מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לקבלת סיוע בשכר דירה המושכר מבן משפחה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי עתירה מנהלית שעניינה קבלת סיוע משרד הבינוי והשיכון בשכר דירה המושכרת מבן מישפחה.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
נוכח כל האמור, לא שוכנעתי כי עניינו של העותר חריג במובן זה שלא מתקיים בו הרציונאל העומד בבסיס הוראת הנוהל המשקף את הקושי לראות בשכירות מקרובי משפחה כשכירות בשוק החופשי.
סוף דבר – העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לאחר שהעותרת התגרשה בחודש אפריל 2021 השתנה הסטאטוס שלה לצורך קבלת סיוע, ובהתאם נעשתה בחינה חדשה למעמדה; במסגרת בחינה זו התברר כי הייתה בבעלות העותרת ובן זוגה לשעבר דירה משותפת אשר נמכרה בחודש נובמבר 2017; בשל כך, לא חודש עבורה הסיוע בשכר דירה במסגרת מסלול נפגעות אלימות.
עוד נטען על ידי העותרת כי, החלטת המשיב שלא לבחון את בקשתה, מהוה הפרה בוטה של הסדר דיוני אליו הגיעה העותרת עם המשיב, ואושר על ידי בית המשפט ביום 22.11.22, שעל פיו הוסכם כי העותרת תוכר כחסרת דירה, ובהתאם לכך תבחן בקשתה לדיור צבורי מחדש; אלא שבניגוד להסכמה זו, בקשת העותרת נדחתה על הסף מן הטעם שאינה עונה על תנאי הסף של נכות יציבה של בן מישפחה.
סעיף 1א לחוק קובע כי: "בקשה לקביעת זכאות לדיור צבורי תוגש למשרד הבינוי והשיכון; משרד הבינוי והשיכון יודיע למבקש, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עמד בכללים ועל הדרכים להשיג או לערער על ההחלטה בעיניינו". ס' 1 לחוק מגדיר את המונח "הכללים": "כללי משרד הבינוי והשיכון לעניין זכאות לדיור צבורי". המשיבה הפניתה להוראת הנוהל בעיניין הקצאת דירות בשכירות בדיור הצבורי (נוהל מס' 08/05) (להלן ולעיל: "הנוהל הרגיל").
...
בחודש אוקטובר 2019 נעתר המשיב לבקשת העותרת לקבלת סיוע בשכר דירה, במסגרת מסלול נפגעות אלימות למשך שנתיים – עד אוקטובר 2021.
תמצית טענות המשיב לטענת המשיב, דין העתירה להידחות, וזאת משום שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדות המצדיק את התערבות של בית המשפט; זאת שכן, העותרת לא עמדה בתנאי הזכאות לדיור הציבורי כפי שנקבעו בנוהל הרגיל; העותרת גם לא עמדה בתנאי הסף הקבועים בנוהל חריגים.
דיון והכרעה לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
אמנם קשה לחלוק או להתמודד עם הטענות הנוקבות שהועלו על ידי העותרת ורוח נשית בכל הנוגע למצוקה והקשיים אותם עוברות נפגעות אלימות, ועל הצורך הדוחק להעניק להן כל סעד וסיוע מצד המדינה; ואולם חרף זאת, סבורני כי לא ניתן לומר, ולמצער, לא הוכח, וזאת אף בהינתן החזקה בדבר תקינות הפעולה המנהלית, כי השימוש בתבחין נכות יציבה במסגרת נוהל חריגים פוגע בעקרון השוויון; לא רק זאת, אלא אפשר כי ההפך נכון, וזאת משום שאין חולק כי מדובר במשאב ציבורי מוגבל שתור הזכאים לו ארוך, ומכאן שקבלת בקשת העותרת תוך חריגה לטובתה מהנוהל, תבוא על חשבונם של משפחות אחרות העונות על דרישות זכאות מחמירות יותר, הקבועות בנוהל.
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותרת הגישה עתירה נגד המשיב, בה ביקשה לבטל החלטות שהתקבלו על ידו ולקבוע שהיא זכאית להגדלת סכום הסיוע בשכר דירה, קידום מיקום משפחתה בתור הממתינים, וכן הקצאת דירת נ"ר לאלתר.
כיום מתגוררת העותרת יחד עם בני משפחתה בישוב רכסים בדירה בשכירות בשוק חופשי ומקבלת סיוע מוגדל בשכ"ד חודשי מהמשרד סכום המאקסימאלי – 3,900 ₪.
...
בסופו של דבר ביקשה העותרת להורות על בטלות החלטת הוועדה מיום 27.8.20; להורות כי נספח שינוי הנוהל אינו חל במקרה ויחול הנוהל המקורי.
טענות המשיב המשיב טען שעל העתירה להידחות, שכן מדובר בהחלטות שניתנו כדין ובהתאם לנהלים.
