לפני עתירה מנהלית במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול שתי החלטות של המשיבה 1, היא הועדה המקומית לתיכנון ולבניה הרצליה (להלן: "הועדה המקומית") – האחת מיום 5/1/22 במסגרתה הוחלט להפקיע מידי העותרת מקרקעין שבבעלותה והשנייה החלטתה מיום 7/3/22 לאשר בקשה להיתר לבצוע עבודות בשטח המקרקעין המופקעים.
אין חולק כי בתשריט "מצב קיים", המהוה חלק מתכנית 1900 סומנה חלקה 99 ביעוד "שטח לשמירת נוף".
עוד יצויין כי חלק מהשטחים עליהם חלה התכנית הוגדרו כ:"שטח לאחוד וחלוקה מחדש". בסעיף 16 לתקנון התכנית הוגדרו המינוחים "שטח צבורי פתוח" ו"שטח לאיחוד וחלוקה מחדש" כדלקמן:
"שטח צבורי פתוח – יותר לשימוש הולכי רגל, לצרכי מעבר ושהות, לפינות משחק ונוי. תותר העברת מערכות תשתית תת קרקעית ומתקנים הנדסיים"
"שטח לאיחוד וחלוקה מחדש - שטח שבו מותנת הוצאת היתר בניה באשור תכנית איחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלים או תשריט חלוקה בהסכמת בעלים".
יובהר כבר עתה – כהערה המקדימה את המאוחר – כי בתכנית זו לא נכללו, לבד מסימון שטחים כשטחים ל"איחוד וחלוקה מחדש", הוראות בדבר איחוד וחלוקה קונקרטיות לשטחים אשר סומנו כאמור וכן, לא צורפו לתכנית, בהקשר לשטחים אלו טבלאות הקצאות או איזונים.
נוסף על כך, נטען כי העתירה לוקה בשיהוי אובייקטיבי, זאת הואיל ובהתאם לתכניות 353 ו – 1900 נרשמו תצ"רים לחלוקת השטח והעירייה נידרשת לבצוע תשתיות ושצ"פ בהקדם ולשם כך היא נערכה, שכרה שירותיהן של חברות מקצועיות, היתקשרה בהסכמים שונים ובהתחייבויות על בסיס ייעוד המקרקעין לשצ"פ. נטען כי לאור זאת הרי שביטול היעוד הצבורי של השטח נשוא הדיון יגרום לנזקים צבוריים עצומים.
זאת אף זאת, נטען כי גם אם ניתן היה לראות בתכנית 1900 תכנית איחוד וחלוקה, ממילא המקרקעין נשוא העתירה אינם נמצאים בשטחים המסומנים כ"שטחים לאיחוד וחלוקה מחדש" בתכנית ומשכך, בכל מקרה אין כל חובה למסירת הודעה אישית על דבר התכנית לבעלים.
...
טענתה זו של העותרת אין בידי לקבל ראשית בהינתן שלית מין דפליג שתכנית 1900 לא נקבה בשטח נשוא הדיון כאחד השטחים עליהם תחול הוראה זו. נוסף על כך, טענו המשיבות- וטענתן זו לא נסתרה – כי הבדל מהותי קיים בין המגרשים עליהם הוחלה ההוראה לבין השטח נשוא הדיון והוא מצוי בכך שבשטחים האחרים קיימים מבנים בנויים בעוד שהשטח נשוא הדיון הוא פנוי, למעט סככה אשר נבנתה ללא היתר.
בשולי הדברים – לאור כל האמור והמפורט, לא מצאתי כי התנהלות המשיבות לוקה בחוסר תום לב. עוד אינני מוצאת לקבל הטענה ולפיה נפל פגם בהתנהלותן שעה שלא שולמו על ידן פיצוי הפקעה – אשר לכך, ראשית ברי כי המקום להעלאת טענה זו היא במסגרת הליך ההפקעה, זאת במיוחד שעה שעל פניו לא קיים "סכום שאינו שנוי במחלוקת" הואיל והמשיבות כפרו בכך שחלה עליהן חובת תשלום, הן הואיל ולטענתן אין זכאות לפיצוי כלשהו בשים לב לשיעור המקרקעין שהופקעו והן הואיל והחזקה טרם נמסרה.
סוף דבר;
משנדחו כלל טענותיה של העותרת דין העתירה להידחות וכך הנני מורה.
