עתירה מנהלית: בני זוג נגד רשות מקרקעי ישראל ואגודה שיתופית

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 40759-10-16 גרנות ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל/אגף תיכנון ופי תיק חצוני: בפני כבוד השופט עודד שחם עותרים 1.יוסף גרנות 2.איירין רוס גרנות על ידי א' בומבך, עו"ד, וש' ספיר, עו"ד משיבים רשות מקרקעי ישראל/אגף תיכנון ופיתוח על ידי ת' פרידמן, עו"ד פסק דין

העותרים הם בני זוג.

הם רשומים בספרי המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, כבני רשות בנחלה במושב.

מן החומר שבפניי עולה כי קיימים הליכים נוספים בין העותרים ובין האגודה, וביניהם עתירה מינהלית שהגישה האגודה במטרה לחייב את הגופים הרלוואנטיים לנקוט בפעולות אכיפה נגד העותרים (עת"מ 45684-01-17, 19.1.17, המאוחרת לעתירה שבפניי).

כן נתקבלה עמדת העותרים, בהליך נוסף, בו עלתה שאלת נתינתו של היתר על רקע טענות לעבירות בנייה שבוצעו על ידי העותרים (עע"מ 3192/14 גרנות נ' האגודה השיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת החרות (30.11.15)).

...

בהקדמת המאוחר אומר כבר עתה, כי דין העתירה להידחות.

מכאן הגיע בית המשפט העליון למסקנה, כי דרושה הסכמת האגודה לפעולת הבנייה שביקשו המערערים שם לבצע במשבצת שהוקנתה להם (הקמת לול), ולא היה פסול בדרישה להסכמה זו מצד המנהל, טרם ייתן את הסכמתו לבקשה להיתר בנייה (שם).

התוצאה של כל האמור היא, כי העתירה נדחית.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 7607-07-17 יטבת ואח' נ' נוקדים (אל דוד) כפר שיתופי בע"מ אגודה שיתופית "נוקדים" ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:42 בפני כבוד השופטת בלהה יהלום מבקשים 1. חגית יטבת 2. גד יטבת ע"י ב"כ עו"ד הלל בבייב משיבה 1. נוקדים (אל דוד) כפר שיתופי בע"מ אגודה שיתופית "נוקדים" ע"י ב"כ עו"ד אביתר רבנשטיין החלטה

בבקשה לא הובאה כל הנמקה למחדלי המבקשים עד כה. המשיבה, בתגובתה, עמדה על כך שהיא בעלת הזכויות בקרקע ולא המבקשים, שכן היא בעלת זכויות החכירה מרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).

באשר לביטול פסק הדין מטעמים שבשיקול דעת בית המשפט הרי שהתקנה הרלבנטית לכך היא תקנה 201 לתקנות הקובעת: ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.

בין הצדדים התנהלו הליכים מינהליים ובפסק הדין בעת"מ 70043-12-18 יטבת ואח' נ' המועצה האזורית גוש עציון ואח' מיום 31.8.19 נרשם על ידי כב' השופט א. רובין בסעיף 8 בצורה ברורה: "במסגרת ת"א 7607-07-17 הנ"ל, אשר מיתנהל בבית המשפט השלום בירושלים ניתן ביום 22.7.19 פסק דין המורה לעותרים לפנות את שטח החווה נושא העתירה" המשיבה טענה והמבקשים לא הכחישו זאת, כי בעקבות פסקי הדין, היתקיימה ביום 6.10.19 ישיבה של בני הזוג יטבת עם באי כוחם, ראש המועצה והיועץ המשפטי למועצה עו"ד סילבצקי.

...

האחת, ביום 28.2.19, השנייה, ביום 3.6.19 והשלישית(לא ברור מדוע הוגשה בשלישית) ביום 21.8.19, ברם, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף 30 ימים גם ממועד אחרון זה. בהעדר הנמקה אין בידי לקבל את הבקשה.

אני ערה לכך שהתוצאה של הותרת פסק הדין על כנו אינה פשוטה, אולם לאור כל האמור לעיל, אין מקום לבטלו.

הבקשה נדחית ובנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 14720-07-21 רוזנברג ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי העותרים .1 שמואל שלום רוזנברג .2 חנה רוזנברג ע"י ב"כ עו"ד אורן רוט ואח' המשיבים .1 וועדת ההישגים על פי פקודת האגודות השיתופיות רשות מקרקעי ישראל האגף לשימושים חקלאיים ע"י ב"כ עו"ד אביטל טוביאנה אורן (פמ"ח) .2 וועדת הקבלה, המועצה אזורית משגב ע"י עו"ד רועי מגל ואח' .3 וועדת ההנהלה, הישוב צורית ע"י עו"ד מנחם גדרון ואח' פסק דין

רקע כללי – העותרים, גב' חנה רוזנברג ומר שמואל שלום רוזנברג (להלן: "העותרים") הם בני זוג המתגוררים בשכירות ביישוב צורית (להלן: "היישוב").

לטענת העותרים, ניסו לייחס להם אחריות ל"חרחור ריבים" בין בני היישוב, אך לא כך היה, והמדובר הלכה למעשה באפליה בלתי חוקית נגדם הנובעת מאורח החיים החרדי שלהם ומהשקפותיהם הדתיות.

...

