מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לקיום דיון נוסף בביטול חיוב בהיטל סלילת כביש

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בתביעתה טענה המבקשת כי סלילת הרחוב הגובל בנכס הסתיימה לפני כניסת חוק העזר החדש לתוקף ועל כן, חלה הוראת המעבר שבסעיף 17 לחוק זה לפיה "חוק העזר לאשקלון (סלילת רחובות), התשכ״ח-1967, ימשיך לחול על חיובים שהוצאו מכוחו ושטרם הושלמו הליכי גבייתם או על כבישים שהוחל בסלילתם לפני תחילתו של חוק עזר זה". על-יסוד הוראה זו טענה המבקשת כי אין בסיס חוקי לחיובה בהיטל.
עקרי טענות המבקשת בבקשה לדיון נוסף לטענת המבקשת, בפסק הדין נושא הבקשה בוטלה זיקת ההנאה, אשר על-פי ההלכה הפסוקה, באה לידי ביטוי בדרישה לבצוע סלילה גובלת בנכס בפועל כתנאי לחיוב בהיטל סלילה, ובכך הוקנה להיטל מעמד של מס בגין סלילה רעיונית שאין לעירייה סמכות להטילו.
נוכח פסק הדין החריג והתקדימי, בראיית המבקשת, ונוכח הקף השלכותיו על ציבור בעלי הנכסים במדינה, היא עותרת לקיים בו דיון נוסף בשתי סוגיות עקרוניות: הראשונה עניינה בתנאי התגבשות החיוב בהיטל סלילה מקום שבו ביצוע ומימון הסלילה הקונקרטית נעשו בתקופה בה חל חוק הנוקט שיטת מימון של דמי הישתתפות, והסוגיה השניה עניינה במעמדה הבכיר של הוראת מעבר מיוחדת בחוק חדש.
...
] זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין בעניין רע"א 4553/19 י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' עיריית אשקלון (4.3.2020), בו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין ע"א 68921-10-18 עיריית אשקלון נ' י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ (6.6.2019).
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה לדיון נוסף על צרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סיכומו של דבר – בהינתן העובדות והנסיבות הפרטניות של המקרה, בפסק הדין לא נקבעה הלכה חדשה ואף לא נסתרה הלכה קיימת.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לשיטתה, אילו אכן לא שולמו חיובי סלילה ותעול בעבר כטענת המועצה, הרי שבידי המשיבה הייתה התשתית העובדתית המלאה לחייב העותרת בגינם כבר לפני שנים רבות, והיא לא עשתה כן. זאת ועוד, במסמכי המשיבה שאותרו, לא הוצג כל תעוד המלמד על חוב בהיטלי פיתוח בגין הנכס וזאת עד להוצאת דרישות התשלום על ידי המשיבה, כאשר חזקה שהמשיבה הייתה מפנה כבר לפני שנים דרישות בנידון ואף גובה חוב שכזה, אילו היה קיים.
בבחינת טענות נוספות נציין כי; העותרת מוסיפה וטוענת, כי גם בהנחה שבוצעו על ידי המשיבה עבודות פיתוח לאחרונה, הרי שהן אינן עולות כדי סלילה כמשמעה בחוק העזר, אלא לכל היותר עבודות תיחזוקה שאינן מהוות עילת חיוב בהיטל סלילה ותעול.
המשיבה ממשיכה וטוענת, כי גם בהנחה מיטיבה עם העותרת ולצורך הדיון בלבד, כי זו הייתה מוכיחה תשלום דמי הישתתפות בעבר (הגם שלא כך הוא), לא היה בכך כדי לפטור את העותרת מחיוב בהיטל סלילה בגין עבודות הסלילה והתעול המסיביות מושא דרישת התשלום, בהתאם לקבוע בחוקי העזר שבעניינינו ובפסיקה (עע"מ 2407/11 מגן גלוון באבץ חם בע"מ נ' עריית חיפה).
המשיבה ממשיכה וטוענת כי לא נפל כל פגם בדרישות התשלום, וגם אילו הייתה העותרת מוכיחה פגמים בדרישות התשלום, לא היה בפגמים פרוצידוראליים אלו כדי לפגום בעצם החבות בהיטלים או כדי להביא לביטול החיוב, אלא לכל היותר לבטלות יחסית ולחיובה בתיקון הדרישות.
