מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד גירוש שוהים בלתי חוקיים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לאור האמור, משהתובע פעל להסדרת מעמדו ולא ניתנה לו תשובה שנים ארוכות, ומשהמדינה לא גרשה אותו ואף לא הוציאה נגדו צו מעצר, הרי שבכך אין כדי לשלול את מעמדו (ככל שהיה) וליצור לו מעמד של שוהה בלתי חוקי.
לפיכך, רישיון הישיבה שניתן לתובע עוד ביום 3.3.15 מסוג ב/1 איננו מכניס אותו בגדריו של המונח "תושב". כאמור, התובע ביקש בסיכומיו לתקוף את החלטת משרד הפנים בדרך של "תקיפה עקיפה". טענתו של התובע לפיה פעל לאורך השנים להסדרת מעמדו ואף הגיש שתי עתירות בעיניין לבג"ץ ועל כן אין להתייחס אליו כשוהה בלתי חוקי – לא ניתן לקבל.
...
יוצא אפוא, כי עובר למועד 27.3.16 התובע שהה בישראל שלא כדין.
זאת ועוד, גם אם לא נתייחס לפנייה לבג"ץ כתקיפה ישירה, יוצא אפוא שהתובע לא תקף את החלטת משרד הפנים כלל וזאת מסיבות השמורות עימו, ולכן בית דין זה איננו הפורום המתאים לשמיעת תקיפה מעין זו, ובמיוחד כשמדובר בהליך שמשרד הפנים אינו צד לו (יש להדגיש כי – התובע, כאמור, הגיש בקשה למעמד עולה כבר בשנת 2005, כך שהתובע שהה בישראל בידיעה ששהייתו אינה כדין).
סיכום לאור כל האמור, מאחר ולא הוכח כי התובע שהה כדין בישראל עובר ליום 27.3.16, ומאחר ולא הוכח כי היה תושב ישראל 24 חודשים רצופים טרם הגשת תביעתו, כמתחייב על פי החוק, הוא אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה עבור התקופה הנתבעת – ועל כן – התביעה נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערים הגישו עתירה כנגד החלטה זו ובמסגרת פסק הדין שניתן בעיניינם (עת"מ 2241/08), מיום 5.5.10, נפסק שעניין העותרים ובניהם גם המערערים יחזור לדיון נוסף בפני הועדה הבינמשרדית אשר תנמק את החלטתה; ביום 24.10.10 דנה הועדה הבינמשרדית בבקשת המערערים למתן מעמד מטעמים הומנטריים והוחלט כי אין מקום לקבל את בקשתם.
בלילה שבין 16.11.16 ל - 17.11.16, נעצרו המערערים בביתם, על ידי שוטרי מחלקת ההגירה של רשות האוכלוסין וההגירה, עקב שהייתם הבלתי חוקית; ביום 17.11.16 נערך למערערים שימוע בתחת משטרת ההגירה, בפני הממונה על ביקורת הגבולות, ולאחר מכן הועברו למיתקן גבעון ברמלה; ביום 20.11.16 הוצאו צוי משמורת וצוי הרחקה כנגד המערערים.
המשיבה הדגישה בטיעוניה כי החלטת בית הדין העומדת לערעור נוגעת אך ורק לשאלת סבירות ההחלטה בדבר גירושם של המערערים ואין להרחיב הדיון להחלטה שעניינה דחיית בקשת המערערים לקבלת מעמד מטעמים הומנטריים, החלטה מיום 29.04.15 עליה לא הוגש ערעור ממצה.
המשיבה מטעימה בדבר סמכותו הרחבה של שר הפנים להחליט על הרחקת שוהה בלתי חוקי בישראל ועל הסמכות הייחודית והמקצועיות של בית הדין לעררים.
...
טענות המשיבה לעמדת המשיבה יש לדחות את הערעור על הסף מחמת עשיית דין עצמי לאורך תקופה וממושכת, התנהלות חסרת תום לב לרבות שיהוי וחוסר ניקיון כפיים מצד העוררים; לחילופין מבקשת המשיבה לדחות את הערעור לגופו מחמת שלא נפל פגם בהחלטת בית הדין המצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
דיון והכרעה לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ונספחיהם, שמעתי את הצדדים, שקלתי את עמדות הצדדים ויישמתי את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים הגעתי לכלל מסקנה כי החלטת בית הדין קמא סבירה ושקולה ואין להתערב בה. גם אם נכון היה לדחות הערעור דנן על הסף מחמת שיהוי ו/או חוסר תום לב ו/או העדר ניקיון כפיים ראיתי לנכון, בנסיבות העניין להתייחס לטענות המערערים לגופן.