על כן, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאור מימצאי החקירה, החל מחודש אפריל 2020 שלל המשרד זכאות המשפחה לסיוע בשכר דירה, שכן פקעה זכאותו של העותר לקבלת דירה בשכירות בשיכון צבורי וכך גם פקעה זכאות לקבל סיוע בשכר דירה.
"חסרי דירה" – יחיד/ה או מישפחה (כל אחד מבני המשפחה) שאין ולא היו להם לאחר 06.06.1971 בנפרד או במשותף עם אחר/ים זכאויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה בשלבי בניה (לרבות רישום פורמאלי) כמפורט להלן: באתר המשרד ישנה הגדרה נוספת של "חסר דירה" שהיא "זוג או מישפחה עם ילדים לרבות הורה עצמאי שמכרו דירה ונשארה בידם יתרה של 74,762 ₪ - ייחשב כחסר דירה. זאת ובילבד שאין דירה או חלק מדירה בבעלותו". לא הייתה מחלוקת בסופו של עניין שהעותר לא עמד בהגדרה של "חסר דירה", שכן מ-2018 היו לו זכויות בחלק מדירה והוא קיבל תמורתם יותר מ-74,762 ₪.
...
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותר הוא בנם של מר מרדכי עבדי ז"ל וגב' רחל עבדי ז"ל, אשר התגוררו בדירה מיום 1.4.1981 מכוח חוזה שכירות עם "חלמיש" עד לפטירתם, האב ביום 9.2.2012, והאם ביום 26.4.2020.
יצוין כי כתובת העבר הן כולן הכתובת של הדירה הציבורית, ובכל מקרה, הכתובת הנוספת לא רלוואנטית שכן היא קודמת למועד הקובע ולמועדים הרלבאנטיים בעניינינו; שכנים של העותר- 14 שכנים של העותר מאשרים ומצהירים כי הם מכירים את העותר ומשפחתו, וכי העותר מתגורר בדירה הציבורית מאז שהיה ילד, ובפרט במועדים הרלוואנטיים לעתירה; דודה של העותר- הגב' אסתי אליאסי, אחותה של אמו ז"ל, שהייתה אך היא מאוד קרובה אליה, מעידה שהעותר גר מאז שהיה ילד בדירה הציבורית, ולא היה לו בית אחר; אב קהילה בקהילה תומכת יפו- מר ולדימיר אשר שימש כאב קהילה תומכת לאימו ז"ל של העותר, מעיד כי בכל הביקורים אצל הגב' רחל ז"ל בביתה הוא ראה את העותר שהתגורר עימה; החלטת הוצאה לפועל משנת 2007- לפי מיסמך זה, כבר בשנת 2007 העותר התגורר בדירה הציבורית; החלטת בית משפט שלום משנת 2012- לפי מיסמך זה כתובת העותר בשנה זו היא בדירה הציבורית; אישור על טפול במרכז לנפגעי התמכרויות- לפי מיסמך זה, העותר היה מטופל במרכז במהלך שלוש תקופות שונות, לרבות בשנים 2006-2007, 2014-2012, 2016-2017 ובכל התקופות האמורות הכתובת שלו הייתה בדירה הציבורית.
בנגוד לנטען על-ידי ב"כ העותר הסתמכות הועדה העליונה על ביקורי המעגל ועל הצהרות האם ז"ל היא הסתמכות על ראיות מנהליות סבירות ומהימנות שנערכו לאורך השנים ובזמן אמת, כפי שנקבע בפסיקה העניפה, אליה מצטרפת אף ראיה הנוגעת לשכירות דירה על-ידי העותר ועל מגוריו בעיר אור יהודה, ולרבות קבלת סיוע בשכר דירה לצורך מגוריו בדירה ששכר שם. העותר צירף לעתירה רישום ממרשם האוכלוסין וטען כי רישום זה מוכיח שהוא התגורר בדירה לאורך השנים.
...
מכאן מתבקשת, שלא לומר מתחייבת, המסקנה כי על העוסקים בדבר לבחון בקשות לזכאות בהקפדה רבה.
בעניין שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון פס' 10 לפסק דין השופט מזוז (28.01.2015) נפסק: " אין בידי לקבל את טענת המערער כי יש לייחס משקל נמוך לדו"חות המעגל ולתצהירי הסבתא. אלה הן ראיות ישירות מזמן אמת באשר למצב העובדתי מושא המחלוקת, ואין לקבל בדיעבד טענות על שיקולים כאלה ואחרים מצד הסבתא להסתרת מידע מעורכי הביקורת, ובמיוחד כאשר זו אינה כבר בין החיים. אציין כי טענה זהה לזו של המערער דנן נדחתה מכל וכל זה לא מכבר על ידי בית משפט זה: עע"מ 2851/13 סויסה נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (23.6.2014).
התוצאה לאור כל האמור לעיל אין מנוס מדחיית העתירה, מבלי לקבוע דבר לעניין זכאות העותר לדיור ציבורי או סיוע אחר שלא כדייר ממשיך על-פי הוראות המעבר וחוק הדיור הציבורי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו