מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה מינהלית לקבלת מידע על תיקים חסויים במערכת נט המשפט

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בא כוחו של לוי, הסניגור אייל לביא, יצא חוצץ נגד ההחלטה, כך בישיבה שנקבעה לשמיעת טיעונים לעונש, ביום 9.2.17, והוא ביקש את בית המשפט להורות לממונה לאפשר להגנה לעיין במידע על בסיסו התקבלה ההחלטה, ועל כך הוסיף עוד את הדרישה לבירור אילו נסיונות ומאמצים נעשו מצד הממונה על מנת לנסות – בכל זאת - להשים את מרשו, לוי, לריצוי עונשו בעבודות שירות.
הדיון במעמד צד אחד נרשם בפרוטוקול נפרד וחסוי (בתוכנת וורד, במנותק ממערכת נט המשפט); הפרוטוקול והמוצגים – הועברו לכספת בית המשפט.
עוד יצוין, כי הידיעות שהוצגו בפניי אכן מלמדות – ברמה של ראיה מנהלית לפחות – על אדם שידו בכל ויד כל בו, שיש לו יד ורגל בעניינים ומעשים הקושרים בין כספים לאלימות, עבור בסכסוכים כאלה ואחרים, שיש להם פוטנציאל פגיעה גם בו, גם בדורשי רעתו, ולא פחות חשוב – בחפים מפשע שיימצאו בסביבתו.
אני קובע – בהתאם להוראת סעיף 51ב (ב4) (2) לחוק העונשין - כי המידע החסוי שהוצג בפניי מתוך תיק המודיעין של יחידת המישטרה הוא מידע שאין לגלותו בשום פנים ואופן, מן הטעם שאי גילויו עדיף על הצורך לגלותו לשם עשיית צדק, מחמת חשש לפגיעה במקורותיהם השונים, הרלוואנטיים, של משטרת ישראל.
לא עשיתי כן. עתירתה של ההגנה כי בית המשפט יחקור את הממונה על עבודות השרות אם טרח למצוא מקום "מוגן" די הצורך עבור לוי – אינה עומדת בקנה אחד עם הדין, וליתר דיוק – עם הוראות תיקון מספר 102 לחוק העונשין.
...
הגיון רב טמון בהחרגה זו, ומפליא שבאה לעולם רק בשנת 2009; מה טעם יש בהעסקת עבריין מורשע, מסוכן לכאורה (שלגביו קיימות ראיות מנהליות מתאימות) – בעבודות שירות, ולו גם בבית כלא, או בתחנת משטרה, כהצעת ההגנה? האם דמם של סוהרים, שוטרים, או המבקרים בתחנות משטרה או בבתי הסוהר – סמוק פחות? ואם יאמר האומר, סנגור מסתמא, כך: ההנמקה דלעיל לוקה, שהרי שליחתו של הנאשם אל מאחורי סורג ובריח עדיין גלום בה סיכון לסוהרים, אז מה הועילו חכמים בפסילת ריצוי העונש בעבודות שירות? על כך אשיב, שאין הרי התייחסות, ונקיטת זהירות, של כבדהו וחשדהו (מאד) כלפי "סתם" עובד מטעם הממונה המסתובב בחופשיות יחסית בין כותלי בית הסוהר, כהרי הזהירות המתחייבת, שבעתיים, מפניו, עת הוא נמצא שם כאסיר.
באותו ענין אכן החליט בית המשפט המחוזי בחיפה לקבל את ערעורו של אגבריה, ולשולחו לעונש של ששה חודשי עבודות שירות, אולם בשונה מהמקרה דנא, בפני בית המשפט לא הובא כל חומר מודיעיני או חוות דעת משטרתית שהיה בהם כדי להוביל למסקנה לפיה אין לאפשר למערער לרצות את מאסרו על דרך של עבודות שירות.