אומר בהקשר זה כי לא שוכנעתי שהיה כשל, פגם או חוסר תום לב בכך שהתקיימה הפגישה השנייה של ועדת הקליטה לאחר הפגישה הראשונה, כלומר שהיו שתי פגישות, ואף לא בכך שהמסקנה לאחר הפגישה השנייה הייתה שונה מאשר לאחר הפגישה.

סוף דבר - נוכח האמור במקובץ, ומחמת הנימוקים המפורטים מעלה, העתירה נדחית ולא מצאתי להעניק לעותרים את הסעד המבוקש, משמע – ביטול החלטת ועדת הקבלה, ביטול החלטת ועדת ההשגות ומתן הוראה בדבר קבלתם כחברים ביישוב.

עם זאת, טרם סיום, אבקש לומר כי במהלך הדיונים, לרבות לאחר שהסתבר שהליך הגישור לא הצליח, התרשמותי הייתה כי קיימת נכונות לשקול להגיע להבנות, וכפי שהגדירו זאת באי כוח היישוב בהודעה שהגישו לבית המשפט ביום 21.9.2022 (פסקה 1) – נעשו ניסיונות למצוא "נוסחה שכל הצדדים יוכלו לחיות עמה בשלום". צר לי שלא הצלחתי לנווט את הצדדים לפשרה בדמות נוסחה שכזו, אך אפשר שפסק דין זה אינו בהכרח סוף דבר, ויש לקוות כי אולי תמצא בעתיד הדרך להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 45219-01-23 טאניס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת עירית הוד העותרים .1 יוסף יצחק טאניס ת"ז 305479396 .2 לאה טאניס ת"ז 305075038 ע"י ב"כ עו"ד גיא ירום ועו"ד לידור איזון המשיבים .1 ועדת ההשגות על פי פקודת האגודות השיתופיות ע"י ב"כ בר פלטקביץ שמיר , פרקליטות מחוז צפון - אזרחי .2 מועצה אזורית גליל תחתון ע"י ב"כ עו"ד יוסי כהן .3 ועד מקומי מסד ע"י ב"כ עו"ד מנחם גדרון, עו"ד שלמה גולן וע"ד נעמה דהאן פסק דין

רקע העותרים, בני זוג, הגישו עתירה מנהלית כנגד החלטת וועדת ההשגות שהותירה על כנה את החלטת וועדת הקבלה במועצה האזורית גליל תחתון, לפיה הוחלט לדחות את קבלת העותרים לישוב מסד בו התגוררו בשכירות למשך תקופה של חמש שנים.

...

עמדתה זו מקובלת עליי.

התוצאה הנה כי כן, ביישובים קטנים הגיע המחוקק למסקנה, כי קיימת חשיבות רבה ללכידות החברתית.

בנסיבות אלו, העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13328-08-23 סבח ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה שאהר אטרש העותרים: 1. ניצן סבח 2. ליאור סבח ע"י ב"כ עוה"ד חובב ביטון ואח' המשיבים: 1. ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה על ישובים בנגב ובגליל ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) 2. רמות-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אייל סודאי ואח' פסק דין

העותרים הגישו ביום 6.8.2023 עתירה מינהלית נגד החלטתה של המשיבה 1, ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה לישובים בנגב ובגליל (להלן: "המשיבה" או "ועדת ההשגות" או "הועדה"), מיום 26.7.2023, במסגרתה נדחתה ההשגה שהגישו על החלטת ועדת הקבלה האזורית במועצה אזורית גולן (להלן: "ועדת הקבלה"), מיום 18.1.2023, שלא להמליץ על מועמדותם של העותרים לרמות – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "מושב רמות" או "המושב"), עקב אי-התאמה לחיי חברה בקהילה קטנה.

עוד נטען, כי במסגרת ההחלטה צוין, כי עיון בדו"ח האיבחון העלה כי בפרמטרים שונים אך מהותיים וחיוניים להתאמה לחיי חברה בקהילה, התאמתם של העותרים הייתה נמוכה (ציון 2 מתוך 5), כי בני הזוג מרשימים כלא חברותיים, בעלי נטייה להכנס למחלוקות ועימותים ופחות פעילים חברתית אלא עושים לביתם.

לא זו אף זו, עיון בפרוטוקול הדיון של המשיבה מראה, כי בפתח הישיבה הציגה יו"ר את חברי הועדה: "אני פרופיסור דב גולדברגר, יושב ראש הוועדת ההשגות. עורך דין רותי לירז-שפירא מייצגת את רשמת האגודות השיתופיות... רענן אמויאל מייצג את משרד החקלאות וגלית ויטנברג מייצגת את רשות מקרקעי ישראל ומיכל קריספין היא מרכזת הועדה" (עמ' 4 ו- 5 לפרו').

...

משנוכחתי שלא נפלה שגגה או פגם כלשהו בתהליך קבלת ההחלטות, הן של ועדת הקבלה והן של ועדת ההשגות, שהינה גוף אובייקטיבי, ומשניתנה הזדמנות לעותרים להשמיע את טיעוניהם אשר זכו להתייחסות עניינית של ועדת ההשגות, אשר קיבלה את עמדתה של ועדת הקבלה ואף התרשמה בעצמה שהעותרים אינם מתאימים לחיי חברה בקהילה, אין בידי לקבל את עתירתם של העותרים.

נוכח כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

אני מחייב את העותרים, יחד ולחוד, לשלם הוצאות משפט למשיבה 1 בסך 10,000 ₪ ולמשיבה 2 בסך 5,000 ₪.