בקשה לקיום דיון נוסף בבג"ץ פירט נדחתה [בדנג"ץ 1836/18 שמיר נ' מועצת מקרקעי ישראל (נבו, 09.08.2018).
יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 9211/09 איזוטסט בע"מ נ' דריזין (נבו, 04.07.2012):
"לנוכח האמור לעיל, והזהות בין הטענות שנדונו והוכרעו, לגופן, בפסיקת בג"ץ, לבין הטענות המופיעות בכתב התביעה האזרחית, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה התביעה האזרחית אינה אלא ניסיון פסול של המערערת לבצע "מקצה שיפורים" בעתירתה.
...
הוא הדבר באשר לאי-הסבירות שבהסתמכותם של התובעים כאילו תוחל עליהם החלטה זו. לפיכך, עילות התביעה שמתבססות על חובתה של רמ"י להחיל על נחלת פירט ועל נחלת נקוראי את החלטה 979 נדחות על הסף.
בנסיבות אלה, על יסוד הטעמים אותם פרטתי לעיל, ומתוקף סמכותי לפי תקנות 43-42 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות) אני מורה לתובעים למחוק את כל טענותיהם באשר לתחולת החלטה 979 על עניינם וכן למחוק את כל טענותיהם באשר לעניין ההסתמכות, האפליה ועשיית העושר הנטענות כנגד רמ"י. לנוכח ריבוי וערבוב הטענות בכתב התביעה שעתידות להימחק ומכוח סמכותי לפי תקנה 46 לתקנות, אני מורה כי מחיקת הטענות תעשה על דרך הגשת כתב תביעה מתוקן.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי והשלכותיה על ההליך דנן ומאחר שאני סבור כי לא היה מקום להגיש את התביעה באופן בו הוגשה לאחר שטענות משמעותיות של התובעים נבחנו לעיצומן בערכאת בג"ץ, אני מחייב את התובעים בשכר טרחת באי כוחה של רמ"י בסך 8,000 ₪ לתשלום בתוך 30 ימים, בלי קשר לתוצאה בתיק העיקרי.
