מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה מינהלית בעניין חוק חופש המידע בנוגע לפרויקט "הנתיב המהיר

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

משיב 2 פנה בחודש אוקטובר 2016 לרשות הממונה, בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק), לגבי הממוצע השנתי של מחיר הנסיעה בנתיב המהיר לתל-אביב, לפי שעות, ובמידת האפשר לפי פרקי זמן של חצי שעה.
בהקשר זה מציינת העותרת, כי מטרות פרויקט הנתיב המהיר הן עדוד השמוש בתחבורה הציבורית והקטנת השמוש במכוניות פרטיות, תוך הפעלת שירות הסעות לנהגים הבוחרים להשאיר את רכבם בחניון "חנה וסע". לשיטתה, חשיפת ממוצע האגרה תזמין את המשיב, ומשתמשים בכלי רכב שכמותו, לנסות לתכנן את נסיעתם בהתאם ללמידתם את תעריפי האגרה שנגבו בשעות כאלה ואחרות; בפרט כאשר המשיב ציין במפורש בבקשתו לקבלת המידע, שזו כוונתו.
דין טענתה בעיניין זה להדחות, הן היות שהטענה הועלתה באורח כללי וסתמי; והן הואיל והעותרת עצמה פועלת לחשיפת נתונים, ובין-השאר – חושפת את תעריפי האגרה המתעדכנים המפורסמים באופן שוטף באתר האנטרנט שלה ובאפליקציות שונות המצויות בשוק, ואף מפרסמת נתונים נוספים אודות מספר המשתמשים בנתיב המהיר (כעולה מהראיות המינהליות שצרפה המשיבה לכתב-התשובה); ולכך יש להוסיף שהיא אף אינה נוקטת אמצעים סבירים לשמירת סודיות המידע המבוקש, אשר ניתן לגילוי, כאמור, גם מפרסומיה שלה.
...
דין טענתה בעניין זה להידחות, הן היות שהטענה הועלתה באורח כללי וסתמי; והן הואיל והעותרת עצמה פועלת לחשיפת נתונים, ובין-השאר – חושפת את תעריפי האגרה המתעדכנים המפורסמים באופן שוטף באתר האינטרנט שלה ובאפליקציות שונות המצויות בשוק, ואף מפרסמת נתונים נוספים אודות מספר המשתמשים בנתיב המהיר (כעולה מהראיות המינהליות שצירפה המשיבה לכתב-התשובה); ולכך יש להוסיף שהיא אף אינה נוקטת אמצעים סבירים לשמירת סודיות המידע המבוקש, אשר ניתן לגילוי, כאמור, גם מפרסומיה שלה.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.
העותרת תשלם למשיבה 1 הוצאות בסך כולל של 20,000 ש"ח ולמשיב 2 (שכאמור לא הגיש כתב-טענות, אך התייצב לדיון), הוצאות בסך של 5,000 ש"ח. מזכירות בית-המשפט תודיע לצדדים טלפונית על מתן פסק-הדין ותמציא להם עותקים ממנו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת עתרה בתובענה לקבוע כי ישולם פיצוי כספי לקבוצה; ליתן צוי עשה לגילוי כל מיסמך, חוות דעת, פרוטוקול, הסכם, תוכניות ביצוע והיתרי בנייה, על כל גרסאותיהם, ביחס לפרויקט הנתיב המהיר; למנות מומחים מקצועיים מטעם בית המשפט אשר ייבחנו את הטענות המפורטות בתביעה, ויאפשרו את קביעת הפצוי הכספי המגיע למבקשת; וכן להורות על הסדרי שימוש עתידיים בנתיב המהיר בהתאם לנתונים שיתבררו בגדרי ההליך וממצאיו.
הליך משפטי שעניינו עצם ההחלטה השלטונית על הקמת והפעלת נתיב צבורי, לרבות תכנונו ההנדסי, מהוה תקיפת החלטה של רשות שלטונית, וטענות מסוג זה אין להעלות על דרך של תקיפה עקיפה במסגרת תובענה ייצוגית אלא על דרך של עתירה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה מנהלית, עוד בשלבי תיכנון הפרויקט ובטרם הושלם.