לאחר שבחנתי, כמצוות המחוקק, את חוות הדעת שהונחה על ידי המשטרה בפני הממונה על עבודות השירות, כמו גם את עיקר החומר ששימש בסיס להכנת אותה חוות הדעת, הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בחומר מהותי, עדכני, מהימן, ועל כן – החלטת הממונה היא החלטה סבירה, סבירה ביותר, ואין לי אלא לאמצה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נכון להיום המוקד של התאגיד כימעט ולא יכול להיתחבר למערכת ניהול המידע, הם ניתקו את הקישור בין המוקד שלנו.
עניין השהוי – נניח והם קיבלו את המסמכים בתאריך שהם טוענים, רק ב-18.4.19 הם פתחו את התיק.
אם היינו בעתירה מנהלית, היו נספרים 45 יום מיום 5.3.19.
אני מבקשת לדחות את הצוו, אני יודע על התיק הזה אולי גם בגלל דברים אחרים, אסור לתת פה צו מניעה, הם מחבלים בהסבה של המערכות, אני לא ידעתי שהם הפסיקו את המערכות, לא לתת צו מניעה ולאפשר לנו להנות מהזכייה שלנו.
עו"ד מהצרי: אני מוסר לחברתי את מיסמכי המיכרז שהוגדרו כחסויים בקובץ המסמכים הנ"ל חסרה רק תכנית העבודה שלמיטב הבנתי אינה רלוואנטית לניקוד והיא מהוה סוד מסחרי.
תעוד יוגש במישרין למערכת נט המשפט והעתק במקביל ובמישרין לכל יתר בעלי הדין.
...
גם מטעם זה דין הבקשה להידחות על הסף.
<#2#> החלטה על דעת הנוכחים, ובהסתמך על ההודעות דלעיל לבית המשפט, אני קובע דיון בעל פה בתיקים ה"פ 43821-04-19, 19245-05-19 ליום 23.5.19 שעה 12.30.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (החוק או חוק חופש המידע) שעניינה בדרישה לקבלת פרטי מידע שונים ביחס לתיקים חיסויים במערכת נט המשפט.
לגופם של דברים טען העותר בין היתר כי הוראות איסור הפירסום שבחוק בתי המשפט חלות על מידע על דיונים ואינן רלבאנטיות למידע שהתבקש ובכלל זה מספרי התיקים החסויים; כי התרחישים עליהם הצביעה המשיבה אינם יכולים להצדיק את אי מסירת המידע, ובפרט התרחיש השני שעניינו במציאות אותה יצרה המשיבה עצמה.
...
בנסיבות העניין אינני סבור שיש באמור כדי לשנות מהמסקנה.
כאשר בוחנים את הדברים גם על רקע מכלול פרטי המידע שהוסכם למסור לעותר – למעשה כלל הפרטים שביקש זולת מספרי ההליכים – המסקנה היא כי נעשה איזון ראוי בין השיקולים הרלבנטיים וכי לא קמה עילה להתערב בהחלטת המשיבה שלא למסור את מספרי ההליכים החסויים.
סיכום ותוצאה עתירתו של העותר לקבלת מספרי התיקים החסויים במערכת נט המשפט – היא הסוגיה היחידה שנותרה במחלוקת בסופו של יום – נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

באשר להודעה המתקבלת כאשר מתבצע חפוש של התיק במערכת "נט המשפט", השיבה המשיבה 3 כי בעבר, כאשר היה מתבצע חפוש של תיק אשר פרטיו חיסויים, הייתה מתקבלת הודעה לפיה "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". ואולם, לאחר שהנהלת בתי המשפט הבינה כי הודעה זו חושפת את עצם סיווג התיק כחסוי ובכך מאפשרת לנהל מעקב אחר כלל התיקים החסויים, הוחלט שההודעה שתתקבל בעת חפוש תיק חסוי תהיה "שגיאה במספר תיק". המשיבה 3 אף הוסיפה כי אמנם קיים כיום פיתרון טכנולוגי המאפשר להטיל חסיון על פרטיו של גורם ספציפי בתיק, במנותק מרמת החיסיון של התיק כולו, אולם פיתרון זה אינו חל על מסמכים המוגשים על ידי הצדדים, שגם בהם עשויים להיות שזורים פרטים אודות הגורם החסוי.