חוק העזר סלילה בעניינינו, על פי נוסחו של סעיף 3, לצד סעיף ההגדרות שבו, משחרר לכאורה מחיוב בהיטל את מי אשר שילם זה מכבר דמי הישתתפות בגין אותו "סוג רחוב" שבעדו נידרש ההיטל, כשהמונח אותו "סוג רחוב" כולל בתוכו "כביש, מדרכה או רחוב משולב". לטענת העותרת, נוסח זה משחרר מכל חבות בהיטל סלילה ככל שמוכח כי שולמו דמי הישתתפות בגין סלילת רחוב, ללא קשר להקף העבודות, רוחב הכביש, הקפו וכו'.
...
אשר על כן, המסקנה המתבקשת היא כי העותרת לא הרימה את הנטל להוכיח כי עבודות פיתוח שבוצעו סביב המרפאה, ככל שבוצעו על פי התיעוד שהציגה, הן עבודות סלילה ותיעול.
סוף דבר, לאור מכלול המקובץ לעיל, העתירה על כל חלקיה נדחית.
לאור התוצאה אני מחייב את העותרת בהוצאות משפט המשיבה בסכום כולל של 20,000 ₪.

בהליך דנ"מ (דנ"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שהמשיבה 1 סירבה לבקשה שהגישה המבקשת לבטל את דרישת התשלום הראשונה, הגישה המבקשת ביום 18.5.2016 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת״מ 38139-05-16), ובה ביקשה להורות על בטלות דרישת התשלום הראשונה וכן להצהיר מראש על בטלות דרישת התשלום בקשר עם העסקה השנייה, אשר אכן נשלחה למבקשת עוד בטרם שניתן פסק הדין בעתירה (להלן: דרישת התשלום השנייה).
זאת, משום שחוקי העזר הרלוואנטיים (חוק עזר לרמת השרון (סלילת רחובות), התשס"ב-2002, וחוק עזר לרמת השרון (תעול), התשס"ג-2003), מתירים למשיבה 1 לגבות היטלי סלילה ותעול לאחר אישור תכנית מפורטת בנוגע לסלילת רחובות ולניקוז, ולגבי המקרקעין נושא העתירה אושרו שתי תכניות מסוג זה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אין מניעה להטיל את החיוב אגב בקשה לקבלת אישור על העדר חובות למרשם המקרקעין.
זאת, מאחר שפסק הדין של בית המשפט המחוזי התבסס על תכניות מפורטות לסלילת כבישים והקמת תשתית ביוב במקרקעין אשר מקיימות את הזיקה הנדרשת בין החיוב בהיטל וביצוען של עבודות תשתית.
לבסוף טוענת המבקשת כי בנסיבות העניין, ובשל חשיבות הנושא, אין בקביעת בית המשפט בדבר השהוי בהגשת העתירה כדי למנוע קיום דיון נוסף בפסק הדין.
...
לאחר עיון בפסק הדין ובטענות המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כאמור לעיל, הערעור נדחה משנמצא על יסוד הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, כי העתירה לקתה בשיהוי ביחס לדרישת התשלום הראשונה והייתה מוקדמת ביחס לדרישת התשלום השנייה, באופן המצדיק את דחייתה על הסף.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עמ"מ 137/21 העובדות הצריכות לעניין גם כאן מדובר בדרישות תשלום שהוציאה המועצה בגין עבודות שבוצעו על ידה ברחוב חוני המעגל: היטל סלילה – 726,072.72 ש"ח, והיטל תעול – 108,034.88 ש"ח. הנכס שבגינו הוצאו דרישות התשלום הוא מיפעל לייצור מחצבות שבבעלות ובהפעלת המערערות (להלן: הופרט), הכולל מיגרש בשטח של 16,760 מ"ר ומבנים בשטח כולל של 688 מ"ר. גם בעתירה זו טענו הופרט לחזקה לפיה שולמו בעבר למועצה דמי הישתתפות, חזקה שיסודה בחזקת התקינות המנהלית.
(ה) נכס גובל לצורך חיוב בהיטל סלילה: די ב"זיקת הנאה מינימלית" בין הנכס לבין הרחוב שבו התבצעו עבודות הסלילה, ודי בקיומה של אפשרות טכנית למעבר בין הרחוב לנכס על מנת שימצא לפנינו "נכס שיש גישה אליו מאותו רחוב גובל" (עניין מגן גלוון; עע"מ 4778/06 ויזר נ' עריית חדרה, פסקות 13-8 (25.2.2008); עע"מ 1004/04 בן אברהם נ' עריית חדרה, פ"ד נט(4) 166 (2005); עע"מ 5946/14 עריית חיפה נ' בתי זיקוק, פסקה 28 לפסק דינה של הנשיאה חיות (‏7.12.2017) (להלן: עניין בז"ן)).
