עתירה מנהלית של מושב נגד תוכנית בניה

מטעם התובע נתנו עדות אחיו – דני בן אור; מרדכי אפרים – חבר האגודה השיתופית של המושב אשר שימש ומשמש כחבר הועד המנהל של המושב; יחזקאל יששכר – חברה האגודה השיתופית אבן ספיר המשמש כיו"ר הוועד המנהל של המושב החל מיום 5.6.12 והתובע עצמו.

לאחר דיונים בעיניין תב"ע מי/838, הן במסגרת ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה והן במסגרת וועדת הערר של המועצה הארצית לתיכנון והבנייה, פורסמה התכנית למתן תוקף.

מרדכי אפרים ויחזקאל יששכר הצהירו כי הנתבע הביע את הסכמתו הפוזיטיבית, פעם אחר פעם – במסגרת דיוני ועד המושב שבאו קודם לאישור התכנית – לשיוכו של מיגרש התובע למשק התובע (מרדכי אפרים, סעיף 10 לתצהיר; יחזקאל יששכר, סעיף 12 לתצהיר).

לשאלה מדוע הוא לא היתנה את העניין של הדרך בהחלטת הועד שהוא היה שותף לה ובשום מסגרת אחרת, השיב הנתבע: "מפני שמר שקד אמר שהוא יבטל את העתירה המנהלית אם אני אפנה את הקטע של 60 והוא יבטל את העתירה המנהלית לגבי ההרחבה. לצערי, הוא לא עמד בדברתו לא להגיש עתירה מנהלית נגד ההרחבה, נגד המושב, הוא כן הגיש את העתירה המנהלית, נוצר פה שאדם שרוצה להיות בסדר הופך להיות נאשם בעל כורחו" (עמוד 30 לפרוטוקול).

...

אני דוחה, אפוא, את טענת הנתבע לפיה הוקנתה לו רשות מהתובע להשתמש בחלקה שלו.

סיכום אני מקבלת את התביעה.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 59,000 ₪.

הועדה המקומית ועיריית חדרה טוענות כי יש לדחות את העתירה מחמת שהוי זאת מאחר שמדובר בתקיפת תכנית תקפה ומאושרת שאושרה על ידי הועדה המחוזית ביום 7.7.14; אי מיצוי הליכים שכן לאחר דחיית היתנגדות העותר לתכנית על ידי ועדת המשנה להתנגדויות היה עליו להגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת הועדה המחוזית לדחות את היתנגדותו או לבקש לערור על החלטת הועדה המחוזית בפני המועצה הארצית לתיכנון ולבניה; קיומו של מעשה עשוי שכן מדובר בתכנית מפורטת, תקפה ומאושרת משנת 2014 שתקפה הנו כדבר חקיקה; וכן לגופו של עניין.

ראו: בג"צ 1125/91 ליטמן נ' הועדה לבניה למגורים, מחוז המרכז (31.12.1991); בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבניה, פ"ד מ"ה(3) 678 (1991); בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441 (1996); בג"צ 8824/13 כפר הס מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' שר הפנים (25.7.16).

...

סיכום: בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, אינני מוצא מקום להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית.

בכפוף לאמור, העתירה נדחית.

בכל הנוגע למשיבה 4 – מאחר והעתירה כנגדה הוגשה בניגוד להצהרה שנמסרה בעתירה קודמת, ולפיה לא יינקט הליך משפטי כנגד המשיבה 4 והחלטותיה בעניין תכנית הבניה נשוא עתירה זו, אני מחייב את העותר בהוצאות המשיבה 4 בסכום כולל של 10,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 67657-11-17 כפר אזר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הוועדה הארצית לתיכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור ואח' עת"מ 30761-12-17 עריית רמת-גן נ' ועדת השרים לעינייני דיור בממשלת ישראל ואח' 09 אוגוסט 2018 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא עותרת בעת"מ 67657-11-17 כפר אזר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יוסף פרוכטמן עותרת בעת"מ 30761-12-17 עריית רמת גן ע"י ב"כ עו"ד חן עמידור משיבים 1. הוועדה הארצית לתיכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור 2. ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה הארצית לתיכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור 3. וועדת השרים לעינייני דיור בממשלת ישראל 4. מינהל תיכנון במשרד האוצר 5. רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עו"ד סילביה רביד ואיריס גילברג-יודשקין 6. עמית קלינגר ואח' ע"י ב"כ עו"ד תמר לרנר פסק דין