יפים לעניין זה דברי בית המשפט ברע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (פורסם בנבו, 2007, פסקה 8): "לאור חשיבותה של התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעתון ותו לא...אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור". וכן הדגישה כב' השופטת, לימים הנשיאה אסתר חיות ברע"א 1259/16 י. בראון ובניו בע"מ נ' שרון אורן אברהמי (פורסם בנבו, 2016, בפיסקה 7 לפסק דינה): "כידוע, על בקשה לאישור תובענה ייצוגית להתמך בתשתית ראייתית מוצקה ועל מגיש בקשת האישור לפעול בשקידה ראויה על מנת לצרף אליה את כל הראיות שבאפשרותו להשיג טרם הגשתה .... במקרה דנן הזדרזו המשיבים להגיש את בקשת האישור, ללא ראיות שלטענתם הן בעלות חשיבות רבה להליך, וזאת בטרם שמיצו את המהלך שבו נקטו לקבלת ראיות אלה מכוח חוק חופש המידע. הגישה לפיה יתאפשר להם להשלים את החסר באמצעות צו לגילוי מסמכים במסגרת בקשת האישור, היא בנסיבות אלה בלתי הולמת והתנהלותם של המשיבים בהקשר זה אינה ראויה לעידוד, כעניין שבמדיניות שיפוטית. גם מטעם זה לא היה מקום להעתר לבקשת המשיבים למתן צו הגילוי והעיון". כן ראו ת"צ (מחוזי מרכז) 3947-09-11 אמיר יוסף ברוט נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ - שם דחה כב' השופט גרוסקופף (בשבתו כשופט בית המשפט המחוזי מרכז) בקשת אישור בשל העדר תשתית ראייתית מתאימה, וקבע כי יש מקום לקבל את בקשת המשיבות למחוק את התובענה על הסף עקב המחסור הקריטי בנתונים היכולים לבסס את התביעה, מה גם שהדבר מחייב להעלות ספק בשאלה האם התובע הייצוגי ייצג בצורה הולמת את האינטרסים של הקבוצה: "לתובענה לא צורפה לא חוות דעת ולא נתונים נוספים המעידים על דמיון במחירים במועדים נוספים מעבר לסוף אוגוסט 2011. לא ניתן על סמך זהות מחירים ברשת מסוימת, במועד נתון, להסיק דבר בדבר קיומה של זהות מחירים על פני זמן. המבקש ער לבעיה זו ומעוניין להשלים את שהחסיר בתובענה באמצעות הליך גילוי מסמכים. ואולם, לא זו הדרך הראויה לניהול תובענה, ובודאי שלא תובענה ייצוגית. תפקידו של התובע לבוא לביהמ"ש כאשר ברשותו בסיס נתונים לכאורי המבסס ולו באופן ראשוני את הנטען בתביעה. לא ניתן להעלות השערה גרידא ולהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לאשש או להפריך אותה. ב"כ המבקש טען כי הנתונים החסרים הם נתונים שהוא נמצא לגביהם בעמדת נחיתות המקשה עליו להשיגם. טיעון זה אינו נראה לי מהטעם הפשוט שהנתונים עליהם ביקש לבסס את חשדותיו הם מחירי המוצרים לצרכן - מחירים שהם כמובן ידועים ומפורסמים לציבור. זאת ועוד, ב"כ המבקש לא הראה כי נקט בכל מאמץ ממשי טרם הגשת התביעה על מנת לנסות ולהשיג נתונים אלה וממילא לא ניתן להגיע למסקנה כי מדובר בנתונים שמאמץ סביר לא היה מאפשר להביאם כבר במועד הגשת התובענה. רק לאחר שהוגשו התשובות מטעם המשיבות פנה ב"כ המבקש בפברואר 2012 בניסיון להשיג מידע זה – המדובר כמובן בפנייה מאוחרת מדי שיש בה כדי להעיד על הדרך שבה הוכנה התובענה. לאור האמור לעיל אני סבור כי יש מקום לקבל את בקשת המשיבות למחוק את התובענה על הסף. המחסור הקריטי בנתונים היכולים לבסס את החשד לזהות או דמיון במחירים שנגבו ברשתות שונות מביא לכך שאין כל סיכוי לכך שהבקשה תיתקבל והוא אף מחייב להעלות ספק בשאלה האם התובע הייצוגי ייצג בצורה הולמת את האינטרסים של הקבוצה". בית המשפט הורה איפוא על מחיקת ההליך, על מנת שלא לשלול מהתובע או מתובעים אחרים את האפשרות להגיש תובענה אחרת שתהיה מבוססת על תשתית נתונים הולמת.
...
