מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד הארכת תוקף חוק סמכויות הקורונה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, העותרים בעתירה השלישית מוסיפים ומבקשים, כי נורה למשיבים, בצו על-תנאי, לבוא ולנמק מדוע לא יבוטלו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן: תקנות החינוך), הקובעות את ההגבלות החלות על מערכת החינוך בעת הזו; ומדוע לא יבוטלו כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חרום נגיף הקורונה), התשפ"א-2021 (להלן: כללי שירות המדינה), המאפשרים לידרוש הצגת תו ירוק, או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה, מעובדים המועסקים בשירות המדינה, לצורך קביעת סדרי העבודה במשרד או ביחידה.
העותרים טוענים, כי יש לבטל את תקנות התו הירוק והחינוך, ואת צו בריאות העם, משום שכל תכליתם אינה אלא להצר את צעדיהם של אלו המסרבים להתחסן נגד קורונה, יהיו הטעמים לסרוב אשר יהיו.
כך, בין היתר, בסעיף 4(א) לחוק נקבע, כי "בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד) [של ועדת הכנסת], להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12 [עניינם של אלה בהגבלת פעילות במרחב הפרטי והציבורי, באירועים, בתחבורה, ובמוסדות חינוך ורווחה; וכן בהגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה], אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צימצום הקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה". סעיף 8(א) לחוק, אף קובע באופן ספציפי, כי "הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובילבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם". נכון לעת הזו, ההכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה עודנה בתוקף, והיא הוארכה לאחרונה, בהחלטת ממשלת ישראל, ובאשור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד יום 25.10.2021 (הארכת הכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, י"פ התשפ"א 9848).
...
אשר על כן, משלא עלה בידי העותרים להצביע על פגמים שנפלו בדרך התקנת תקנות התו הירוק, תקנות החינוך וצו בריאות העם; משהראינו לדעת כי המחלוקת שניטשה בין הצדדים נוגעת בעיקרה לעניינים שבמומחיות ומקצועיות; ומשעמדנו על מתחם ההתערבות המצומצם של בית המשפט בחקיקת-משנה, בפרט לאחר שזו שזכתה לאישור של ועדה מוועדות הכנסת – מסקנת הדברים היא כי דין העתירות להידחות.
כמו כן, גם דין הטענות לגבי כללי שירות המדינה – להידחות על-הסף, מן הטעמים שפורטו לעיל.
אני סבור כי מן הראוי שהנחיה זו תבוא לידיעת כלל הציבור ובהקדם.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת ד' ברק-ארז: העתירה דנן מכוונת לביטול החלטתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן: ועדת החוקה או הועדה) מיום 22.11.2021, שבה נדונה הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 (להלן: הצעת החוק).
לא למותר להעיר כי חלק מהעותרים שבפנינו היו צד לעתירה שהוגשה לפני מספר חודשים אשר במהותה כוונה אף היא נגד הליכי החקיקה הנוגעים להארכת תוקפו של חוק הקורונה, ונדחתה מטעמים זהים לאחר שנקבע כי העותרים לא מיצו הליכים, כי העתירה חסרה תשתית עובדתית קונקרטית, וכי היא אינה מגלה עילה להתערבות (עניין וישנבצקי).
...
אין בידינו לקבל טענה זאת.
שנית, ולגוף הדברים, לא מצאנו כי הטענות שמועלות בעתירה, שהן כוללניות בעיקרן, מקימות עילה למתן סעד – ולא כל שכן סעד חריג של מתן צו המונע דיון במליאת הכנסת.
יש להצר אפוא על כך שעותרים אלה חוזרים ופועלים באותה הדרך, חרף קביעותיו הברורות של בית משפט זה. סוף דבר: העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים טענו כי בעתירה הועלו ערב רב של טענות, לא רק כלפי הארכת ההכרזה על מצב חרום, אלא גם כנגד סמכויות המוקנות לממשלה מכוח חוק הסמכויות ומכוח קיומו של מצב חרום, בנגוד לחקיקה ראשית שכבר אושרה כחוקתית על ידי בית משפט זה. צוין, כי ביום 29.11.2021 חוקקה הכנסת את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021, אשר האריך את תוקף חוק הסמכויות עד ליום 31.1.2022, וזאת בין היתר, על מנת שהועדה תוכל לקיים דיון מקיף וממצה שיטייב את איכות הפיקוח הפרלמנטארי ואת התפיסה הכללית של מצב חרום, ומשום כך מקומן של טענות אלו להשמע בפני המחוקק ולא בפני בית המשפט, וגם מטעם זה יש לדחות את העתירה.