מטעם זה אנו מוצאים בחוקי עזר רבים הוראה בנוסח "נכס גובל יחוייב לפי חוק עזר זה בתשלום היטל בעד סלילת כביש אחד בלבד". עמד על עיקרון זה, המלומד שפיר, בא כוחה של הופרט, בספרו: "שוני עקרי, הנובע מהמעבר משיטת דמי ההישתתפות לשיטת ההיטל, הנו חד-פעמיותו של החיוב בהיטל, לעומת רב-פעמיותו של חיוב על-פי שיטת דמי ההישתתפות. כזכור, בבסיסו של היטל עומד תחשיב כלכלי, הצופה את הוצאותיה של הרשות המקומית ואומד אותן, ועל פיהן נקבע תעריף ההיטל.
לצד זאת, משצלחה הרשות המקומית את השלב הראשון, וביססה את החלטתה להוציא דרישת תשלום יזומה או מאוחרת, עובר הנטל אל הנישום שעותר לביטול החיוב, על פי הכלל לפיו הדין הראייתי הולך אחר הדין המהותי, ועל בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ נ' ועדה המקומית לתיכנון ובנייה כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, 642 (1992); ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661, 681 (1993); ע"א 1842/90 בר-לב נ' רפופורט, פ"ד מח(5) 211, 234 (1994); ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769, 780 (1997)).
בדומה, גם בדיון נוסף בז"ן נקבע כי "העובדה שתעריפי החיוב למטר שנקבעו בחוקי הסלילה והתעול מבוססים על תחשיבים שלא התייחסו למיתחם בז"ן ולא עודכנו שנים רבות, אף היא אין בה משום התעשרות בלתי מוצדקת של הערייה כנטען". בדומה נקבע כי "תוספת השטח משנה לא רק את המכנה שבתחשיב, כפי שנטען, אלא גם את המונה (העלויות)" (עת"מ 342/08 חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ נ' עריית חיפה, פסקה 64 (11.8.2014)).
...
סוף דבר נסכם את דרך הילוכנו: (-) המועצה הנפיקה דרישות לתשלום היטלי פיתוח למערערות עבור נכסים העומדים על תילם ומחוברים לתשתיות מזה שנים רבות, כשלאורך השנים בוצעו עבודות שונות ברחובות גובלים בנכסים.
אלא שהמערערות לא הניחו ראיות בעלות משקל לתמיכה בטענתן כי שילמו בעבר דמי השתתפות או חלף דמי השתתפות, ולכן דין טענותיהן להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה על רוב חלקיו וסעיפיו, למעט בנושא התחשיב שבבסיס חוקי העזר כאמור לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף טענה המשיבה כי העותרת לא חויבה בתשלום היטל סלילה כתנאי למתן היתרי הבניה באותה עת כיוון שחוק העזר אשר כרך את תשלום היטל הסלילה כתנאי למתן היתר בניה ניכנס לתוקף רק בשנת 2014 כאשר קודם לכן, על פי חוק העזר שהיה בתוקף, בקשה להיתר לא הווה ארוע מס בגינו נדרשו לשלם דמי הישתתפות.
דיון והכרעה אקדים את המאוחר ואומר כי מצאתי כי דין העתירה להדחות וכי לא נפל כל פגם בדרישה לתשלום היטל סלילה והיטל השצ"פ. פרטים נוספים יומיים לפני הדיון ובדיון בפניי, ביקש ב"כ העותרת להגיש בקשה לפרטים נוספים.
בעע"מ 5946/14 עריית חיפה נגד בתי זיקוק לנפט (7.12.17) נקבע כי גם עבודות שידרוג של כביש קיים מהוות עבודות סלילה המקימות עילת חיוב בהיטל סלילה.
אפשרות אחרת, בה תומכות המערערות, הוא ליתן "סעד שלילי", קרי, להקפיא ואף לבטל את החיוב שכבר הושת כפי שנעשה במקרים אחרים (לביטול חיוב בהיטל שצ"פ עקב טענת הפליה ראו עת"מ (מינהליים נצ') 38268-12-16 לובנוב נ' מועצה מקומית כפר תבור [פורסם בנבו] (27.4.2023)).
...
דין הטענה להידחות.
סיכום סיכומו של דבר – מצאתי כי התקיימו עילות החיוב לפי חוקי העזר הרלוונטיים ולפיכך, החלטת המשיבה לחייב העותרת בהיטל סלילה תיעול ושצ"פ נשוא דיוננו התקבלה כדין, על בסיס תשתית עובדתית המקימה חיוב כדין.
העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו