עתירה נגד דחיית ערר על סגירת תיק פלילי

השופט י' אלרון: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים לבטל את החלטת מחלקת עררים בפרקליטת המדינה, אשר דחתה את הערר שהגישו על החלטותיהן של פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ומשטרת ישראל לסגור את תיקי החקירה שניפתחו בעקבות תלונות שהגישו העותרים נגד עובדי סניף לב דיזנגוף של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק והנילונים בהתאמה).

לאחר שנתפסו מסמכים של הבנק ונחקרו עובדיו, החליטה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) על סגירת תיק החקירה בעילה של "חוסר אשמה". העותרים הגישו ערר על החלטה זו, אשר נדחה בהחלטה מנומקת על ידי המשנה לפרקליט המדינה ביום 8.7.2003.

...

ההליך המשפטי עבר תהפוכות רבות, שאינן מעניינה של עתירה זו, ובסופו של דבר, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמולביץ) את תביעות הבנק נגד העותרים, ודחה את התביעות שכנגד (ת"א 6123-08-07 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' ורקשטל ואח' (13.7.2017); להלן: ההליך האזרחי).

דין העתירה להידחות גם בשל אי צירופם של כל הנילונים כמשיבים לעתירה.

אין בידינו לקבל את טענת העותרים, אשר נטענה בתשובתם לתגובת המשיבים, לפיה יש להבחין בין עתירה בה מבוקש סעד של העמדה לדין, לבין עתירה בה מבוקש סעד של פתיחת חקירה פלילית, אשר במסגרתה, לשיטתם, אין הכרח לצרף את הנילונים כמשיבים.

העתירה נדחית אפוא.

אחר הפגישה התקבלה החלטת היועץ המשפטי לממשלה, שבה דחה את הערר שהוגש על סגירת תיק החקירה הפלילי נגד העותר (החלטה מיום 23.11.17).

...

איזון השיקולים הכולל, ובעיקר חלוף פרק זמן העולה על שבע שנים (שכעת כבר עומד על שמונה שנים) מאז האירועים, והתפקוד המעולה של העותר במהלך השנים מאז אסון הכרמל, הביאו אותי אפוא למסקנה כי נקודת האיזון שנבחרה על ידי המשיב אינה יכולה לעמוד וכי אין מנוס מן המסקנה כי ההחלטה סוטה סטייה מהותית ממתחם הסבירות באופן המאפשר, ואף מחייב, את התערבות בית המשפט בהחלטה שהתקבלה בעניינו של העותר.

סיכום על יסוד כל האמור אני מקבל את העתירה, מבטל את החלטת המשיב מיום 17.6.18 כך שהמלצת הנציבה למנות את העותר לתפקיד סגן מפקד בית סוהר קציעות תוך קידומו לדרגת גונדר משנה - תאושר.

המשיב ישלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסכום של 30,000 ₪ וכן ישיב לו את האגרה בה נשא בעת פתיחת ההליך.

]השופט נ' סולברג: בעתירה זו מבקש העותר, יוחאי טל בן שלוש, כי נורה למשיבות 2-1, פרקליטות המדינה ויחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל, "על פתיחת תיק החקירה ועל העמדתם לדין של המשיבים 3-4 [...] או לחילופין על נקיטת צעדים אחרים נגדם". זאת בעקבות דחיית ערר שהגיש העותר למחלקת עררים בפרקליטות המדינה, על סגירת תיק החקירה הפלילי שניפתח נגד המשיבים 4-3, בגין תקיפתו, משנמצא כי "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין ובהעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי". בעתירה הועלו טענות רבות כלפי עצם סגירת תיק החקירה על-ידי משטרת ישראל, ודחיית הערר על-ידי פרקליטות המדינה.

...

על רקע טענות אלו, העותרים מבקשים, בתמצית, כי נורה למשיבים לפתוח בחקירה פלילית נגד הנילונים (שלא צורפו כמשיבים לעתירה) בגין עבירות מסוג פשע; כי במסגרת חקירה זו ייחקרו הנילונים; וכי תבוטל ההחלטה על דחיית הערר שהגישו העותרים בגין סגירת תיק החקירה שניפתח בעקבות תלונתם.

