המבקש הגיש תביעה שכנגד, הן כנגד המשיבה 1 בסך של 519,579 ₪ בגין הפרת חוזה הקבלנות על ידה אשר התבטאה באי סיום כלל עבודות הבניה, קיומם של ליקויי בניה, ונטישת אתר הבניה באופן חד צדדי, והן כנגד המשיב 2 מכוח חתימתו על כתב ערבות אישית ומוחלטת למילוי כלל היתחייבותה של המשיבה 1 עפ"י החוזה.
המבקש טען כי דרישת החיוב בהפקדת ערבות אישית כלפי המשיב 1 מבוססת על היותו נתבע שכנגד, ובעל המניות היחיד במשיבה 1 ומתחייבת מכוח לשון כתב הערבות האישית שחתם במסגרת החוזה ובאלה המילים "ערב ערבות אישית מוחלטת בלתי מסויגת ובלתי חוזרת לכל התחייבויותיה שבהסכם זה ולא תהיו חייבים לפעול כנגדה כתנאי מוקדם לנקיטת הליכים כנגדי". כמן כן, המבקש עתר להרמת מסך ההיתאגדות כלפי המשיב 2.
בהקשר זה הוסיפה כי כיום מתנהלות כנגדה 11 תביעות כספיות בסכומים של עד 20,000 ש"ח ו- 3 תביעות בעיניין ניזקי גוף וחוקי עזר ערוניים.
בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
"
ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011) נקבע:
"עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הנו החריג; לבסוף יש לבחון את סכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סכויי ההליך ויש להזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפיסקה 13 לפסק-הדין)."
ברע"א 7687/18 מדינת ישראל- רשות המיסים – מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (פורסם בנבו, 15.7.2020), היתייחס בית המשפט לשלושת השיקולים המרכזיים אותם נידרש בית המשפט להביא בחשבון בבואו לחייב בהפקדת ערובה להוצאות, בדברים הבאים:
"ראשית, הבטחת תשלום הוצאות הצד הפאסיבי (ככל שייפסקו לו הוצאות) – התכלית המרכזית של הפקדת הערובה להוצאות היא הגנה על הצד הפאסיבי ("הנתבע"), אשר ההליך המשפטי, על ההוצאות הכרוכות בו, נכפו עליו הר כגיגית, מפני מצב דברים בו יזכה בהליך, יפסקו לטובתו הוצאות, אך הוא יעמוד לפני שוקת שבורה, במובן זה שלא יימצא לו מקור אצל יוזם ההליך ("התובע") להפרע ממנו.
שנית, הרתעה מהגשת תביעות סרק – טעם נוסף לדרישה להפקדת ערובה קיים כאשר מתקבל הרושם אצל בית המשפט כי המדובר בתביעת סרק.
...
"
ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011) נקבע:
"עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)."
ברע"א 7687/18 מדינת ישראל- רשות המיסים – מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ (פורסם בנבו, 15.7.2020), התייחס בית המשפט לשלושת השיקולים המרכזיים אותם נדרש בית המשפט להביא בחשבון בבואו לחייב בהפקדת ערובה להוצאות, בדברים הבאים:
"ראשית, הבטחת תשלום הוצאות הצד הפסיבי (ככל שייפסקו לו הוצאות) – התכלית המרכזית של הפקדת הערובה להוצאות היא הגנה על הצד הפסיבי ("הנתבע"), אשר ההליך המשפטי, על ההוצאות הכרוכות בו, נכפו עליו הר כגיגית, מפני מצב דברים בו יזכה בהליך, יפסקו לטובתו הוצאות, אך הוא יעמוד לפני שוקת שבורה, במובן זה שלא יימצא לו מקור אצל יוזם ההליך ("התובע") להיפרע ממנו.
הטענה לפיה יש להורות על חיוב המשיבה בהפקדת הערובה נוכח ניהולם של תיקים משפטיים כנגדה, דינה להידחות.
באשר לדרישה לחיוב בערבות אישית להוצאות של המשיב 2, הבקשה נדחית.
