עתירה מנהלית למסירת מידע לפי חוק חופש המידע

בית המשפט לעניינים מינהליים, לאחר שאזכר את שנפסק בעיניין ואש, קיבל את העתירה ופסק, כי חובת הרשות המנהלית למסור מידע לפי חוק חופש המידע, כוללת גם את החובה לפרסם את הזכות לקבלתו באתר האנטרנט שלה, נוכח האפקטיביות הרבה של פירסום בדרך זו, והיכולת לעשות כן בצורה פשוטה.

...

בית המשפט קבע כי (פסקאות 6-9): "אחר שעיינתי בכלל הנהלים, הן אלה שהועברו למבקשים והן אלה השנויים במחלוקת, נחה דעתי, כי אכן המשיבה העבירה את מלוא הנהלים הרלוונטים (ואולי אף כאלה שלא היו מחויבי המציאות מלכתחילה), ולא מצאתי נוהל כלשהו הרלוונטי להליך שלא הועבר על ידה. לעניין זה מצויים במסגרת המסמכים נושא הקבוצה השניה, נהלים הנוגעים לעניינים טכניים, תחזוקתיים ומנהליים, וכן עניינים תפעוליים שונים שאינם חלק הרלוונטי למגע שבין המנוח למשיבה. אף נהלי דיווח הנמצאים לכאורה במחלוקת והמצויים בקבוצה השניה, אינם נוגעים באיזה אופן שהוא לדיווחים הקשורים לפעילות מול המנוח, אלא לעניינים פנימיים שאינם רלוונטים לענייננו. נוכח האמור, לא מצאתי לחייב את המשיבה בהעברת נהלים נוספים על אלו שהועברו. בהתאם להסכמת הצדדים מיום 21.6.15, בכך מסתיימת למעשה המחלוקת באשר לשאלת הנהלים. כאמור בהסכמת הצדדים, מתבקש ב"כ המבקשים להודיע עמדתו באשר לצורך בהמשך הדיון, ובכלל זה חקירת המצהירים, וזאת עד יום 17.11.15. בהעדר הודעה יובן כי מתייתר המשך הטיפול בתיק והוא יסגר." יצוין כי בעתירה שהוגשה נטען (בסעיף 22 לעתירה) כי המסמכים שמסרה המשיבה לעותר הינם נהלים חלקיים וכן העתק מנוהל הפעלת ניידת ALS, אשר לטענת העותר גרסאות שונות שלו מפורסמות באתר האינטרנט, אך לא באתר האינטרנט של המשיבה, וכן עלה בידיו לקבל רשימה אשר נחזית כרשימת נהלי מד"א (העתק הרשימה צורף כנספח 1 לעתירה).

אני סבורה כי הגיעה העת לחייב רשויות לפרסם מידע באינטרנט, אולם, לכך נדרש שינוי חקיקתי.

כאמור, לא מצאתי לנכון לחייב את מד"א לפרסם ההנחיות ברשת האינטרנט, ולפיכך ממילא אין מקום להידרש לסעד זה. סוף דבר כאמור לעיל, ככל שלא טענה מד"א לתחולתו של חריג וסייג בהתייחס לנוהל מסוים- הרי שעליה להעמידו לעיון העותר.

לפיכך, אני מורה למד"א להעמיד לעיון העותר, בדרך הקבועה בחוק חופש המידע, את כלל נהליה כפי שהיו בתוקף במועד פטירת אביו של המנוח (6.1.14), וכפי שפורטו ברשימת הנהלים אשר צורפה כנספח א' לעתירה, לרבות נהלים שתוקנו או שונו או הושהו לאחר מכן, ופרט לנהלי פרק 9 העוסקים בבנק הדם (למעט נהלים 1.5.20, 1.5.21, 1.5.22 – היינו שלושת נהלים אלו יש להעמיד לעיון העותר).

המשיבות 1 ו-2 הגישו לבית המשפט המחוזי עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע) בגדרה התבקש בית המשפט להורות על גילוי סעיפים המופיעים בהסכמים שבין המבקשת ובין המשיבה 4 לבין משרד התחבורה.

כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו מסירת מידע לפי חוק חופש המידע, הנחת היסוד היא כי דחיית הבקשה תהפוך את העירעור לתאורטי, ולכן הנטייה היא להענות לה (עע"מ 8249/20 שפיר תעשיות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (17.12.2020); עע"מ 2271/19 הנתיב המהיר בע"מ נ' כביש חוצה ישראל בע"מ (29.4.2019)).

...

בהחלטה מיום 14.1.2021 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המבקשת והורה על עיכוב ביצוע פסק דינו עד לחלוף המועד להגשת ערעור או עד להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש יחד עם הערעור.

המשיבה 4 גם היא לא התנגדה לבקשה, ואף ביקשה לפטור אותה מן הצורך בהגשת כתבי טענות והשתתפות בדיונים, משום שפסק הדין הנוגע אליה מקובל עליה והסעדים בערעור אינם נוגעים לה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה בתגובות המשיבות ובפסק דינו של בית המשפט קמא, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

2 עתירה מנהלית בה מתבקש להורות למשיבים 5-1 להעביר לעיונה של העותרת את רשימת המלווים וההלוואות שקבלו המשיבים 8-6 מגורמים שונים בסבבי הבחירות שהתקיימו ב-2013 וב-2018 ואשר פרטיהם מצויים בכספת העיריה העותרת פנתה אל המשיבה 1 בבקשות לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע), בין היתר לקבלת המידע האמור.

מסירת המידע גם אסורה לפי חוק חופש המידע לנוכח ההיתחייבות שניתנה כלפי המשיבים 8-6 שהמידע לא יימסר.

...

בנסיבות אלו, שבהן מדובר ברשימת מלווים של סיעת אופוזיציה במועצת העיר שהמלווים נתנו את ההלוואה בתנאי שלא יפורסמו שמותם, בשים לב לאיזון בין שני עקרונות – עקרון ההסתמכות של המלווים שהמידע אודותם לא יפורסם, ועקרון פרסום המידע לפי חוק חופש המידע אנו מקבלים את התנגדות הסיעה, הואיל ומדובר בסיעת אופוזיציה בשילוב עם עקרון ההסתמכות של המלווים".

מטעם זה גם אינני סבורה כי יש מקום להגיע למסקנה אחרת מכח סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע הקובע כי "על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו העניין הציבורי בגלוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגלוי המידע אינו אסור על פי דין" (ר' עע"מ 7678/16 דרוקר נ. הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה).

לנוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי מקום להידרש לטענות הנוספות שהעלו המשיבים לרבות לא לשאלה האם חוק הרשויות המקומיות כפי שתוקן בשנת 2005 וההנחיות מכוחו אינו בגדר דין מיוחד ביחס לחוק חופש המידע (שקדם לו) הקובע הסדר שלילי לגבי היקף הזכות לחופש המידע באותם עניינים לגביהם לא נקבעה חובת פרסום.

העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים בפני כב' השופט א' דראל, סגן נשיא 08 ינואר 2023 עת"מ 43623-09-22 אסוקס בע"מ נ' הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בעיניין: אסוקס בע"מ ע"י עוה"ד נרדה בן צבי, ירין אליהו העותרת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ע"י עו"ד אחוה ברמן המשיבה פסק דין

בשל סרוב הרשות ולאחר דין ודברים בין הצדדים, הוגשה עתירה למסירת המידע, וזאת לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע, עת"מ 56116-08-21).

...

ביום 30.12.2020 הודיעה הרשות לאסוקס שבקשתה להחרגת המוצר החדש מתחולת החובה לתשלום תמלוגים נדחית, וכי הכנסותיה ממנו חייבות בתשלום תמלוגים.

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה – סילוק על הסף, מחמת אי מיצוי הליכים.

אין בידי לקבל את ההבחנה שמציעה אסוקס בין מיצוי הליכים "פורמלי" למיצוי הליכים "מהותי". משלא נערך דיון בפני ועדת המחקר כקבוע בנוהל, הרי שלא מוצו ההליכים.

רקע כללי וטענות הצדדים ביום 14.9.2022 הגישו העותרים בקשה למסירת מידע לפי חוק חופש המידע, לממונה על חופש המידע של המשיבה (להלן: "הממונה").

עוד נטען על ידי המשיבה כי, דין העתירה להדחות על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, נוכח האמור בתקנה 2 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות"); וזאת משום שמקום מושבה של הממונה על חופש המידע בירושלים, ואין עסקינן בהחלטה בעיניין מקרקעין, אלא בעתירה למסירת מידע.

...

עוד נטען על ידי המשיבה כי, דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, נוכח האמור בתקנה 2 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות"); וזאת משום שמקום מושבה של הממונה על חופש המידע בירושלים, ואין עסקינן בהחלטה בעניין מקרקעין, אלא בעתירה למסירת מידע.

דיון והכרעה לעניין הסמכות המקומית: בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות "עתירה מנהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בעניין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין". לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בעניין זה, סבורני לבית משפט זה יש סמכות מקומית לדון בעתירה; זאת משום שבקשת העותרים ועתירתם מכוונת ל "רשות לאכיפה במקרקעין – מחלקת חופש המידע"; אין מחלוקת כי הבקשות מתייחסות למידע הנוגע למקרקעין הנמצאים במחוז מרכז, ועיקר המידע מושא הבקשות מעובד ומסופק על הרשויות המקומיות שבהם נמצאים המקרקעין.

מכאן שלטעמי יש בסיס מספק להקניית סמכות מקומית לבית משפט זה. סבורני כי קביעה זו ראויה מבחינת מדיניות משפטית, וזאת גם משום שקביעה אחרת עלולה להביא להעמסת יתר על בית המשפט בירושלים שיידרש לדון בכל עתירות המידע מסוג זה הנוגעות לכלל המקרקעין בארץ, והן לנוכח החשיבות הפחותה שהפסיקה מייחסת לשאלת הסמכות המקומית.

אשר לעתירה גופה: מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה העתירה יכולה להתייחס רק לבקשה הראשונה מיום 14.9.2022, זאת משום שביום הגשת העתירה טרם חלף המועד למתן המענה לבקשות הנוספות.