סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע:
"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפרוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים."
כפי שעולה מנוסח הסעיף וכך אף פורש הסעיף בפסיקה, ברגע שהמשטרה פותחת בחקירה, מתנתק הקשר הסיבתי בין מעשיו של מגיש התלונה לבין הנזקים הנטענים על ידי הניזוק.
כזכור, בתחילה עילת סגירת התיק בעיניינו של אבינועם הייתה העדר ראיות ורק ערר של אבינועם הביא לשינוי עילת הסגירה ל"העדר אשמה" וכאמור לעיל, הדבר נעשה תוך היתלבטות של הגורם המוסמך להחליט.
במכתב זה נטען כי בנימיני הותירו ליקויים בדירה (סעיף 7 למכתב), אולם לא ניתן כל פירוט לטיב הליקויים וגם בתצהיר של אבינועם אין כל פירוט בעיניין זה. על כן ייתכן ואבינועם ביצע תיקונים שונים בדירה ביום 20.09.19 על מנת להציג אותה בפני רוכשים פוטנציאליים, אולם אין כל אינדיקאציה כי הדבר נידרש עקב שימוש לא נאות של בנימיני וכי בנימיני אמורים לממן תיקונים אלה.
...
אני סבורה כי אין מקום לפיצוי נפרד בגין הוצאה זו. ההחלטה לפנות לבנימיני באמצעות עורך דין הייתה החלטה של אבינועם.
סוף דבר
העולה מן המקובץ הוא כי אני מחייבת את בנימיני לשלם לאבינועם פיצוי בסכום של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין (לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961) מיום הגשת השטר לביצוע להוצאה לפועל ועד למועד התשלום בפועל.
תביעת בנימיני נדחית וגם התביעה שכנגד של אבינועם נדחית.