...

ביום 8.11.2021 הוגשה העתירה; ובהמשך לכך הוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית ובתוך כך להבהיר מדוע הערר נדחה בנימוק כי העבירות אשר הועלו בתלונות העותרים הן מסוג עוון; שעה שהעותרים טענו בתלונתם, בין היתר, לביצוע עבירות מסוג פשע.

בתגובתם המקדמית טענו המשיבים כי דינה של העתירה להידחות על-הסף, וזאת בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה על דחיית הערר.

בהקשר זה נטען, כי ההחלטה בדבר סגירת התלונה של העותרים ללא המשך חקירה, מבוססת, בין היתר, על "טעמים חקירתיים". נוסף על כך, המשיבים טענו כי דינה של העתירה להידחות על-הסף בשל אי-צירוף של הנילונים כמשיבים לעתירה.

כך, בעוד שבתגובה המקדמית הובהר כי בחינה מהותית של טענות העותרים בתלונתם הובילה את הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות למסקנה כי מדובר בתלונה על עבירות מסוג עוון שהתיישנו זה מכבר, מההחלטה עצמה שנמסרה לעותרים לא עולה כי בחינה מהותית כאמור נעשתה, ואף לא פורטו בה הנימוקים שהובילו את הגורמים האמורים למסקנתם זו. בנסיבות אלו, ציינתי כי יש מקום להורות על בחינה מחודשת של הערר וקבלת החלטה חדשה בנדון, לשם תקינות ההליך ומתן הזדמנות נאותה לעותרים להשיג באופן מושכל על ההחלטה שתתקבל בעניינם.

בשים לב להודעתם של המשיבים בדבר נכונותם לבחון את הערר פעם נוספת ולקבל החלטה מחודשת בעניין – דין העתירה להימחק, שכן היא מיצתה את עצמה, ואין מקום להותירהּ תלויה ועומדת.

סוף דבר – אנו מורים על מחיקת העתירה.

]השופט מ' מזוז: עתירה נגד החלטת המשיבים לדחות את ערר העותרת נגד ההחלטה בדבר סגירת תיק החקירה בתלונת העותרת בהיעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין.

ביום 14.1.2016 הגישה העותרת ערר על החלטה זו. ביום 4.4.2017 נדחה הערר תוך שנקבע כי ההחלטה לסגור את התיק הייתה מוצדקת וכי אין להתערב בה. במכתב דחיית הערר צוין כי הנילונה טענה כי כל העברות הכספים נעשו באישורו המלא של אביה המנוח וכי היא סיפקה שורה של מסמכים המעידים על כך. הנילונה צרפה גם חוות דעת פסיכולוגית המעידה כי אביה נמצא כשיר לחתום על העברת הכספים.

ביום 13.8.2018 הגישה העותרת בקשה לפתיחת התיק מחדש ולזימונה למתן עדות בטענה שהתקבלו מסמכים שמחזקים את טענותיה בדבר ביצוע מעשים פליליים מצד הנילונה.

...

ביום 14.1.2016 הגישה העותרת ערר על החלטה זו. ביום 4.4.2017 נדחה הערר תוך שנקבע כי ההחלטה לסגור את התיק הייתה מוצדקת וכי אין להתערב בה. במכתב דחיית הערר צוין כי הנילונה טענה כי כל העברות הכספים נעשו באישורו המלא של אביה המנוח וכי היא סיפקה שורה של מסמכים המעידים על כך. הנילונה צירפה גם חוות דעת פסיכולוגית המעידה כי אביה נמצא כשיר לחתום על העברת הכספים.

לטענת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף ממספר טעמים.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המדינה הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבה 2 ונוכח אי-צירוף הנילונה כמשיבה.

אוסיף כי מכל מקום דין העתירה להידחות על הסף נוכח אי-צירוף הנילונה כמשיבה בעתירה, בהיותה צד רלבנטי מהותי העלול להיפגע מקבלת העתירה.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.