מבוא לפניי שתי עתירות מנהליות התוקפות את החלטותיהן של הוועדה הארצית לתיכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: "הותמ"ל") ושל ועדת המשנה להתנגדויות של הותמ"ל (להלן: "ועדת המשנה") מיום 25.10.2017, לדחות את ההתנגדויות שהוגשו בקשר לתכנית תמל/1023 תל השומר דרום (להלן: "התכנית") ולאשר את התכנית בכפוף לתיקונים מסויימים.

המיתחם כולל קרקעות מדינה בתחום המשבצת הקרקעית של המושב כפר אז"ר וכן מעט קרקעות מטרוקה שבבעלות הרשות המקומית.

תקלה זו חזרה על עצמה ביתר שאת בכל הנוגע לדחיית היתנגדותה של העיריה, אשר דרשה לכלול בתכנית הוראה המחייבת את המדינה להעביר לה כתב שיפוי בגין כל נזק שייגרם לה עקב תביעות שתוגשנה נגד העיריה לפי ס' 197 לחוק התיכנון והבניה, בעטייה של התכנית.

...

בסופו של דבר, עקרונות השלביות הוגדרו ונקבעו בגוף התכנית, ותפקידו של הצוות המלווה הוא אך ורק לוודא את יישומן של הוראות אלה, ולא לשנותן.

שנית, בענין זה ניתנה התייחסות נרחבת ומנומקת היטב של החוקרת, בע' 6 ו- 7 לדו"ח שהכינה, בה הובהר כי הדרך כבר הוסטה מזרחה במסגרת התכנית בכ- 30 מ', עד לנקודה המזרחית ביותר האפשרית מבלי לעלות על תא הביוב של השפד"ן, וכי "כאשר שוקלים את האיזון בין התועלת לבתים הקיצוניים של רמת אפעל שעשוייה להיווצר בהסטה של הכביש בעוד מספר מטרים לבין העלויות שעלולות להיווצר מבחינת הארכת לוחות הזמנים של התכנית ואולי אף לתכנון הקו ומבחינת הפגיעה בתכנית אני סבורה כי הכף נוטה בצורה משמעותית לכיוון השארת התכנון כפי שהוא." עוד ציינה החוקרת כי כבר היום התכנית מציעה מרחק סביר בין הבתים הקיצוניים של רמת אפעל לבין תוואי הדרך.

סוף דבר סיכומו של דבר, העתירות מתקבלות במובן זה שהחלטותיהן של הותמ"ל ושל ועדת המשנה מיום 25.10.2017, לדחות את ההתנגדויות שהוגשו בקשר לתכנית ולאשר את התכנית בכפוף לתיקונים מסויימים- מבוטלות.

בעניינינו העתירה היא נגד תוכנית בינוי שאושרה למעלה משלוש שנים לפני מועד הגשת העתירה והיתר בניה אשר ניתן למעלה מחצי שנה לפני הגשת העתירה.

ב"כ העותרים הוסיף לאלו שלו מקצת טענות אשר לא נכללו מלכתחילה, לפחות לא במפורש, בטיעוניו, ושם כלל היתייחסות להפרת ההיתר בבניית חניות ומושבים ולהיות תוכנית הבינוי משנה שינוי מהותי את התוכנית.

לפיכך קיים טעם בטענת השהוי, והכל בהיתחשב בהוראת סעיף 3(ב) לתקנות, לפיה עתירה מנהלית יש להגיש ללא שהוי ובמועדים הנזכרים שם. העותרים לא טענו דבר לעניין מועד ידיעתם אודות עילות העתירה או יתר הנסיבות הרלבנטיות לידיעותיהם (נתונים אודות מועדי רכישת הדירות, מועד חשיפתם לתוכנית הבינוי, לתיכנון ולהקמת המתקן וכיוב').

