מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד הארכת מצב החירום בשל נגיף הקורונה

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

הלכה למעשה, הבקשות נדחו תוך שניתנה למבקשים שהות בת שלושה חודשים להתארגנות.
בהמשך לכך, ביום 1.2.2020 הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד החלטתה של הועדה, ובצידה בקשה למתן צו ביניים שיאסור את הרחקתם מישראל.
המבקשים טענו כי הדיון בעתירה נדחה ואף עלול להדחות בשנית לנוכח מצב החרום שהוכרז בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.
...
המבקשים טענו כי הדיון בעתירה נדחה ואף עלול להידחות בשנית לנוכח מצב החירום שהוכרז בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.
דיון והכרעה לאחר שעניינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הם אף לא טענו כי חל שינוי נסיבות הנוגע לטענות המאוימות שלהם שיכול להצדיק להיעתר לה, מעבר לדחייתו של מועד הדיון בעתירה שנעשה, כאמור, בהסכמתם.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, העותרים בעתירה השלישית מוסיפים ומבקשים, כי נורה למשיבים, בצו על-תנאי, לבוא ולנמק מדוע לא יבוטלו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן: תקנות החינוך), הקובעות את ההגבלות החלות על מערכת החינוך בעת הזו; ומדוע לא יבוטלו כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חרום נגיף הקורונה), התשפ"א-2021 (להלן: כללי שירות המדינה), המאפשרים לידרוש הצגת תו ירוק, או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה, מעובדים המועסקים בשירות המדינה, לצורך קביעת סדרי העבודה במשרד או ביחידה.
העותרים טוענים, כי יש לבטל את תקנות התו הירוק והחינוך, ואת צו בריאות העם, משום שכל תכליתם אינה אלא להצר את צעדיהם של אלו המסרבים להתחסן נגד קורונה, יהיו הטעמים לסרוב אשר יהיו.
כך, בין היתר, בסעיף 4(א) לחוק נקבע, כי "בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד) [של ועדת הכנסת], להתקין תקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12 [עניינם של אלה בהגבלת פעילות במרחב הפרטי והציבורי, באירועים, בתחבורה, ובמוסדות חינוך ורווחה; וכן בהגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה], אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צימצום הקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה". סעיף 8(א) לחוק, אף קובע באופן ספציפי, כי "הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, רשאית להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), בשים לב לחיוניות העסקים, בעניינים כמפורט בפסקות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן, ובילבד שייקבעו סייגים שיבטיחו ייצור, הובלה ואספקה של מוצרים חיוניים או הצטיידות בהם וכן מתן שירותים חיוניים או קבלתם". נכון לעת הזו, ההכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה עודנה בתוקף, והיא הוארכה לאחרונה, בהחלטת ממשלת ישראל, ובאשור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד יום 25.10.2021 (הארכת הכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, י"פ התשפ"א 9848).
...
אשר על כן, משלא עלה בידי העותרים להצביע על פגמים שנפלו בדרך התקנת תקנות התו הירוק, תקנות החינוך וצו בריאות העם; משהראינו לדעת כי המחלוקת שניטשה בין הצדדים נוגעת בעיקרה לעניינים שבמומחיות ומקצועיות; ומשעמדנו על מתחם ההתערבות המצומצם של בית המשפט בחקיקת-משנה, בפרט לאחר שזו שזכתה לאישור של ועדה מוועדות הכנסת – מסקנת הדברים היא כי דין העתירות להידחות.
כמו כן, גם דין הטענות לגבי כללי שירות המדינה – להידחות על-הסף, מן הטעמים שפורטו לעיל.
אני סבור כי מן הראוי שהנחיה זו תבוא לידיעת כלל הציבור ובהקדם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הדבר נבע מבקשות חוזרות ונישנות של העותר לאורכות להגשת תגובתו: בתחילה, נטען כי ב"כ העותר זקוק לשהות כדי לבדוק מול המדינה האם ומה הוא רשאי לחשוף מתוך התיק הפלילי של מרשו במסגרת התגובה שתוגש בהליך זה (זאת מאחר שההליך הפלילי מיתנהל בדלתיים סגורות, תוך שב"כ העותר חתם על התחייבות אישית לשמירה על סודיות).
בין לבין היו עיכובים שנבעו ממצב החרום בגין נגיף הקורונה וממצבו הרפואי של ב"כ העותר.
מהחומר שלפניי עולה בבירור כי העותר היה מודע לחידוש הליכי הבקורת המנהלית בעיניין העמותה לכל המאוחר ביוני 2018, וכי ב"כ כוחו העלה כבר אז טענות לחשש מפני השפעת הליך הבקורת המנהלית על המשפט הפלילי המתנהל כנגד מרשו, אף כי לא פנה ישירות לרשם העמותות בעיניין (ראו: תיכתובות מייל של ב"כ העותר מיוני ומנובמבר 2018 - מש/3 ומש/4 לבקשת הסילוק על הסף מיום 12.12.2019).
...
מדובר בדוגמה ממחישה למסקנתי לפיה אין לפניי טענה מבוססת המקימה חשש לפגיעה משמעותית באינטרס ציבורי או בשלטון החוק, באופן שיכול לגבור על השיהוי הממשי בהגשת העתירה שבכותרת.
המסקנה היא כי דין העתירה להיות מסולקת על הסף הן נוכח שיהוי ניכר בהגשתה והן נוכח היותה של העתירה תאורטית.
המסקנה המתבקשת מכך היא כי הסוגיה של מתן זכות טיעון לעותר בנוגע לטיוטת דו"ח הביקורת המנהלית בעניינה של העמותה, מצויה מחוץ לגדריה של העתירה הנוכחית בשים לב למתכונת בה הוגשה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: העתירה שלפנינו מופנית בעיקרה כנגד החלטת הממשלה להאריך את ההכרזה על מצב החרום בשל נגיף הקורונה.
...
לנוכח כל האמור, טענה העותרת כי אין כל הצדקה להארכת ההכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה, ועל כן יש להורות על ביטולה.
המשיבים טענו כי בעתירה הועלו ערב רב של טענות, לא רק כלפי הארכת ההכרזה על מצב חירום, אלא גם כנגד סמכויות המוקנות לממשלה מכוח חוק הסמכויות ומכוח קיומו של מצב חירום, בניגוד לחקיקה ראשית שכבר אושרה כחוקתית על ידי בית משפט זה. צוין, כי ביום 29.11.2021 חוקקה הכנסת את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021, אשר האריך את תוקף חוק הסמכויות עד ליום 31.1.2022, וזאת בין היתר, על מנת שהוועדה תוכל לקיים דיון מקיף וממצה שיטייב את איכות הפיקוח הפרלמנטרי ואת התפיסה הכללית של מצב חירום, ומשום כך מקומן של טענות אלו להישמע בפני המחוקק ולא בפני בית המשפט, וגם מטעם זה יש לדחות את העתירה.
במקרה דנן, הגורמים הרפואיים-מקצועיים במשרד הבריאות הגיעו לכלל מסקנה כי יש הצדקה ממשית להארכת ההכרזה על מצב חירום, וזאת הן ביחס להכרזה מיום 24.10.2021, בטרם נודע על זן האומיקרון ועל קצב התפשטותו, והן ביחס להכרזה העדכנית מיום 14.12.2021, לאחר שנודע דבר התפרצותו במדינה.
בנסיבות אלו, ולנוכח כל האמור לעיל, הרי שדין טענות העותרת ביחס להארכת תוקפה של ההכרזה על מצב החירום הן מיום 24.10.2021 והן מיום 14.12.2021 להידחות.
סוף דבר, שהעתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה צוין בעתירה, כי "המקרים של העותרים אינם ייחודיים. כמות ואופי הפניות המתקבלות בשבועות האחרונים ע"י ב"כ העותרים מעידים באופן חד-משמעי כי בקשיים דומים נתקלו ונתקלים מאות אלפי ישראלים". העותר ה-13 בעתירה, הוא "ועד ההורים הכלל-ארצי בישראל (בהיתהוות)", אשר לפי הטענה, מאגד תחתיו "אלפי הורים בישראל". העותרים כולם טוענים, כי הם "מודאגים מאוד מעתיד החינוך וההשכלה נוכח הגבלות החינוך שנקבעו", ועל כן הם מבקשים, כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטלו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן: תקנות החינוך), "בהיותן בלתי-מידתיות ופוגעות בזכות החינוך, הזכות לחופש ביטוי והזכות לקניין"; מדוע לא יבוטל צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (מתן חיסונים נגד nCov בבתי ספר) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (להלן: צו בריאות העם), "בהיותו בלתי מידתי ופוגע בזכות האדם לאוטונומיה על גופו ומחולל סיכון לבריאות הילדים"; ומדוע לא יבוטלו תכניות 'מגן חינוך' ו'כיתה ירוקה' שיזמו המשיבים, "בהיותן מחוללות סיכון לבריאות הילדים, פוגעות בזכויות ההורים כאפוטרופסים ומהוות ביזבוז כספי הציבור". עוד מבקשים העותרים, כי העתירה תקבע לדיון דחוף, "לשם מניעת קטסטרופה הומניטארית המרחפת מעל ראשם של מיליוני תלמידים בישראל שעלולים להפגע מהמצב חסר ההסבר וההיגיון שנוצר, המסכן את שלומם ובריאותם המיידית והעתידית". ביתר הרחבה נטען, כי זכות החינוך בישראל נפגעת באופן משמעותי, מאז חודש מרץ 2020 ועד עתה, מחמת מיגבלות הקורונה.
סמוך לאחר הגשת העתירה פנו העותרים, מבלי שנתבקשו, בהודעה מעדכנת, ובה טענו כי "בימים הספורים" שחלפו מאז הגשת העתירה, "חלו מספר שינויים משמעותיים וחשוב להביא אותם לידיעת בית המשפט". בין היתר ציינו העותרים, כי הממשלה החליטה ביום 17.10.2021, על-פי הסמכות הנתונה לה בחוק הסמכויות, להאריך את תוקף ההכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה, עד יום 23.12.2021.
...
טענה נוספת העלו משיבי הממשלה, כי העותרים כרכו עניינים שונים וסעדים שונים בעתירה אחת, בניגוד לפסיקתו של בית המשפט, ועל כן, לטענתם, דין העתירה כולה – להידחות על הסף.
בנוסף, גם הטענה כי חוק הסמכויות כולו אמור היה לפקוע ביום 30.11.2021, ועל כן, לא היה בכוחה של הממשלה להורות על הארכת מצב החירום עד יום 23.12.2021, לאחר תום תוקפו – דינה להידחות.
ממילא, גם דין טענה זו – להידחות.
נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות, על הסף ולגופה – וכך אציע לחברַי כי נורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו