בתאריך 07.02.2017 היתקיים דיון שני בעתירה, הפעם כשהמבקש מיוצג, ובמסגרתו המבקש טען כי היה על משטרת ישראל לבחון את הסכם ה"סולחה" אל מול המעורבים הרלבאנטיים, ולא להסתפק בתגובה כי ההסכם האמור איננו מוכר לה. עוד נטען כי המדובר באסיר חיובי, ללא עבירות משמעת, או הפרת תנאי חופשות, ואשר קיבל חוות דעת חיוביות מגורמי הטיפול, ועתיד לשוב להתגורר בכפר קרע לאחר שיחרורו ממאסר.
בתאריך 21.02.2017 הנ"ל – בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את עתירתו של המבקש וקבע כי חרף חלוף הזמן, העובדה כי המבקש כבר יוצא לחופשות, ובשים לב לכך שמשטרת ישראל היא האמונה על בטחון הציבור – דין העתירה להדחות מן הטעם של בטחון הציבור, וכך הוא פסק בהקשר האמור:
"בישיבת היום הוצג לעיוני המזכר שנחתם על ידי שוטר שעשה את הבדיקה המבוקשת. המסמך הנו חסוי, מטעמים ברורים, ולא ניתן לגלות את תוכנו. נטען בעתירה במהלך הדיון בפניי, כי העותר [המבקש – ח"מ] מוחזק מזה 5 שנים בכלא ולא נרשם כל סיכסוך בין המשפחות בכפר קרע. עוד נטען כי במהלך החופשות היתנהגותו של העותר [המבקש – ח"מ] הייתה חיובית ולא נרשמה כל הפרה. תיאמר האמת כי מלכתחילה סברתי כי יש להתערב בהחלטת המשיב, אולם, במחשבה שניה, כי דין העתירה להדחות. משטרת ישראל היא האמונה על ביטחון הציבור והיא הגורם המקצועי שמתפקידו לבחון בקשה זו של האסיר. חרף חלוף הזמן והעובדה כי העותר [המבקש – ח"מ] יוצא לחופשות לאור האמור במזכר שהוצג לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות מן הטעם של ביטחון הציבור" (ראו: שם, בעמ' 10; ההדגשה שלי – ח"מ).
לגישת באת-כוח המבקש, בית המשפט המחוזי הנכבד שגה עת שדחה את עתירתו של המבקש שכן נסיבותיו האישיות של המבקש, הליכי שקומו, והשתלבותו עד כה בסבבי חופשות מצדיקים את שינוי תנאי החופשה שלו כמבוקש על ידו.
...
בתאריך 06.02.2017 המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי הנכבד הודעת עדכון, בגדרה נמסרה, בין השאר, עמדתה של משטרת ישראל כדלקמן:
"... ההסכם נבחן ע"י יחידת השטח אשר ציינה כי אינו מוכר לה... לאור האמור מ"י (משטרת ישראל – ח"מ) מתנגדת לביטול ההרחקה".
נוכח עמדת המשטרה האמורה – המשיבים טענו כי החלטת שירות בתי הסוהר בעניינו של המבקש היא סבירה, ועל כן יש לדחות את העתירה.
המשיבים הוסיפו כי דין הבקשה להידחות אף לגופה שכן החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר למבקש לשהות בכפר קרע בעת יציאתו לחופשות הינה סבירה ואיננה מקימה עילה להתערבות שיפוטית.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובחומר שצורף להן ובחוות הדעת המשטרתית בעניינו של המבקש – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.