...
לנוכח כל האמור, טענה העותרת כי אין כל הצדקה להארכת ההכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה, ועל כן יש להורות על ביטולה.
המשיבים טענו כי בעתירה הועלו ערב רב של טענות, לא רק כלפי הארכת ההכרזה על מצב חירום, אלא גם כנגד סמכויות המוקנות לממשלה מכוח חוק הסמכויות ומכוח קיומו של מצב חירום, בניגוד לחקיקה ראשית שכבר אושרה כחוקתית על ידי בית משפט זה. צוין, כי ביום 29.11.2021 חוקקה הכנסת את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021, אשר האריך את תוקף חוק הסמכויות עד ליום 31.1.2022, וזאת בין היתר, על מנת שהוועדה תוכל לקיים דיון מקיף וממצה שיטייב את איכות הפיקוח הפרלמנטרי ואת התפיסה הכללית של מצב חירום, ומשום כך מקומן של טענות אלו להישמע בפני המחוקק ולא בפני בית המשפט, וגם מטעם זה יש לדחות את העתירה.
במקרה דנן, הגורמים הרפואיים-מקצועיים במשרד הבריאות הגיעו לכלל מסקנה כי יש הצדקה ממשית להארכת ההכרזה על מצב חירום, וזאת הן ביחס להכרזה מיום 24.10.2021, בטרם נודע על זן האומיקרון ועל קצב התפשטותו, והן ביחס להכרזה העדכנית מיום 14.12.2021, לאחר שנודע דבר התפרצותו במדינה.
בנסיבות אלו, ולנוכח כל האמור לעיל, הרי שדין טענות העותרת ביחס להארכת תוקפה של ההכרזה על מצב החירום הן מיום 24.10.2021 והן מיום 14.12.2021 להידחות.
סוף דבר, שהעתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת ע' ברון: לפנינו עתירה נוספת המופנית נגד פעולות הננקטות לצורך היתמודדות עם מגיפת הקורונה.
עניינה של העתירה בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א-2021, שנועדה להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 עד ליום 31.12.2021 (להלן: הצעת החוק וחוק הסמכויות, בהתאמה).
...
שנית, יש לדחות את העתירה גם מן הטעם שלא מוצו הליכים כנדרש: "כידוע, טרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותר לפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו. מיצוי הליכים הינו תנאי סף להיזקקות בית משפט לעתירה נגד רשות, בין היתר מאחר שייתכן כי פנייה מוקדמת תייתר את ההתדיינות המשפטית; וכן משום שפנייה כאמור תסייע לחדד את המחלוקת שבין הצדדים ותאפשר למקד את התשתית העובדתית והמשפטית הדרושה לצורך ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 3265/21 אבו עיד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 4 (27.5.2021)).
כפי שצוין, העותרים פטרו עצמם מלמצות הליכים בטענה כי לא היה באפשרותם לעשות כן משום קצב ההתדיינות בהצעת החוק, ואולם אין בידינו לקבל טענה זו. אמנם ייתכנו מקרים מיוחדים שבהם ניתן יהיה לחרוג מחובת מיצוי הליכים, כך למשל אם מתעוררת בעתירה סוגיה בעלת דחיפות מיוחדת (בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 5 (24.1.2021)).
לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במענה לכך, פירסם המשיב ביום 1.12.2020 "עמדת אי-אכיפה", ולפיה המשיב לא ינקוט צעדי אכיפה נגד תאגידים בנקאיים אשר יעניקו ייעוץ פנסיוני באמצעי דיגיטאלי או באמצעות הטלפון, ללקוחות קיימים.
כן הובהר כי עמדת אי-האכיפה תעמוד בתוקפה כל עוד מתקיימות הגבלות פעילות מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, או חקיקה אחרת שתחליפו.
נוכח תגובת המשיב, ובפרט הודעתו כי אין בדעתו להאריך את עמדת אי-האכיפה מעבר ליום 15.2.2023, התבקשה העותרת להודיע אם ניתן להורות על מחיקת העתירה, תוך שמירת זכויותיה.
...
המשיב אף השיב לגופה של העתירה, וטען כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבות במדיניות האכיפה של הרשות.
לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק.
סיכומו של דבר, אנו מורים על מחיקת העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו