עתירה מנהלית נגד החלטת ועדה מקומית לתכנון ובנייה

בפניי עתירה מנהלית כנגד החלטת משיבה 1, הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ברמת גן (להלן: "הוועדה"), מיום 14.4.22, להוציא היתר בניה לבצוע פרויקט תמ"א 38, לבניין ברחוב הראשונים 26 רמת גן (להלן: "ההיתר" ו"הבניין" בהתאמה).

...

על כן דין העתירה להידחות על הסף.

למעלה מן הצורך, דין העתירה היה להידחות גם לגופה, נוכח ההלכה הפסוקה לפיה בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הנגזרות משיקולים תכנוניים.

על כן, אני דוחה את העתירה.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 3624-08-22 חרמון - התנועה לשויון זכויות ומנהל תקין (ע''ר) נ' ועדה מקומית לתיכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עינב גולומב עותרת חרמון - התנועה לשויון זכויות ומנהל תקין (ע''ר) משיבים 1. ועדה מקומית לתיכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה 2. יעקב זוהר 3. ואיל מוגרבי 4. עבאס אבו עואד 5. אחמד פתאלי 6. מתי אבני 7. דולאן אבו סאלח 8. רחל אהרון 9. אייל נון 10. עמראן בדר 11. מדינת ישראל 12. ועדה מחוזית לתו"ב ובניה 13. היועמ"ש לממשלה 14. דרור לביא אפרת החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים: העותרת, עמותה בשם חרמון התנועה לשויון זכויות ומנהל תקין המאוגדת כעמותה (להלן – העותרת), הגישה עתירה כנגד המבקשים וצדדים נוספים לביטול מינויו של המשיב 9 לתפקיד היועץ המשפטי של הועדה לתיכנון ובניה מעלה חרמון.

...

לצד זאת, סבורני כי יש ממש בטענות המבקשים לפיהן יש להחיל בענייננו את הכלל הקבוע בסעיף 353א' לחוק החברות, או לכל הפחות להקיש ממנו, שכן אף העותרת, כעמותה, הינה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מהפרטים שהם חבריה (סעיף 8 לחוק העמותות, תש"ם – 1980; ע"א 4395/06 עמותת ז.פ ואח' נ' לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ ואח' (6.5.09)).

נוכח זאת, הרי שעל העותרת נטל כבד להרים בהקשר זה. לנוכח שיקולים אלה בהצטברותם, ואף בנותני דעתי לייחודו של הליך הביקורת המנהלית והזהירות הנדרשת בהקשר זה בסוגיה בה עסקינן, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל.

במכלול הנסיבות אני קובעת כי העותרת תפקיד ערובה להוצאות המבקשות בסך 15,000 ₪.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 5859-04-23 א. רינגל מפעלי מתכת בע"מ ואח' נ' ועדת הערר לתיכנון ולבניה,מחוז מרכז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חנה קיציס עותרים 1. א. רינגל מפעלי מתכת בע"מ 2. מרכז הפורמאיקה אברבוך בע"מ 3. סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בעמ משיבים 1. ועדת הערר לתיכנון ולבניה,מחוז מרכז 2. הוועדה המקומית לתו"ב רמלה 3. עריית רמלה ע"י 4. המשרד להגנת הסביבה 5. תעשיות רדימיקס ישראל בע"מ 6. הבורג בע"מ פסק דין

עתירה נגד שתי החלטות של ועדת הערר לתיכנון ולבניה מחוז מרכז.

אמות המידה לבחינת החלטות ועדת הערר את החלטות ועדת הערר יש לבחון "על פי כללי המשפט המנהלי ועל פי עילות ההתערבות שנקבעו בהם. כללים אלה משמיעים לנו כי בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של הרשות התכנונית בשקול דעתו שלו וכי הקף הבקורת השיפוטית מתמצה בבדיקה האם החלטת מוסד התיכנון ניתנה בסמכות וכן האם נתקבלה בתום לב, ללא משוא פנים, ללא הפליה, ללא שיקולים זרים, ואינה חורגת ממיתחם הסבירות..." (עע"מ 8256/12 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ראשון לציון נ' נאות מזרחי בע"מ ( 31.7.2014).

...

בקשת ההיתר נדחתה בהחלטה מיום 21.3.2021 בנימוק הבא: "למרות שמבחינה תכנונית התב"ע מאפשרת הקמת מפעל נוסף, אך המסמכים והתוצאות של הניטור והגנת הסביבה מצביעים על חריגה של חלקיקים (אבק) מהערכים המותרים בחוק בשטח אזור התעשייה, הרי שיש לדחות את הבקשה ולא לאפשר הקמת מפעל נוסף עם פוטנציאל פליטות אבק" בעקבות החלטת הוועדה המקומית, הגישו הבורג ורדימיקס עררים (נפרדים) לוועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר" או "המשיבה 1").

לעותרות אין עוד זכות קנויה להשמיע את עמדתן ואין להן מעמד בשאלה האם יש לדחות את בקשת ההיתר בשל המצב הסביבתי.

לאור המסקנה שבקשת ההיתר אינה סוטה מהשימושים המותרים בתכנית, השאלה האם יש מקום לאשר את בקשת ההיתר אם לאו היא עניין שבין רדמיקס לוועדה המקומית ולעותרות, שאין להן זכות במקרקעין נושא בקשת ההיתר, אין מעמד שבדין להוסיף ולהתנגד לבקשה.

פרשנות ועדת הערר את הוראות התכנית בדרך זו היא סבירה, מעוגנת בלשון תקנון התכנית והנספח הסביבתי ועל כן איני מוצאת מקום להתערב בה. סוף דבר לא מצאתי שגגה בהחלטות וועדת הערר ועל כן העתירה נדחית.

בפניי עתירה מנהלית שהוגשה על ידי העותרים כנגד החלטת עריית חיפה והועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה (להלן: " המשיבות 1-2") שבאה לידי ביטוי בתשובת היועצת המשפטית של המשיבות 1-2 מיום 09/01/23, שלא לפעול כנגד חריגות בנייה שביצעו לטענתם המשיבים 3-4 בבית משותף המצוי ברחוב דרך הים 178א' חיפה, בנגוד להיתר.

...

בנסיבות אלה ובהעדר ראיות סותרות, מקובלת עלי עמדת המשיבות 1-2, שהן הגוף המקצועי שמוסמך לבחון ולאשר בקשות להיתר בנייה, כי ההיתר שאושר התיר ואישר את הבנייה של רגלי הממ"ד כבסיס לממ"ד. בכל הנוגע לטענת העותרים בדבר הפגיעה שנגרמה ליחידת השירות שברשותם, יצוין כי מהיתר הבנייה שאושר למבנה בעת הקמתו, עולה כי המבנה אינו כולל יחידת שירות.

בהינתן האמור, סבורני כי הפגמים עליהם הצביעו העותרים בעתירתם אינם יורדים לשורשו של היתר ואף בהם אין כדי להביא לביטולו של ההיתר או לקבלת הסעד המבוקש בעתירה.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה נדחית.

ביום 17.6.20 חזרה ונדונה בקשת ההיתר, על ידי מליאת הועדה המקומית לתיכנון ובניה שהחליטה שלא לאשר את הבקשה להיתר מהטעם "כי כלל האישור מיועד לתוכנית פינוי ובינוי". בהתאם, ורק ביום 8.2.21, בחלוף למעלה משלוש שנים מאז הוגשה בקשת ההיתר, ניתנה החלטת הוועדה המקומית לתיכנון ובניה בדבר פירסום על פי סעיפים 77-78 לחוק התיכנון והבניה , תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק תו"ב").

בין השאר, היתייחס להבחנה בין סעד הצופה פני עתיד- במשפט מינהלי וסעד בדיעבד – דיני הנזיקין: "בדיני הנזיקין בחינת הדברים נעשית על פי רוב בדיעבד ועל כן אינה דורשת שינוי היתנהגות של הרשות, בעוד שבדין המנהלי הסעד המתבקש צופה פני עתיד או הווה ומכאן נגזרים סעדים שונים..." (עניין גליק פס' 31 א.) ומהכלל אל הפרט, לטענת התובעת, היא אינה עותרת כנגד החלטת הנתבעות לביטול הפרויקט בעת שמדובר "במעשה עשוי" ובעת שברור כי בשלב זה, לא ניתן לאשר את הפרויקט.

...

לטענת הנתבעות דין התביעה להימחק או להידחות על הסף מהטעם של העדר עילה, שיהוי ניכר, העדר קשר סיבתי, חזקת התקינות, העדר יריבות והעדר סמכות עניינית – זאת הבקשה שלפני.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתבי הטענות, לאור ההלכה כפי שפורטה לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני המדובר בתביעה עקיפה המכוונת להשיג סעד של פיצוי כספי-נזיקי אשר נגרם, בהתאם לנטען, בשל התנהלות והחלטת הנתבעות שלא לאשר את הפרויקט.

קרי, המדובר בהליך אזרחי, המצוי בסמכותו עניינית של בית משפט זה. שוכנעתי כי התובעת אינה עותרת באופן ישיר כנגד החלטת הנתבעות שלא לאשר את הפרויקט ואף אינה מבקשת סעד של צו עשה לאישור הפרויקט או שינוי החלטת הנתבעות לאשר את פרויקט הפינוי בינוי חלף אישור הפרויקט.

התוצאה היא איפוא כי הבקשה לסילוקה של התביעה על הסף בטענה לחוסר סמכות עניינית נדחית.