בפניי עתירה מנהלית המופנית נגד החלטת ועדת המשנה של הועדה המחוזית לתיכנון ובניה חיפה (להלן: "הועדה המחוזית") לאשר תכנית 3540799353, שמטרתה שינוי ייעוד קרקע בבעלות פרטית ממגורים א' למוסדות ציבור (להלן: "התכנית") לצורך הכשרת הבנייה של בית ספר פרטי שפועל במקום מכוח היתר לשימוש חורג.
בעקבות פסק הדין שניתן בעת"מ 20896-03-21, דנה הועדה המחוזית בהתנגדות שהוגשה על ידי העותרים וביום 07/03/22 נתנה הועדה המחוזית החלטה עדכנית לאחר שמיעת היתנגדות העותרים, במסגרתה עמדה הועדה המחוזית על חשיבות התכנית מבחינת האנטרס הצבורי, ולבסוף, חזרה הועדה המחוזית על החלטתה מיום 27/01/21 לאשר את התכנית.
...
כך גם לא מצאתי לקבל טענת העותרים כי התכנית נועדה לשרת את האינטרס הכספי האישי של המשיב 2 ומשום כך דינה להידחות.
בהינתן האמור, לאחר שבחנתי את נימוקי הוועדה המחוזית שהובאו במלואם לעיל, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטה.
סוף דבר
סיכומו של דבר – העתירה נדחית.