פרטיו של תיק כזה לא יהיו חשופים לציבור ולא ניתן יהיה לקבל מידע על פרטים אלה, לרבות מועדי דיון, החלטות וכו'.
ביום 15.7.2022 אימץ בית המשפט בתיק המעצר את החלטת בית המשפט בהליך העקרי לעניין בקשות העיון בתיק זה. כעת, בבקשת רשות העירעור שלפניי, עותרת המבקשת לסעד אחד בלבד: להורות כי על תיק המעצר תופעל בררת המחדל של מערכת "נט המשפט" לגישת הציבור לתיקים המסווגים "פתוח לציבור", כך שמספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, יומן הדיונים וכלל ההחלטות שאינן אסורות בפירסום יהיו גלויים לכל אדם בכפוף למיגבלות הדין.
המבקשת יכולה כמובן, ככל שתימצא לנכון ומבלי להביע כל עמדה לעניין תוצאה אפשרית של הליך כזה, לעתור בעתירה מנהלית כנגד הנוהל לבית המשפט המוסמך.
...
בהיעדר פתרון מתאים המאפשר לסרוק את כתבי הטענות המוגשים על ידי הצדדים באופן שהפרטים אודות הגורם החסוי יחסו, אין מנוס אלא לחסות את התיק כולו.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה מצאתי כי יש לדחותה אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק דינו מיום 16.11.2020 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ר' וינוגרד) את העתירה, תוך שהדגיש כי מדובר בעתירה רביעית מתוך סדרת עתירות שהוגשו בשל החלטות דומות של רמ"י לחשוף הסכמי פשרה שנכרתו עם שפיר הנדסה והמבקשת, וכן מסמכים אחרים שהועברו ביניהן בנוגע למחצבות שונות.
כן ביקשה המבקשת להתנות את העיון בהתחייבות לסודיות מצד אבן וסיד; בחיוב אבן וסיד בתשלום הוצאות בגין עלות השחרת המסמכים והעברתם; וכן בהמצאת המסמכים ישירות על ידיה מבלי שתותר לאבן וסיד גישה לתיק באמצעות מערכת "נט המשפט". בתשובתה מיום 6.12.2022 הודיעה רמ"י כי היא מותירה את בקשת העיון לשיקול דעתו של בית משפט קמא.
לחלופין, ככל שבקשתה תדחה, ביקשה אבן וסיד כי יתאפשר לה לכל הפחות עיון מצומצם, בתנאים הבאים: העיון יוגבל לתקופת של חודש ימים באמצעות מערכת "נט המשפט"; ככל שיש ממש בטענות בדבר מידע חסוי בכתבי הטענות – יושחרו סכומים או מספרים הנוגעים לכמויות בלבד; המבקשת תישא בהוצאות המצומצמות של ההשחרה המצומצמת; ואבן וסיד לא תחויב בחתימה על כתב סודיות.
זאת ועוד, נטען כי החלטת בית משפט קמא לאפשר לאבן וסיד עיון בתיק לנוכח עיסוקה בחציבה, פותח פתח רחב יתר על המידה עבור כל גוף עסקי העוסק בתחום שיש בו עניין צבורי ומעוניין לקבל מידע עסקי רגיש בנוגע למתחרים שלו – לעיין בתיק בית משפט מבלי להציג טעם כבד משקל המצדיק זאת.
...
על כן, הואיל ולפי החלטת בית משפט קמא אבן וסיד רשאית לעיין רק במסמכים שהוגשו לתיק עד למועד מתן ההחלטה, הרי שגם דינה של טענה זו להידחות.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי האיזון שערך בית משפט קמא – הוא איזון ראוי.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו