עתירה לקיום דיון נוסף בעבירות מעשים מגונים

] בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופט (בדימ') י' דנציגר והשופטים נ' סולברג ו-א' שהם) מיום 27.5.2018 בע"פ 8027/13 ובע"פ 8104/13 (להלן: פסק הדין), בו נדחה עיקר העירעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בו הורשע בעבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירות מין ואלימות כנגד נשותיו וילדיו.

המבקש והנאשם הנוסף שהורשע בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, בעבירות אינוס ובעבירות של מעשי סדום, ערערו לבית משפט זה על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

ואולם שם זוכה הנאשם מן העבירה והמאשימה לא ערערה על הזיכוי (עתירה נגד החלטת המאשימה שלא להשיג על הזיכוי מן העבירה נדחתה בבג"ץ 2732/15 המרכז הישראלי לנפגעי כתות בע"מ נ' פרקליטות המדינה (3.6.2015)); השני – ע"פ 6237/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל (6.9.2016) (להלן: עניין ג'ולאני), שם נידונה העסקת עובדת מהפיליפינים בעבודות משק בית בתנאי מחיה ועבודה בלתי ראויים, ללא תנאים סוצאליים ותוך הגבלה ופקוח על יציאותיה מבית הנאשמים ועל יצירת קשר עם משפחתה.

...

טענה זו אף היא דינה להידחות.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי פסק הדין במקרה דנן אינו נמנה עם אותם פסקי דין מיוחדים ונדירים המצדיקים קיומו של דיון נוסף (ראו והשוו: דנ"פ 11414/05 רוזנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (31.1.2006); דנ"פ 1237/15 מדינת ישראל נ' וחנון, פסקאות 18-17 (5.7.2015)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

זוהי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן, ע' ברון וי' אלרון) מיום 25.9.2019 בע"פ 279/19 (להלן: פסק הדין), אשר דחה את בקשתו של המבקש לחזור בו מהודייתו בבצוע עבירות מין שונות וכן דחה את עירעורו על גזר דינו.

כתב האישום ייחס לו עבירות של אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים בשתי קטינות בנות 8 ו-9, אשר בוצעו על ידו בעת היה בשנות ה-70 לחייו.

בית המשפט הוסיף ועמד על החומרה שבביצוע עבירות מין בקטינים ועל חומרתם של המעשים שבהם הורשע המבקש ודחה את טענת המבקש לפיה ראוי היה לקבוע בעיניינו מיתחם ענישה אחד בציינו כי "הפגיעה אשר גרם המערער לכל אחת מהמתלוננות קשה ביותר [...] על המערער לתת את הדין בהתאם, תוך קביעת העונש ההולם את הפגיעה שנגרמה לכל אחת מהן בנפרד". מכאן הבקשה דנן בה עותר המבקש להעמיד לדיון נוסף את סוגיית החזרה מן ההודיה בטענה כי הקביעות בפסק הדין בסוגיה זו סותרות את ההלכה הקיימת ומעוררות קושי ממשי.

...

דין הבקשה לדיון נוסף להידחות.

בהתייחסו לבקשת המבקש לחזור בו מהודייתו לא קבע פסק הדין כל הלכה אלא יישם את ההלכות הפסוקות הנוגעות לעניין והגיע לכלל מסקנה כי התנאים לחזרה מן הודיה אינם מתקיימים בעניינו של המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון ]דנ"פ 4488/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: שמשון רחמני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 17.5.2018 בע"פ 3688/15 אשר ניתן על ידי כבוד השופט (בדימ') י' דנציגר והשופטים נ' הנדל וא' שהם בשם המבקש: עו"ד צדוק חוגי ][]החלטה

] זוהי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 3688/15 (השופט (בדימ') י' דנציגר והשופטים נ' הנדל ו-א' שהם) מיום 17.5.2018, אשר דחה את ערעורם של המבקש ואדם נוסף (להלן: שמיאן) על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתפ"ח (מחוזי ת"א) 60057-06-13 מיום 19.7.2017.

ביום 22.3.2015 הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, וביום 15.4.2014 גזר עליו עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מאסרו, עונש מאסר על תנאי וכן פיצוי למתלוננת.

...

ביום 19.7.2017 ניתן פסק הדין המשלים, בו קבע בית המשפט המחוזי "לא מצאנו שיש לשנות מהכרעת הדין שניתנה". בעקבות כך, הגישו המבקש ושמיאן נימוקי ערעור משלימים וביום 16.1.2018 התקיים דיון בערעורים.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש.

העותר הנו בסטאטוס של עצור עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו מספר אישומים בעבירות של מעשה מגונה, שלילת כושר היתנגדות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, גניבה, נטילת נכס לשם סחיטה, פגיעה בפרטיות והלבנת הון.

לאחר קבלת התגובה המשלימה, ביקש העותר להורות על קיום דיון נוסף בטענה שהמחדלים הרפואיים נמשכים.

...

לפיכך, אני מורה על מחיקת העתירה.

ביום 2.3.2021 הורשע המבקש על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן), בבצוע עבירה של מעשה מגונה, וזאת לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כידוע, בית משפט זה לא יתערב בשקול דעתו של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים, אלא במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר (ראו רע"ב 4172/18 סייפו נ' שרות בתי הסוהר - מחלקת - זימונים, פסקה 4 (14.10.2018); רע"ב 8782/20 אלעוברה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (24.12.2020); רע"ב 3918/22 אוקנינה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (12.6.2022)).

אסירים אלה מהוים את אוכלוסיית היעד של הועדה ללא צורך בהחלטה מיוחדת של הועדה בעיניינם; הקבוצה השנייה, הם אסירים בעלי פרופיל גילוי עריות, שהם, בין השאר, "אסירים שמרצים מאסר בגין עבירות מין כלפי בן מישפחה שאינו בן זוג ואינו נכלל בהגדרת בן מישפחה [לפי החוק למניעת אלימות במשפחה]... וקיים קשר משפחתי אחר כאשר מערכת היחסים והקשר מאופיינים ביחסי תלות ומרות, פער גילאים ואי סימטריה" (קבוצה זו כוללת גם שתי חלופות נוספות, שעניינן באסירים שאינם מרצים עונש על עבירת מין, אך יש ליחס להם פרופיל גילוי עריות בשל עברם הפלילי או מידע הקיים בעיניינם).

כפי שהוסבר בתשובת השב"ס, לשם קבלת ההחלטה בדבר שלובו של המבקש בסבב חופשות, יש לקיים דיון מורחב בועדה בו תוערך מסוכנותו של המבקש, וזאת נוסף על עצם הגדרתו כבעל פרופיל ג"ע. דרישה זו נתמכת בהוראות פקודת הנציבות אשר מסדירה את תחומי אחריותה של ועדת ג"ע, ובהוראת סעיף כז.2.

...

משכך, קבע בית המשפט קמא כי יש לדחות את העתירה, ולהמתין להמלצת ועדת ג"ע בעניינו של המבקש לצורך בחינת מסוכנותו ואפשרות שילובו בסבב חופשות.

דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.