לאחר שהעותרת התגרשה בחודש אפריל 2021 השתנה הסטאטוס שלה לצורך קבלת סיוע, ובהתאם נעשתה בחינה חדשה למעמדה; במסגרת בחינה זו התברר כי הייתה בבעלות העותרת ובן זוגה לשעבר דירה משותפת אשר נמכרה בחודש נובמבר 2017; בשל כך, לא חודש עבורה הסיוע בשכר דירה במסגרת מסלול נפגעות אלימות.
עוד נטען על ידי העותרת כי, החלטת המשיב שלא לבחון את בקשתה, מהוה הפרה בוטה של הסדר דיוני אליו הגיעה העותרת עם המשיב, ואושר על ידי בית המשפט ביום 22.11.22, שעל פיו הוסכם כי העותרת תוכר כחסרת דירה, ובהתאם לכך תבחן בקשתה לדיור צבורי מחדש; אלא שבניגוד להסכמה זו, בקשת העותרת נדחתה על הסף מן הטעם שאינה עונה על תנאי הסף של נכות יציבה של בן מישפחה.
סעיף 1א לחוק קובע כי: "בקשה לקביעת זכאות לדיור צבורי תוגש למשרד הבינוי והשיכון; משרד הבינוי והשיכון יודיע למבקש, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עמד בכללים ועל הדרכים להשיג או לערער על ההחלטה בעיניינו".
ס' 1 לחוק מגדיר את המונח "הכללים": "כללי משרד הבינוי והשיכון לעניין זכאות לדיור צבורי".
המשיבה הפניתה להוראת הנוהל בעיניין הקצאת דירות בשכירות בדיור הצבורי (נוהל מס' 08/05) (להלן ולעיל: "הנוהל הרגיל").
...
בחודש אוקטובר 2019 נעתר המשיב לבקשת העותרת לקבלת סיוע בשכר דירה, במסגרת מסלול נפגעות אלימות למשך שנתיים – עד אוקטובר 2021.
תמצית טענות המשיב
לטענת המשיב, דין העתירה להידחות, וזאת משום שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדות המצדיק את התערבות של בית המשפט; זאת שכן, העותרת לא עמדה בתנאי הזכאות לדיור הציבורי כפי שנקבעו בנוהל הרגיל; העותרת גם לא עמדה בתנאי הסף הקבועים בנוהל חריגים.
דיון והכרעה
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
אמנם קשה לחלוק או להתמודד עם הטענות הנוקבות שהועלו על ידי העותרת ורוח נשית בכל הנוגע למצוקה והקשיים אותם עוברות נפגעות אלימות, ועל הצורך הדוחק להעניק להן כל סעד וסיוע מצד המדינה; ואולם חרף זאת, סבורני כי לא ניתן לומר, ולמצער, לא הוכח, וזאת אף בהינתן החזקה בדבר תקינות הפעולה המנהלית, כי השימוש בתבחין נכות יציבה במסגרת נוהל חריגים פוגע בעקרון השוויון; לא רק זאת, אלא אפשר כי ההפך נכון, וזאת משום שאין חולק כי מדובר במשאב ציבורי מוגבל שתור הזכאים לו ארוך, ומכאן שקבלת בקשת העותרת תוך חריגה לטובתה מהנוהל, תבוא על חשבונם של משפחות אחרות העונות על דרישות זכאות מחמירות יותר, הקבועות בנוהל.
סוף דבר, העתירה נדחית.
