עוד נטען, כי לפי פרסומים שונים, המשיבים גילו נכונות לחרוג מן הכללים מטעמים פוליטיים, לדוגמה בכך שאיפשרו לשחקני כדורגל זרים ומאמנים זרים לצאת ממקום הבידוד למגרש האימונים ובחזרה.
בראש השלישי לעתירה, העותרים מבקשים כי יוקפאו כל צעדי אכיפה נגד אלו המפרים מיגבלות שהוטלו על הציבור במסגרת המאבק בנגיף הקורונה, "כל עוד לא מועמדים לדין ולמצער כל עוד לא נפתחות חקירות בעיניינם של בכירים כגון נשיא מדינת ישראל, ראש הממשלה, השר לביטחון פנים, חברי כנסת, רבנים, בעלי הון ורבים אחרים, שלגביהם לא ננקטו אמצעי אכיפה כלשהם על אף פרסומים אודות הפרותיהם את תקנות שעת החרום". לטענת העותרים, מדיניות המשיבים משקפת אכיפה בררנית, והעותרים מפרטים שורה של מקרים שפורסמו באמצעי התיקשורת, בהם לכאורה הפרו גורמים שונים מיגבלות שונות, בכללן הוראות הסגר שהוטל בליל הסדר, הגבלת מספר המשתתפים באירועים, שמירת מרחק בין אדם לאדם והקפדה על עטיית מסיכה.
...
הנה כי כן, ישנן עילות רבות וטובות שבגינן יש לדחות את העתירה דנן על הסף, לא כל שכן בהצטרף העילות כולן יחדיו, ויכולנו לסיים הילוכנו בנקודה זו. למרות זאת, בהמשך להחלטתי מיום 19.8.2020, שבה הוריתי למשיבים להגיש השלמה לתגובתם המקדמית גם לגופו של הראש הראשון של העתירה; ומשעה שהגישו המשיבים הודעה משלימה זו; ובהינתן סמכותו המקבילה של בית משפט זה – ראיתי לנכון להוסיף מספר מילים, ולהסביר מדוע יש לדחות את הראש הראשון של העתירה גם בהעדר עילה להתערב בהחלטת המשיבים.
במקרה דנן, הובהר כי החלטת שר הפנים התקבלה בהתייעצות עם גורמי המקצוע, לרבות גורמים במשרד הבריאות וגם העותרים ציינו בסעיפים 6-5 לתשובתם שההחלטה התקבלה בסופו של דבר בהסכמתו של המשיב 3 (הגם שהלינו על כך ששינה את עמדתו); כי הנתינים הזרים הנכנסים לישראל חייבים בבידוד ובהצגת ביטוח בריאות מתאים; כי כניסת תלמידים זרים מותנית בכך שהמוסד החינוכי העתיד לקלוט אותם יקבל אישור ממשרד הבריאות בדבר התחייבות לעמוד בתנאי הבידוד, וכן מותנית בהתחייבות אישית של התלמיד לעמוד בתנאי הבידוד; וכי עלויות הבידוד אינן מוטלות על כתפי המדינה.
סוף דבר, שדין העתירה על שלושת ראשיה להידחות, אם בשל קיומן של מספר עילות סף, אם בשל העדר עילה להתערב בהחלטות המשיב.