המבקשת בנדון לא הצליחה להצביע על פגם כלשהוא, וודאי לא פגם חמור, בפועלה של הרשות, בעיקר בהעדר תשתית ראייתית לאלו מטענות המבקשת, אשר יש בו כדי להצדיק התעלמות מהשיהוי הרב בהגשת העתירה לאור העובדה שמדובר בשיהוי המתמשך על פני שנים ארוכות, ומשלא הוכח, אף לא ברמה הלכאורית, פגם כלשהוא בפעולות הרשות, וודאי לא פגם חמור, הרי שיש לקבוע כי התובענה לוקה בשיהוי חמור ומטעם זה בלבד דינה להידחות.
סוף דבר אני מורה על דחיית התובענה האישית של המבקשת על הסף, וכן על מחיקת התובענה והבקשה לאישורה על הסף, מכל הטעמים שפורטו לעיל.
המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות סכום של 15,000 שקלים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העתירה לפניי עתירה מינהלית בעיניין חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בנוגע להחלטותיה של משיבה 1, כביש חוצה ישראל בע"מ, אשר מונתה כ"רשות ממונה" לפי סעיף 2ד לחוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000, על פרויקט "הנתיב המהיר". בהחלטות נושא העתירה, קיבלה משיבה 1 באופן חלקי בקשות שהגישו משיבה 2, טרפיטק טכנולוגיות והנדסת תנועה בע"מ, ומשיבה 3, התנועה לחופש המידע, לחשיפת מידע אודות היתקשרות המדינה עם עותרת 1, הנתיב המהיר בע"מ, במסגרת חוזה זיכיון להקמה ותפעול של מיזם "הנתיב המהיר". העותרות – הנתיב המהיר בע"מ, בעלת הזיכיון להפעלת ותפעול "הנתיב המהיר", וחברת האם שלה, עותרת 2, חברת שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ – טוענות, כי בחשיפת המידע האמור יש משום פגיעה בסודותיהן המסחריים, ועל-כן אסור פירסומו.
...
יתרה מכך, הפסיקה כבר הכירה באינטרס הציבורי שבחשיפת חוזים של גורמים פרטיים עם המדינה, כאמור לעיל, שכן "מדובר בתנאי התקשרות חוזית בין רשות ציבורית לבין גורם עסקי-פרטי ובפרטי התשלומים שהעביר הגורם העסקי לרשות... בחתימתה על חוזה כזה פועלת הרשות כשלוחתו של הציבור, ובהיעדר טעמים מיוחדים שבכוחם להצדיק מסקנה אחרת זכאי הציבור – וזכאי כל אחד מיחידיו – לדעת מה הם תנאי ההתקשרות וכיצד הללו מבוצעים" (ע"א 6576/01 החברה לייזום מיסודה של סי.פי.אם., לעיל); והדברים יפים גם לענייננו.
בנסיבות אלו, נהיר שלא עמדו העותרות בנטל להראות כי מתקיימים התנאים הנדרשים בסעיף 9(ב)(6) כדי לסרב למסור מידע, מהטעמים המפורטים שם. לאור האמור, בנסיבות העניין, באיזון שבין האינטרס הציבורי שבגילוי הנתונים שבמחלוקת, לבין טענת העותרים בדבר היות הנתונים מידע מסחרי או מקצועי הראוי להגנה לפי סעיף 9(ב)(6) לחוק חופש המידע – ידו של השיקול הראשון על העליונה, בהיעדר כל בסיס לטענות העותרות.
בשולי הדברים אוסיף, כי לנוכח האמור לעיל, העותרות אף ממילא לא ביססו את הטענה לפיה המידע האמור מהווה "סוד מסחרי" כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, ולפיכך לא קמה עילה להימנע מחשיפת המידע לפי סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע, שעניינו "מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין". התוצאה אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 4886/14 - א' ]לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשות: 1. הנתיב המהיר בע"מ 2. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. כביש חוצה ישראל בע"מ 2. טרפיטק טכנולוגיות והנדסת תנועה בע"מ (בפרוק) 3. התנועה לחופש המידע בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.6.2014 בעת"מ 49820-09-12 בשם המבקשות: עו"ד **** אברבנאל, עו"ד ניר פרידמן ועו"ד אייל יעקבי בשם המשיבה 1: עו"ד יחיאל כשר ועו"ד אסף פריאל בשם המשיבה 2: עו"ד אלון קלמנסון ועו"ד אייל מלכה בשם המשיבה 3: עו"ד גיא דיין החלטה
כעבור מספר ימים הגישה טרפיטק גם היא בקשה לפי חוק חופש המידע, בה נתבקש גילויים של שורת מסמכים, ביניהם: הסכמים בין שפיר למדינה בנוגע לפרויקט; כתבי בי דין שהוגשו במסגרת בוררות שהתקיימה בין שפיר למדינה; מיסמכי היתחשבנות של שפיר עם המדינה בקשר לעבודות שבוצעו על ידי טרפיטק ועוד.
ככלל, צו המורה לרשות לפרסם מידע לפי חוק חופש המידע הוא מעצם טיבו סעד בלתי הדיר, שהרי משעה שנימסר המידע לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, וכבר נפסק כי "בנסיבות שבהן רשות ציבורית נידרשת בפסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים למסור לעותר מידע מסוים מכח חוק חופש המידע, ראוי להוציא צו לעיכוב ביצוע עד להכרעה בעירעור, שכן 'ברגע שיבוצע פסק הדין, יהפוך העירעור לתאורטי'" (עע"ם 3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עתון "דה מרקר" עתון הארץ בע"מ, פיסקה 16 והאסמכתאות שם (12.7.2011)).
...
עם זאת, תוקפו של הכלל בעינו עומד, וכפי שהוזכר לעיל, מטעם זה ממש נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקשות למתן סעד זמני לתקופת הערעור במסגרת העתירה המקבילה, בציינו את החשש מפני "סיכול הערעור". במקרה דנן, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות.
לבסוף, נזכיר כי בעתירה המקבילה נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקשות למתן סעד זמני לתקופת הערעור, והדיון בערעור קבוע ליום 25.2.2015 (עע"ם 3920/14 הנתיב המהיר בע"מ נ' כביש חוצה ישראל בע"מ).
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 64576-01-22 אס. אי. אס. מערכות לימוד מדעיות בע"מ נ' אשרא- החברה הישראלית לביטוח סכוני סחר חוץ בע"מ ואח' בפני כב' השופטת הבכירה, גיליה רביד עותרים אס. אי. אס. מערכות לימוד מדעיות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד נתי אגמון, לידר קופרשמידט, אסף כהן-פור משיבים 1.אשרא- החברה הישראלית לביטוח סכוני סחר חוץ בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יצחק גולדשטיין, רחל שפיצר-ליבנה, עידן גולדשטיין 2.מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מיכל פילגלר 3.אלוטרייד בע"מ 4.אל די די ובי אייצ' בי ישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מידן גריסרו פסק דין
במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 (להלן – חוק חופש המידע) עותרת העותרת להורות למשיבים 1 ו-2 להמציא לידיה מידע ומסמכים, כפי שיפורט בהמשך, שקשורים לפוליסות ביטוח סכוני סחר שמנפיקה משיבה 1 מטעם ממשלת ישראל לחברות שונות לצורך עדוד עיסקאות ייצוא מישראל לסין.
הפרוטוקול מייצר נתיב מהיר בתנאי מימון מיטביים לביטוח אשראי בעיסקאות ייצוא.
אשר למבוקש בסעיפים ב' - ה' לעיל - מסמכים הנוגעים לנסיבות מתן האישור העקרוני והנפקת פוליסת הביטוח בכל הנוגע לפרויקט Zibo - הרי שלגישת העותרת לא ניתן לפטור אותה בטענה שמדובר בפרטי מידע סודי ו/או בסודות מסחריים של צדדים שלישיים.
...
מקובלת עלי עמדת משיבה 1 כי אין להשוות בין המקרה שם לבין המקרה שלנו ולו מן הטעם שהצד השלישי הסכים מראש להעברת דו"ח מושחר וגם נלקח בחשבון, בין היתר שהמבקשת שם הייתה אחת מקבלני המשנה בפרויקט, כך שממילא היא הייתה חשופה לחלק מהמידע.
סופו של דבר, לא מצאתי עילה להתערב בשיקולי משיבות 1 ו-2 שלא לגלות את המידע המבוקש, ואני דוחה את העתירה, זאת למעט מסירת פרוטוקול ישראל -סין הקודם (כפוף לפנייה לרשויות סין).
העותרת תשלם תוך 30 יום מהיום את הוצאות המשיבים כולל שכ"ט עו"ד, לפי החלוקה הבאה: למשיבים 1 ו-2 סך של 15,000 ₪ לכל אחת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו