מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לתיקון עילת סגירת תיק חקירה ל"היעדר אשמה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת ע' ברון: בעתירה שלפנינו מתבקש בית משפט זה להורות למשיבה לתקן את העילה לסגירת תיק החקירה שניפתח בעבר נגד העותר מ"חוסר ראיות מספיקות" ל"העדר אשמה".
...
כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.
כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום; ויוער שהדברים נאמרים, בלא לגרוע מהמסקנה שאליה הגעתי בעניינו.
התוצאה היא שדינה של עתירה זו להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרת לא השלימה עם סגירת התיק, והגישה ערר לפרקליטות המדינה; המשיב מצדו הגיש אף הוא ערר, כנגד עילת הסגירה, ובקש כי זו תוחלף לעילה של "העדר אשמה". ביום 19.2.2018 ניתנה החלטת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה, שלפיה נדחה הערר שהגישה העותרת; ולעומת זאת עררו של המשיב היתקבל, ועילת הסגירה של תיק החקירה תוקנה ל"העדר אשמה" (ההחלטה נחתמה על ידי עו"ד אמיר רבי; להלן: החלטת מחלקת העררים).
...
עוד נטען כי דין העתירה להידחות אף לגופה, שעה שחומר החקירה ומכלול הראיות האובייקטיביות שנאספו, מלמדים באופן חד משמעי כי המשיב אינו נושא באחריות פלילית.
לאחר עיון בעתירה ובתגובה, על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה על הסף, בהעדר עילה להתערבותנו.
סופו של דבר, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפרוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים." כפי שעולה מנוסח הסעיף וכך אף פורש הסעיף בפסיקה, ברגע שהמשטרה פותחת בחקירה, מתנתק הקשר הסיבתי בין מעשיו של מגיש התלונה לבין הנזקים הנטענים על ידי הניזוק.
כזכור, בתחילה עילת סגירת התיק בעיניינו של אבינועם הייתה העדר ראיות ורק ערר של אבינועם הביא לשינוי עילת הסגירה ל"העדר אשמה" וכאמור לעיל, הדבר נעשה תוך היתלבטות של הגורם המוסמך להחליט.
במכתב זה נטען כי בנימיני הותירו ליקויים בדירה (סעיף 7 למכתב), אולם לא ניתן כל פירוט לטיב הליקויים וגם בתצהיר של אבינועם אין כל פירוט בעיניין זה. על כן ייתכן ואבינועם ביצע תיקונים שונים בדירה ביום 20.09.19 על מנת להציג אותה בפני רוכשים פוטנציאליים, אולם אין כל אינדיקאציה כי הדבר נידרש עקב שימוש לא נאות של בנימיני וכי בנימיני אמורים לממן תיקונים אלה.
...
אני סבורה כי אין מקום לפיצוי נפרד בגין הוצאה זו. ההחלטה לפנות לבנימיני באמצעות עורך דין הייתה החלטה של אבינועם.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני מחייבת את בנימיני לשלם לאבינועם פיצוי בסכום של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין (לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961) מיום הגשת השטר לביצוע להוצאה לפועל ועד למועד התשלום בפועל.
תביעת בנימיני נדחית וגם התביעה שכנגד של אבינועם נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט מ' מזוז: עניינה של העתירה בבקשת העותר כי נורה למשיבה לתקן את העילה לסגירת תיק החקירה נגדו (פל"א 158869/2019) מ"חוסר ראיות מספיקות" ל"העדר אשמה".
...
בהמשך לכך, נקבע כי "במצב דברים זה, לא מצאנו יסוד להורות על שינוי עילת הסגירה". מכאן העתירה שלפנינו, בה חוזר העותר ומבקש כי תשונה עילת סגירת התיק בעניינו, בטענה כי ההחלטה בערר שהגיש "לוקה בחוסר סבירות קיצונית לגופה" ותוצאותיה עולות כדי עיוות קיצוני.
דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, מצאנו כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, וזאת נוכח היעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. הלכה ידועה היא כי שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה הינו רחב ביותר בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זאת שיקול הדעת להכריע באיזו עילה ייסגר תיק חקירה (סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשל"ב-1982).
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בתאריך כ"ו בסיוון תשע"ה (13.6.2015) (כשלושה וחצי חדשים לאחר הנישואין) פרץ ארוע אלים בין הצדדים כאשר אחות המשיב הייתה מעורבת והמערערת הגישה תלונה על כך. תיק זה ניסגר בתחילה בעילת "העדר ראיות מספיקות" אולם לבקשת ערר של המשיב שונתה העילה ל"העדר אשמה פלילית".
האחת: בית הדין קיבל את תשובת המישטרה לסגירת התיק מהעילה להיעדר ראיות או לאחר התיקון (כבקשת המשיב) לעילת העדר אשמה פלילית כראיה לתלונת שוא.
היתחשבות זו של מחלקת החקירות במשטרת ישראל בעתירת המשיב לשינוי ההחלטה הקודמת, יש להביא בחשבון גם אם נקבל את תשובת המישטרה לאור הנחיות הפרקליטות שעילת 'העדר אשמה' נקבעת כאשר רף הראיות נמוך מאוד וכפי שנכתב בסעיף 14 להנחיות הפרקליטות: "[...] שבתיק בו עוצמת הראיה היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה, ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2 ייסגר בעילה של 'חוסר ראיות'." עוד נדגיש את האמור בסעיף 15 שאין משמעות סגירת תיק ב'העדר אשמה' כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה אלא שהסכוי לכך נמוך.
...
נצטט קטע נוסף של הדיין שבעמדת המיעוט שהתרשם אחרת מעמיתיו מהתנהלות הצדדים: למעשה אם נתבונן לעומק המקרה דנן אפשר להגיע למסקנה כי זהו זוג שהיה מאוד לא מודרך, עם התנהגות שאיננה תואמת התנהגות של זוג טרי המנסים לחזר זה אחר זה, ש'הצליחו' לעשות את כל הטעויות האפשריות שישנן וזאת תוך שלושה חודשים בלבד.
] שליט"א ממעיט בעובדה שהייתה תלונת סרק במשטרה, אולם אני סבור שלאדם יישר דרך, כדוגמת הנתבע דנן – מפקד שמשמש דוגמה ללוחמים, להיות עצור במשטרה ולחיות עם 'כתם' של תיק פלילי, אין השפלה גדולה מזה, אין כתם גדול מזה ואין סילוק מהבית גדול מזה.
פסק דין לאור האמור פוסק בית הדין: הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו