תמצית טענות הצדדים
העותר מיאן להשלים עם ההחלטה שלא לבטל את מינויו של המשיב 4 לתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתיכנון ובניה והגיש את העתירה דנן, במסגרתה טען כי מינוי המשיב 4 לתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתיכנון ובניה נעשה בנגוד לדין, שכן סעיף 18(ה) לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבנייה") קובע כי רק ראש רשות מקומית או סגנו באישור המועצה יכולים לכהן בתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתיכנון ובניה.
בנגוד לטענת המשיבים 4-1 עיון בעתירה ובעיקרי הטיעון שהוגשו מלמד כי העתירה במהותה מופנית כנגד ההחלטה מיום 27/05/20 במסגרתה אושר מינוי המשיב 4 לתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתיכנון ובניה, וזאת מכוח סמכות ההאצלה המעוגנת בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות.
...
אשר לפעולת ההאצלה גופה - מקובלת עלי עמדת העותר לפיה ראש הרשות המקומית, בענייננו המשיב 3, אינו רשאי לאצול את סמכותו לכהן כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה, לחבר מועצה או חבר הנהלה שאינו סגן מכוח סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות, שכן, ככל שכוונת המחוקק הייתה לאפשר סמכות האצלה של התפקיד לחבר רשות מקומית זולת סגן ראש הרשות, לא היה צורך בקביעה כי התפקיד מוקנה לראש הרשות או סגנו.
סוף דבר
סיכומו של דבר, העתירה מתקבלת, במובן זה שאני קובעת כי בתפקיד יו"ר ועדת משנה לתכנון ובניה יכולים לכהן או ראש הרשות המקומית או אחד מגניו וכי תפקיד זה אינו ניתן להאצלה הניגוד להוראת סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות.
משכך, אין מנוס מן הקביעה כי בנסיבות העניין, המשיב 4 אינו רשאי לכהן בתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתכנון והבניה.