עתירה מינהלית להכיר כדייר ממשיך בדירה

אם הנתבע טוען נגד החלטת הממשלה או הוראות נוהל המידרוג, ההליך המשפטי המתאים הוא הגשת עתירה מנהלית, ולא בהליך זה. התובעת טוענת כי בנגוד לתדמית שהנתבע מנסה לייצר לעצמו, הנתבע הוא אדם בריא, רווק, מישתכר סכומים של כ-8,600 ש"ח ברוטו לחודש, הרבה מעבר לתקרה המרבית המזכה בהנחה בשכר דירה בדיור הצבורי.

משמעות הדבר לענייננו היא שדייר ממשיך שהוכר ככזה לפי נוהל ההסדרה, ונידרש לחתום על חוזה עם החברה לדיור צבורי (במקום הדייר החוזי-המקורי), נידרש לשלם דמי שכירות כפי שקבוע בנוהל המידרוג, כנגזר ממצבו הסוצאלי: המשפחתי, הכלכלי והרפואי, וכן ממיקום הדירה (עיר וקומה) וגודלה.

...

סיכומו של דבר: לא בוססה אכיפה בררנית בעניינו של הנתבע בהשוואה לאחרים.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת כדלקמן: ניתן בזאת צו המורה לנתבע לפנות את הדירה ברחוב ברלב 113/3 בתל אביב הידועה כחלקה 12 בגוש 7243 ולהשיב את ההחזקה בה לתובעת כשהיא ריקה מכל אדם וחפץ.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 160,040 ש"ח. הנתבע יישא בשכר טרחת בא כוח התובעת בסך של 20,000 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

נקבע כי סכויי ההגנה אינם גבוהים: טענת ההגנה היחידה שעשויה להקנות לנתבעת זכות להמשיך בדירה היא הסיכוי שתוכר כדיירת ממשיכה לפי חוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, אך נראה שלא הגישה בקשה כזו לרשות המוסמכת וכי אין לנקוט במסלול של "תקיפה עקיפה" מבלי שהגורם המינהלי יכריע בסוגיה ויידרש לה. תקיפה עקיפה, לו תתאפשר, תעודד את הדייר שלא לפנות לגורם המוסמך בבקשה להכיר בו כדייר ממשיך.

לו היתה מוגשת עתירה מנהלית כי אז היתה הרשות נהנית מחזקת התקינות המנהלית ביחס לראיה זו. אין אינדיקאציה לכך שמתוכנן בבניין פרויקט למגורים כנטען על ידי הנתבעת.

...

בהחלטה מיום 21/9/20 נקבע כאמור כי יש לדחות את הבקשה: א) אין לבטל פסק הדין מחובת הצדק – שכן כתב תביעה מתוקן הומצא כדין לנתבעת והיא גם ידעה על פרוטוקולים אחרים של הדיונים.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

לפניי עתירה מנהלית במסגרתה מתבקש בית המשפט להפוך את החלטת המשיבה ולהכיר בעותר כדייר ממשיך על פי חוק זכויות בדיור הצבורי, התשנ"ח- 1998 (להלן: "החוק") בדירת עמידר ברחוב הרדופים 8/4 ביוקנעם עילית (להלן: "הדירה"), בה התגוררה סבתו המנוחה.

...

מכל מקום, במסגרת פסק דין זה בחנתי כאמור בהרחבה את מכלול הנתונים אותם הציג העותר וכפי שכבר ציינתי, לא רק שהגעתי למסקנה כי לא נפל פגם במסקנות הוועדה, אלא שלטעמי החלטתה הייתה צודקת ומתבקשת בנסיבות העניין.

על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

לאור נתוניו של העותר, מצאתי לחייבו בהוצאות על הצד הנמוך והנני מחייבו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיבה בסך של 7,500 ₪ נכון להיום.

לפניי עתירה מנהלית המופנית נגד החלטת משרד הבינוי והשיכון שלא לאשר את בקשתו של העותר להכיר בו כדייר ממשיך בדירה הציבורית בה התגוררה אמו המנוחה.

...

במכתב העותר למשרד הבינוי והשיכון משנת 2019 הוא כתב כי "לפני שנה וחצי עברתי ניתוח מעקפים". בהמשך כתב "לפני שבועיים החלטתי לעבור לגור עם אמא שלי". הדברים שנכתבו בזמן אמת, עומדים בסתירה לגרסתו כי עבר להתגורר אצל אמו לאחר הניתוח.

מכלול הראיות מבסס איפוא את המסקנה כי העותר עבר להתגורר בדירת אמו בשנת 2019.

סוף דבר – העתירה נדחית.

בתביעה עותרת התובעת לסילוק ידו של הנתבע מהדירה על בסיס החלטת הועדה וממצאיה כי הנתבע אינו זכאי להכרה כדייר ממשיך בהתאם לחוק.

עם זאת לא נשלל הניתוח המשפטי של דעת המיעוט בעיניין שניידר הנ"ל, מפי כב' השופטת ד' ברק-ארז, בדבר הכשלים האפשריים בהליך איסוף הראיות המנהליות: "כפי שציינתי עוד בעע"מ 5017/12 אמזלג נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (29.1.2013) (להלן: עניין אמזלג) קיים קושי בהסתמכות על דו"חות מעגל שאינם כוללים כל היתייחסות לממצאים אובייקטיביים בדירה, ולא כל שכן בנסיבות שבהן קיים חשש לכך שהדייר או הדיירת לא הבינו באופן מלא את השאלות שנשאלו ואת משמעותן (שם, בפיסקה 12) (ראו עוד: איל פלג אתגר העוני של המשפט המנהלי 624-619 (2013) (להלן: פלג)).

...

עולה כי מרבית התקופה היה קטין ובסופה חייל, ולכן מקובלת עליי טענת הנתבע כי יתקשה להציג מסמכים רבים התומכים בשהותו בדירה, מאחר ולא השאיר "חותם" כלכלי.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי הנתבע גר עם הסבתא בטרם המועד הקובע וברציפות עד לפטירתה.

אשר על כן, הנתבע זכאי למעמד של דייר ממשיך והתביעה לסילוק ידו, ת"א 54935-05-19, נדחית.

אשר לתביעה הכספית, מאחר והכרה במעמד הנתבע תגרור חיוב אחר בשכר דירה, אני מורה על מחיקת התביעה הכספית, ת"א 48286-05-20, כדי לאפשר לנתבע להציג לתובעת מסמכים לפי דרישתה ולקבוע את שכר הדירה וחישוב החוב המעודכן.