דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות הן את העתירה המנהלית והן את העירעור המינהלי שהגיש מודן אך דחיית העתירה המנהלית הנה בכפוף לכך שתנתן למודן האפשרות להמציא למשיבה את המסמכים שהתבקש להמציא לצורך סתירת חזקת הברחת הנכסים ולמצות את ההליך המינהלי מול המשיבה.
...
המשיבה דחתה את השגתו של מודן מכיוון שלא הוגשה במועד על פי האמור בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הערר"); מאחר שכאשר מדובר בעסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים מוגבלת טענת העורר לטענה שאין הוא בעל השליטה בתאגיד או שחוב הארנונה בשל אותו נכס נפרע על ידי המחזיק; מאחר שבשני הנכסים שבנדון קיימים חובות ארנונה של החברה שלא שולמו ולכן רשאית העירייה לפעול נגד בעל השליטה בחברה ולגבות ממנו אישית את חובות החברה והפעולה נעשתה כדין; דין הטענות האחרות שהעלה העורר במסגרת ההשגה להידחות שכן אינן יכולות להידון בפני ועדת הערר.
על כן, העתירה נדחית בשל אי מיצוי ההליך המנהלי וזאת בכפוף להחזרת עניינו של מודן אל המשיבה לשם בחינת טענותיו בכל הנוגע לסתירת חזקת ההברחה וכן לעניין טענתו כי מדובר בחברה לתועלת הציבור.
כאמור לעיל, העתירה נדחית בשל אי מיצוי ההליך המנהלי בכפוף לכך שעניינו של מודן יוחזר למשיבה אשר תאפשר לו למצות את ההליך המנהלי ולנסות לסתור את חזקת העברת הנכסים ובמידה שתהיה סבורה בסופו של יום כי לא נסתרה החזקה, תנקוט בתובענה אזרחית שתוגש לערכאה המתאימה לבירור גובה החיוב שניתן להטיל על מודן.
העתירה המנהלית נדחית מחמת אי מיצוי ההליך המנהלי בכפוף לכך שעניינו של מודן יוחזר אל המשיבה אשר תאפשר לו למצות הליך מנהלי לצורך סתירת חזקת העברת הנכסים.