...

לאחר ששמעתי את חקירת המהנדס ועיינתי בנספחים לכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, מצאתי כי גם בעניין זה לא הוכחה העתירה.

על כן הנני מורה על דחיית העתירה.

על כן, הנני מורה כי שימושים מוצהרים אלה יחייבו את המועצה, וכי יש לראות את ההיתר מכוחו אושרה הקמת המתקן, ככולל את מגבלות השימוש בו, אשר פורטו בנספח 7 לעתירה ובסעיף 11 לפסק הדין: הגבלות אשר על פיהן המגרש לא יועמד להשכרה, המגרש לא יהיה פעיל בשבתות וחגים, המגרש ישמש את תושבי המועצה בלבד וישמש למשחקי ילדים ונוער בלבד, לרבות חוגי כדורגל, שיעורי ספורט של חטיבת הביניים, התיכון ומגמת הספורט.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 29564-09-21 בית שערים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה- מחוז צפון ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה אשר קולה העותרת בית שערים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ר. רוגין המשיבות 1. הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה- מחוז צפון 2. מינהל התיכנון -משרד הפנים ע"י פרקליטות מחוז צפון 3. מועצה אזורית עמק יזרעאל ע"י ב"כ עוה"ד א. גולדהמר 4. ועדה מקומית לתיכנון ולבניה יזרעאלים ע"י ב"כ עוה"ד צ. בן חיים פסק דין

ייאמר כבר עתה, כי מטרת העתירה הנה הגדלת מספר יחידות הדיור בבית-שערים מעבר ל-350 יחידות דיור ודומה שאין מקור ברור יותר מטענת העותרת, אשר עיקר מחאתה הנו כלשונה, כנגד הצעד חסר התקדים הקובע תיקרת יחידות דיור לישוב כפרי (ראה סעיף 4(1) לטיעון המשלים).

ב"כ העותרת מנמקים פרשנותם בכך, שפרשנות המשיבות (כפי שאדרש לה להלן) הנה פרשנות דווקנית מחמירה, אשר תביא בהכרח לניוונו של מושב בית-שערים, שכן באופן מעשי, לא תבנינה יותר יחידות דיור בתחומי הנחלה (בין בנחלה שניבנו בה שתי יחידות ובין בנחלה שבה ניבנו 3 יחידות) ובאופן מעשי הגדלת הקיבולת הרעיונית של מספר יחידות הדיור בבית-שערים, לא תתורגם להגדלה בפועל.

האבסורד הרביעי עליו מצביעה העותרת, שכותרתו יח"ד אקטואליות מול בניינים פורחים באויר – אכן במידה מסויימת הנו "אבסורד", שכן מוכן אני לקבל את עמדת העותרת ולפיה הסיכוי לבנות יח"ד נוספות בנחלות במושב בית-שערים הנו נמוך, ואולי בבחינת "מגדלים פורחים באויר", אולם, בשום פנים ואופן אין להגדירו כ"ביצה שלא נולדה", שכן תיקון 1ב' היתייחס מפורשות לתכניות בינוי מאושרות בנחלה.

...

טיעון זה אכן שובה לב ממבט ראשון, אולם גם לו, לא אוכל להיעתר, מהנימוקים הבאים: א. סעד זה לא בא זכרו בעתירה ומשכך אין לדון בו כלל.

ג. צודקת המשיבה שאין לאפשר הגשת תוכנית הסותרת תוכנית הגבוהה ממנה במדרג, וצודקת המשיבה שאין הצדקה לאפשר לעותרת לחרוג מכלל זה. ד. לכאורה, יכולה העותרת מיוזמתה שלה, לתקן את התוכנית שלה ולבקש רק 52 יחידות, חלף 102 אותם ביקשה.

קיצורם של דברים, כי הסעד החלופי ובכל הכבוד אינו פתרון מעשי (כך לשיטת העותרת עצמה) וגם מסיבה זו אין להיעתר לו. סוף דבר דין העתירה אפוא לדחייה.