לשיטתה, אין המדובר בתעמולת בחירות לגיטימית, וכתוצאה מפרסומים אלה נגרם לה נזק רב - תדמיתי, אלקטורלי ואף בריאותי.
התובעת מציינת כי הנתבע 2 מתמיד במשך שנים רבות בניסיונות לפגוע בה, באופן שיטתי ובוטה, תוך שימוש בשפה בוטה ומשפילה, כל זאת על מנת להשפילה בעיני בוחריה הפוטנציאליים (בכל הנוגע לנתבע 2 יצויין כי התובעת הגישה כנגדו בעבר תביעת לשון הרע בגין פירסום שפירסם בפייסבוק – ת"א (אשד') 65208-01-18, ובמסגרת פס"ד מיום 17.11.20 (כב' השופטת פרס), חוייב נתבע 2 בפצוי התובעת).
אלא שלדידי, בהיתחשב בעובדה כי מדובר בתובעת שהנה נבחרת ציבור, בשים לב להקשר הדברים – מערכת הבחירות והיריבות הפוליטית בין הצדדים, אשר התמודדו זה מול זה על קולו של הבוחר, נראה כי ''הקורא הסביר והרגיל'' מבין את תחומיה של האמירה, בגדר שיח הדדי בין יריבים פוליטיים, כאשר כל אחד מהם מבקש לזכות בקולות ציבור הבוחרים, ולא מעבר לכך, כך שלא ינתן משקל משמעותי או עובדתי כזה או אחר לאמירה, עד לכדי הכרה בה כלשון הרע.
עיון מדוקדק בתירגום מעלה כי נדונה בו בהרחבה סוגיית קידום פרויקט תמ"א 38 בעיר אשקלון, בין היתר כחלק מתכנית מיגון מבנים מפני הפגזות ורעשי אדמה, תוך שנטען כי התובעת מיתעלמת מתכנית זו במשך שנים רבות, למרות שיכול ויהא בה כדי לשפר את תנאי המגורים של תושבים רבים, בהם קהל בוחריה של התובעת, כמו גם להבטיח להם הגנה בעתות חרום.
אין חולק כי התובעת הנה נבחרת ציבור, הממלאת תפקיד צבורי בהיותה חברת מועצה ומ''מ ראש עריית אשקלון, ומשכך, יש לציבור עניין בפירסום הנוגע להתנהלותה או תפקודה, ואם היא נוהגת להתדהר בהישגים לא לה, יש בכך עניין אשר עשוי להשפיע על דעת הציבור ויכולתו לקבל החלטה מושכלת, בין היתר, באשר לשאלה למי להעניק את קולו בבחירות.
...
לדידי, לא ניתן להימנע מן המסקנה כי מדובר בפרסום המהווה לשון הרע, האסור על פי חוק.
בשקלול כל האמור עד כה בעניינן הפרסום שפרסם הנתבע 2, בשים לב, בין היתר, לתוכן הפרסום, פרסום התמונה וייחוס הגניבה, בהיותה של התובעת אשר ציבור, הנני מורה כי הנתבע 2 יפצה את התובעת בגין הפרסום הנ"ל בסך של 15,000 ₪.
סוף דבר,
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.