סוף דבר, אין לי אלא לקבוע כי פסק הדין של בית הדין קמא, הדוחה הערר, עומד במבחן הסבירות ואין להתערב בו. בהתאם, אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

העותר ניכנס לישראל ומשם לאיו"ש, אך מאז לא שב לרצועת עזה, אלא נותר בשטחי איו"ש. (-) כחצי שנה לאחר מכן, ביום 14.9.20217 הוזנה לעותר מניעה ביטחונית בשל היותו שוהה בלתי חוקי.
(-) למחרת, ביום 25.5.2021, ולאחר שנבחנו טענות העותר, נמצא כי הוא בגדר "מסתנן" לפי סעיף 299 לצוו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: הצוו בדבר הוראות בטחון), והמשיב הורה על הוצאת צו גירוש נגדו מכוח סעיף 301(א) לצוו בדבר הוראות בטחון.
...
לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה המקדמית, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף ממספר טעמים, אשר די בכל אחד מהם לבדו כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף.
לפיכך, גם בשל התנהלות זו של העותר, דין העתירה להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת מתאם הרווחה במנהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון (להלן: מתאם הרווחה), הדוחה בקשה להמליץ למשיב 1 להעניק למבקש היתר שהייה זמני בישראל, על יסוד טענה למאוימות בשל נטייתו המינית.
מתאם הרווחה ציין שהמבקש גרוש ואב לשני ילדים המתגוררים עם אימם בישראל וכי הוא נאסר ושוחרר מבתי הכלא בישראל כ-14 פעמים, בעיקר בשל עבירות של שהייה בלתי חוקית.
ואולם המבקש מצדו מציין כי העבירות "מתמצות" בעיקר בשהייה שלא כדין בארץ; מבלי להקל בכך ראש, כאשר מנגד עומדת האפשרות שגירוש המבקש עלול לכאורה לסכן את חייו, מאזן הנוחות מצדיק העתרות לבקשה.
...
בהקשר זה, המשיבים מדגישים שמתאם הרווחה הוא גורם מקצועי בעל ניסיון עשיר, שבמקרים המתאימים נעתר לבקשת למתן היתר שהייה.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בתשובת המשיבים ובתגובת המבקש לתשובה, על נספחיהן, הגעתי ל[כלל דעה]כי בנסיבות המקרה יש להיעתר לצו המבוקש.
בהינתן האמור ולנוכח נסיבות המקרה, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לזכות המבקש, עד כדי שאיני נדרשת לסיכויי הערעור.
סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לסעד זמני מתקבלת, כך שנאסר על הרחקת המבקש מישראל עד להכרעה בערעור.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

פסק דין בפנינו ערעור המופנה כנגד גזר דינו של בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת נסרין אסכנדר – מוסא) אשר במסגרת גזר דינו השית על המשיב את העונשים שעניינם 10 ימי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי וחיובו בחתימה על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪.
יצוין, כי בהודעת העירעור בכתב עתרה המערערת כפי עמדתה העונשית בערכאות בבית המשפט קמא וכן בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע וכן בפני בית משפט קמא בהליך שבפנינו כי ייקבע מיתחם עונש הולם בנסיבות הקשורות בבצוע העבירה בהנתן המצב הבטחוני, ומכלול השיקולים, כנע בין חודש מאסר בפועל ל – 6 חודשי מאסר בפועל.
כך טענו באי כח המשיב כי במדיניות העמדה לדין אשר יוצאת בעת האחרונה מפתחה של המערערת כבר חלה החמרה בענישה שעה שתחת גירוש שוהים בלתי חוקיים בכניסתם הראשונה והשנייה והעמדתם לדין רק בכניסתם השלישית, עומדים עתה לדין שוהים בלתי חוקיים כבר בכניסותיהם הראשונות.
...
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, עיינו בגזר דינו של בית המשפט קמא, עיינו בהודעת הערעור שבכתב וכן באסמכתאות ובפסיקה הרלוונטית בהקשר זה, לרבות זו העדכנית, תוך עריכת איזון ראוי בין האינטרסים השונים הנלחמים על הבכורה, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
סופו של יום, נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל שהושת על המשיב יוחמר ויעמוד על 30 ימים בניכוי ימי מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו