עתירה מנהלית נגד החלת תחולה רטרוספקטיבית של ארנונה

היועמ"ש לממשלה הודיע בסעיף 89 לתגובתו: "בשים לב לכך שבנסיבות העניין מדובר בתקיפת הוראות חוק העזר, על כל הכרוך בכך, עמדת היועמ"ש לממשלה הנה כי אין מקום לתקיפה המכוונת בעיקרה כלפי התחשיבים אשר על בסיסם חושבו תעריפי ההיטל, שלא על דרך עתירה לבג"צ, לרבות במסגרת תקיפה עקיפה בתביעת השבה אזרחית". היועמ"ש לממשלה הוסיף בסעיף 78 לתגובתו: "... בנסיבות בהן מהותו האמיתית של ההליך היא בהכרעת שאלת תוקפה וחוקיותה של הוראה מהוראות חוק עזר, יש לבכר תקיפה ישירה של האקט המינהלי גם בנסיבות בהן מומשה דרישת התשלום המינהלי". עוד טען ב"כ היועמ"ש לממשלה בסעיף 74 לתגובתו: "... ביקורת עקיפה עשויה לטשטש את מאפייניו הייחודיים של המשפט המינהלי, כפועל יוצא מכך שהיא מתבצעת ע"י ערכאה שיפוטית שהנושא אינו בתחום סמכותה ומומחיותה, ובמסגרת סדרי דין ודיני ראיות שאינם בהכרח מותאמים להליך". בהליכים של תובענות ייצוגיות נקבע לאחרונה, שאין לאפשר בתביעה ייצוגית תקיפה עקיפה של סבירות חוק העזר, ויש להפנות את התובעים לתקיפה ישירה בפני ביהמ"ש המינהלי.

בע"א 4291/17 עו"ד אלפריח נ' עריית חיפה דינים עליון 2019(27) 963, בהתייחס לבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעיניין שיעור אגרות השלוט בחוק העזר ואופן חישובן – אשר נטען שאינו סביר, קבע כב' השופט מזוז: [א] "אני סבור כאמור כי מן הדין לדחות על הסף את בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית, מהטעם שהמדובר בתובענה המכוונת למעשה נגד חוקיותו וסבירותו של חוק העזר. תקיפה כזו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה בפני ביהמ"ש המינהלי המוסמך" [סעיף 9 לפסק הדין].

עוד נוסיף, שברע"א 2453/13 עמר נ' עריית חדרה דינים עליון 2015 (71) 78 הדגיש כב' הנשיא גרוניס בסעיף 41 לפסק הדין : "שאלת תחולתה בזמן של הלכה שיפוטית חדשה הוכרעה ברע"א 8925/04 סולל בונה נ' אלחמיד... בפרשה זו נקבע הכלל, שלפיו הלכה חדשה המפרשת הוראות דין תחול הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית ... לכלל זה חריג, שלפיו לעיתים יוכל ביהמ"ש לקבוע כי להלכה מסוימת תוקף פרוספקטיבי בלבד. התנאי לכך הוא קיומה של הסתמכות משמעותית ולגיטימית על המצב המשפטי הקיים". התובעת תוכל לעשות שימוש בחוות דעת המומחים מטעמה בתקיפה ישירה בפני ביהמ"ש המינהלי המוסמך.

עוד ראו לעניין יישומה של הלכה חדשה, בנוגע לבירור טענות הנוגעות לסיווג נכסים לצרכי ארנונה בתובענה ייצוגית – פסק דינה של כב' השופטת חיות בבר"מ 7683/16 עריית מודיעין נגד יפת דינים עליון 2016(201) 588.

...

היועמ"ש לממשלה הודיע בסעיף 89 לתגובתו: "בשים לב לכך שבנסיבות העניין מדובר בתקיפת הוראות חוק העזר, על כל הכרוך בכך, עמדת היועמ"ש לממשלה הינה כי אין מקום לתקיפה המכוונת בעיקרה כלפי התחשיבים אשר על בסיסם חושבו תעריפי ההיטל, שלא על דרך עתירה לבג"צ, לרבות במסגרת תקיפה עקיפה בתביעת השבה אזרחית". היועמ"ש לממשלה הוסיף בסעיף 78 לתגובתו: "... בנסיבות בהן מהותו האמיתית של ההליך היא בהכרעת שאלת תוקפה וחוקיותה של הוראה מהוראות חוק עזר, יש לבכר תקיפה ישירה של האקט המנהלי גם בנסיבות בהן מומשה דרישת התשלום המנהלי". עוד טען ב"כ היועמ"ש לממשלה בסעיף 74 לתגובתו: "... ביקורת עקיפה עשויה לטשטש את מאפייניו הייחודיים של המשפט המנהלי, כפועל יוצא מכך שהיא מתבצעת ע"י ערכאה שיפוטית שהנושא אינו בתחום סמכותה ומומחיותה, ובמסגרת סדרי דין ודיני ראיות שאינם בהכרח מותאמים להליך". בהליכים של תובענות ייצוגיות נקבע לאחרונה, שאין לאפשר בתביעה ייצוגית תקיפה עקיפה של סבירות חוק העזר, ויש להפנות את התובעים לתקיפה ישירה בפני ביהמ"ש המנהלי.

הלכה זו, שאין לאפשר תקיפה עקיפה של סבירות חוק העזר בתובענה ייצוגית, להבדיל מתקיפה ישירה בבית המשפט המנהלי המוסמך, יושמה ע"י ביהמ"ש העליון גם בבר"מ 3872/19 עיריית חדרה נ' פייסחוב דינים עליון 2020(31) 905.

המומחה מטעם ביהמ"ש, מתכנן הערים והשמאי שאול רוזנברג, הודיע לבית המשפט ב-20.1.20 בסעיף 7 להודעתו: "לאחר עיון בחומרים שהוצגו בפני ע"י הצדדים ונוכח הבעיות והשאלות שעלו במהלך הדיון, הגעתי לכלל דעה כי קיים קושי לקבוע מסמרות לגבי היקף השטחים הבנויים והפוטנציאליים לבניה, שהם הבסיס לקביעת המכנה לתחשיב ההיטלים, על בסיס החומר שהוצג בפני. לאור האמור, יש מקום לשינוי בחשיבה באשר לאופן חישוב השטחים הבנויים והפוטנציאליים בעיר, בהתאם לשיטת חישוב אחרת, הנשענת על חישוב שטחי הארנונה, בהתאמות הנדרשות, באשר לשטחי הבניה הקיימים והפוטנציאליים. בהתאם לכך, נתבקשה העירייה להעביר לידי נתוני שטחים חייבי ארנונה לשנים 2005-2008". טרם הומצאו הנתונים ע"י העירייה עפ"י שיטת הבדיקה החדשה שמבקש המומחה מטעם ביהמ"ש לבחון, וטרם נערכה הבדיקה.

סוף דבר [א] התביעה נדחית על הסף מהטעם שהמדובר בתובענה המכוונת כנגד סבירות תחשיבי התעריפים של היטלי הסלילה והתיעול שבחוקי העזר של עיריית תל-אביב, ותקיפה כזו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה בפני בית המשפט המנהלי המוסמך.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"מ 27265-03-14 זיני נ' עריית קרית מוצקין 13 אוגוסט 2015 בקשה מס' 1 בפני כב' השופט יגאל גריל, שופט בכיר המבקש: מתן זיני ע"י ב"כ עוה"ד אמין מרג'יה ו/או נפתלי גולן המשיבה: עריית קרית מוצקין ע"י ב"כ עוה"ד דוד גיט ו/או יצחק שמוחה ממשרד עוה"ד ברק-גיט-מיסטריאל החלטה

עצם העובדה שלדעת המשיבה, התעריפים סבירים, ובהשוואה לרשויות מקומיות סמוכות (קרית ביאליק, נשר ועכו), תעריף הארנונה של המשיבה ליחידות שטח שמעל 10 מ"ר – הוא תקין ואף נמוך, ורק לגבי יחידות השטח של 1 מ"ר עד 9 מ"ר – הוא גבוה, אין בה כדי להצדיק את אופן עריכת החישוב, הואיל והדרך שבה מחשבת המשיבה את חיוב הארנונה נשוא הדיון, איננה עונה על הנידרש בהתאם לחוק ההסדרים, דהיינו, הכפלה של המטרים הרבועים של יחידת השטח בתעריף שנקבע לאותו סוג נכס.

למרות זאת הורה בית המשפט העליון כי אין לנהוג בדרך זו, אלא לחשב את הארנונה המגיעה לפי השטח המדויק (כולל חלקי מטרים): "השיטה המדויקת היא השיטה המחייבת לפי תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים. הלכה זו תחול פרוספקטיבית בלבד" (עניין עמר, בפסקה 47).

סבורני, אפוא, כי מתמלא התנאי הנידרש בסעיף 8(א) של חוק התובענות הייצוגיות, דהיינו: "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". המשיבה טענה, בין היתר, כי הואיל וצו הארנונה אושר על ידי השרים היה על המבקש לתקוף את הצוו בעתירה לבג"ץ. אין לקבל טענה זו. סעיף 8(א) של חוק ההסדרים קובע: "מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית...". משמע, מי שמטיל את הארנונה זו המועצה, ומכאן שרשאי היה המבקש לנקוט בהליך משפטי כנגד המשיבה ולהגיש את התביעה נשוא הדיון.

אף על פי כן, בנסיבות המיוחדות שלפנינו, כפי שהוסבר לעיל, מצאנו כי הנזק הצפוי מהחלתה של ההלכה החדשה רטרוספקטיבית ומידית עולה במידה ניכרת על התועלת.

...

השאלה העיקרית המשותפת לקבוצה היא: האם גבתה המשיבה את הארנונה נשוא הדיון בגין "נכס אחר – עסקים" או "משרדים, שירותים ומסחר" ששטחם בין 1 מ"ר ועד 100 מ"ר בהתאם לחוק ההסדרים ותקנותיו? מתקיימת גם הוראת סעיף 8(א)(2) של חוק תובענות ייצוגיות , דהיינו, סבורני שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש שכ"ט עו"ד בגין ההליך עד כֹה בסכום כולל של 12,000 ₪.

אני קובע את ישיבת קדם המשפט ליום 9.11.2015 שעה 12:00.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 11 אוקטובר 2021 ת"צ 71803-10-18 קונדיטוריה מטבח חלבי ממבו-(דבח ברוך) ע.מ.22256499 נ' עריית יקנעם עלית בפני כב' הנשיא אברהם אברהם המבקשת קונדיטוריה מטבח חלבי ממבו -(דבח ברוך) ע.מ.22256499 ע"י ב"כ עוה"ד רועי רנר ומלכה אנגלסמן המשיבות 1. עריית יוקנעם עילית ע"י ב"כ עוה"ד אבי גבאי ואח' 2. היועץ המשפטי לממשל באמצעות פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) פסק דין

לטענתה, פסק הדין חייב את הרשויות המקומיות לוותר על האבחנה שבין "פסולת בית" ל"פסולת מיפעל", ולהעמיד תחתיה אמת מידה כמותית לפינוי "אשפה בסיסית", אשר תמומן מכספי הארנונה הכללית, והחובה לפנותה תחול על הרשות המקומית.

מטעם זה הגישה המבקשת את בקשתה שלפניי, ובה היא עותרת לחייב את המשיבה בתשלום גמול ושכר טירחה למבקשת ולבא כוחה, בהתאמה.

עם זאת עלינו לשאול האם דינה של הבקשה צריך שייגזר על פי המתוה שחל בעת הגשתה, שאז ניתן היה להגיש בקשה דוגמאת זו שלפנינו, או שמא על פי הדין שהתפתח לאחר שהוגשה? בשאלת תחולתה בזמן של הלכה פסוקה חדשה נקבע הכלל, לפיו הלכה חדשה המפרשת הוראת דין תחול הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית (רע"א 8925/04 סולל בונה ביניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל, פ"ד סא(1) 126 (2006), עמוד 141 מפי כב' הנשיא א' ברק).

בבר"מ 4091/15 עריית נצרת עילית נגד אבי סופר בע"מ (20.8.2015) הובהר, כי ההלכה שנפסקה בעיניין עריית חולון חלה אף על חוקי עזר שהותקנו לפני מתן פסק הדין.

...

משנמצאנו למדים כי חוק העזר מאפשר הטלה של אגרה בגין פינוי אשפה ממפעלים, נשמטת הקרקע מתחת למעשה החדילה, ואין כל הצדקה לקיים הסדר, שבמהותו עומד בניגוד להוראות חוק העזר.

סוף דבר: אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

בנסיבות בהן הורתו ולידתו של ההליך בבקשה לפסיקת גמול ושכ"ט לפי הלכת יונס הראשונה, ולא בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אני מורה על דחיית הבקשה, ובנסיבות העניין לא אתן צו להוצאות.

בכל מקרה, לטענת התובעת, גם אם נקבל את ההלכה החדשה שנקבעה בעיניין פרידמן כנטען ע"י ב"כ הנתבעת, הרי שאין מקום להחלה רטרוספקטיבית של הילכות שנקבעו לאחר שנת 2017, השנה שבה הוגשה התביעה.

השופט הנדל השיב לשאלה זו בשלילה, בקבעו את הדברים הבאים: "בפני רשות מקומית החפצה לגבות חוב ארנונה עומדים שני מסלולי פעולה אפשריים. בקצירת האומר נאמר כי המסלול הראשון הוא פנייה להליכי גבייה מנהליים, בין אם מכוח הפרק החמישה-עשר לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות), ובין אם מכוח פקודת המיסים (גביה). המסלול השני הינו הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט המוסמך." כן מאבחן השופט הנדל בין הילכת נסייר, שעניינה - החלת דיני ההתיישנות הרגילים על הליכי גבייה מנהליים, לבין טענת היתיישנות של אזרח ביחס להליכי גבייה אזרחיים, כאשר מלכתחילה נוהלו כנגדו הליכי גבייה מנהליים: "בתחילת העשור, בהילכת נסייר הנזכרת לעיל, נקבע לראשונה כי יש להחיל את דיני ההתיישנות הרגילים על הליכי גבייה מנהליים. המשמעות היא שנישום שהרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלית רשאי להיתגונן בטענה שהחוב התיישן, וזאת על דרך של הגשת עתירה מינהלית נגד הרשות..." השופט הנדל מפנה להוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות, הקובע את ההוראות הבאות: "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה" השופט הנדל מאבחן בין הקביעה בעיניין נסייר לבין לשון סעיף 15 לחוק שעניינו תובענה: "לטענת הערייה המונח "תובענה" בחוק ההתיישנות פורש בפסיקה ככולל אף הליכי גבייה מנהליים.

...

משכך, יש לקבל את התביעה ברובה הגדול.

תוצאה עולה מן המקובץ כי דין התביעה להתקבל ברובה הגדול.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 80,580.2 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980, מיום 25.12.17 ועד למועד התשלום בפועל.

נוכח קביעתי כי חוב הארנונה של החברה לעירייה בטל ואינו קיים עוד, אין בנמצא כל עילה המצדיקה את סרובה להנפיק את האישור הנידרש ועליה לעשות כן. הגם שקבעתי כי מקומה של טענת ההתיישנות להידון במסגרת בירור תביעת החוב על ידי בעל התפקיד, מצאתי להתייחס גם לטענת זו שהועלתה על ידי כונס הנכסים.

זאת, לאחר שכבר נקבע קודם לכן על ידי בית המשפט העליון בהילכת רע"א 187/05 נסייר נ' עריית נצרת עילית, פ''ד סד(1) 215 (2010) (להלן: "הילכת נסייר"), כי יש להחיל את דיני ההתיישנות הרגילים על הליכי גבייה מנהליים אקטיביים, באופן שנישום שהרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מנהליים, יהיה רשאי להיתגונן בטענה שהחוב התיישן על דרך של הגשת עתירה מינהלית נגד הרשות.

רק בשלב זה, עת התבקש ממנה אישור ללישכת רישום המקרקעין לצורך השלמת רישום הבית המשותף, למעלה משלוש שנים מאז ניתן צו הפרוק לחברה, היא מעלה לראשונה בשפה רפה בקשה להגיש תביעת חוב, לאחר שבית המשפט ביקש התייחסותה לעניין זה. בנסיבות שנוצרו בעניינינו, כאשר החברה אינה פעילה שנים רבות ואינה יכולה לפרוע חובותיה, כאשר הבניין בנוי על תילו ובעלי הדירות מעוניינים למסד את רשומו בספרי המקרקעין, וכאשר האחריות להיווצרותו של החוב אינה רובצת על שמם של בעלי הדירות, הדעת נותנת כי אין מקום ליתן לעירייה את "ההגנה" שכביכול קיימת לה בשל תחולתה הרטרוספקטיבית של הילכת סלומון בנסיבות אלה.

...

משכך, ולאחר ששקלתי, אני מקבלת את בקשת כונס הנכסים.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מקבלת את בקשת כונס הנכסים (בקשה מספר 10).

אני מורה לעירייה להנפיק לידי כונס הנכסים את האישור הנדרש לצורך רישום הזכויות ע"ש החברה והשלמת רישום הבית המשותף, תוך 30 ימים.