על החלטתו של המשיב.
מדיניות משרד הפנים בעיניין זה מוכוונת על ידי קריטריונים מחמירים שבבסיסם עומדים שיקולים הומנטאריים כבדי משקל אשר רק מי שעמד בהם נשקלת בקשתו ואין די באקט הנישואין למתן רישיון לישיבת קבע בישראל.
...
העובדה כי הגירושין מראופה והנישואין לעותרת נעשו באותו יום תומכת אף היא במסקנה זו. לדברי המשיב יש לדחות את העתירה בשל חוסר ניקיון כפיים של העותרים שגרסאותיהם כפי שנמסרו במהלך השימוע שנערך להם נמצאו לא אמינות ובעלות סתירות רבות, גם לגבי בית המגורים שלהם.
כמו כן, אף אם התגרש אדם מאשתו הראשונה באקט משפטי פורמאלי, רשאי משרד הפנים להגיע לכלל מסקנה, על בסיס תשתית של ראיות מינהליות כי הגירושין היו פיקטיביים ולמראית עין בלבד (בג"ץ 5185/02 מוחמד בן מוסא אבו אעיש נ' משרד הפנים, 11.05.03).
עם זאת, לא ניתן לבטל ראייה זו המעידה על גירושיה של ראופה מהעותר בהינף יד, ודי נהיר כי בנסיבות העניין לא נמצאו ראיות מספיקות למסקנה כי מדובר בגירושין פיקטיביים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו