עתירה לצו ביניים שהוגשה בחצות הלילה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8753/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. המפלג לפשיעה לאומנית 2. המחלקה היהודית בשב"כ 3. שירות בתי הוסוהר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ח' בטבת התשע"ו (20.12.2015) בשם העותר: עו"ד איתמר בן גביר בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין

זאת בהתאם לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 שסעיף 3 בו קובע כי יום הוא ה"תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו".

למותר לציין כי בכך אין כדי לנקוט עמדה כלשהיא ביחס לעררו של העותר בבש"פ 8790/15 שהוגש בנתיים לבית משפט זה נגד החלטת כב' הנשיא א' טל להאריך את מניעת המפגש עד ליום ה-21.12.2015 שעה 23:59.

...

כאמור, בהחלטתו מיום 16.12.2015 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים אשר ציינה בלשון מפורשת כי "מתבקש [...] להורות על הארכת תקופת מניעת הפגישה של העצור עם עורך דין ב-4 ימים נוספים, שתחילתם ביום 16.12.2015 שעה 14:00" [ההדגשות הוספו – ע' פ'].

על רקע בקשה קונקרטית זו יש לקרוא את החלטת בית המשפט קמא שמצא להיעתר לבקשת המשיבים וקבע בהחלטתו כי: "ההתפתחות בחקירה [...] מצדיקה את המשך חקירתו של המשיב והמפגש בינו לבין עורך דינו עלול לשבש אותה". הנה כי כן, בהחלטתו קיבל בית המשפט את בקשת המשיבים כפי שהיא, וזו מגדירה בבירור כי מועד תחילת המניעה המבוקשת הוא ה-16.12.2015 שעה 14:00.

מכאן שדין טענת העותר שלפיה תקופת המניעה מכוחה של ההחלטה האמורה פגה ביום 19.12.2015 בחצות – להידחות.

העתירה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6711/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז העותרים: בני מישפחת המנוח מיכאל מנשרוב ז"ל נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות מחוז תל אביב 2. פרקליטות המדינה 3. בית המשפט המחוזי תל אביב 4. בן ברדה 5. רועי אשתר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ו' בחשון התשע"ז (07.11.2016) בשם העותרים: עו"ד אושרי בן ישי בשם המשיבות 1 ו-2: עו"ד יונתן ציון מוזס בשם המשיב 4: עו"ד גד זילברשלג בשם המשיב 5: עו"ד עינב יתח פסק דין

לאחר חצות באותו לילה, היתקשר המשיב 5 (להלן: אשתר) למנוח והדריכו להגיע לחנות מסוימת בטיילת בת-ים. בעוד המנוח המתין לאשתר בטיילת, מלווה בחברו מראב טבדידישווילי שנטל גם הוא חלק בקטטה, עשו הנאשמים דרכם למקום רכובים על קטנוע וחבושים בקסדות, כאשר אשתר נוהג והמשיב 4 (להלן: ברדה) אוחז באקדח.

בדיון שהתקיים למחרת היום (29.8.2016) בבית המשפט המחוזי שבה והודיעה הפרקליטות על הסדר הטיעון שהוסכם, בעוד בא כוח המשפחה שב ובקש להמנע מחשיפת ההסכם לשם הגשת עתירה לבג"ץ. בית המשפט הורה כי הסדר הטיעון יוגש לבית המשפט ומועד מתן הכרעת הדין יידחה עד לאחר שתנתן החלטת בית המשפט העליון בעתירה שתוגש.

...

בתגובתה המקדמית לעתירה טוענת המדינה בין היתר כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר כל עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטתן הסבירה של רשויות התביעה להגיע להסדר טיעון בעניינם של הנאשמים, וזאת לאור שיקול הדעת הרחב ביותר המסור להן בתחום ההעמדה לדין וניהול ההליך הפלילי.

בשלב הראשון אף נעתרה התביעה להתנגדות המשפחה להסדר הטיעון ונמנעה מהסכמה להסדר טיעון שהתגבש באותה עת. ואולם בהמשך, נוכח ההתפתחויות כמפורט לעיל, הגיע פרקליט המחוז למסקנה כי האינטרס הציבורי מצדיק הסדר טיעון.

לא מצאנו כאמור כל עילה להתערב בהחלטה זו. לא פעם עמד בית משפט זה על תפקידו וחשיבותו של מכשיר הסדר הטיעון במסגרת האכיפה הפלילית, ומאידך על הזהירות שיש לנקוט ביחס אליו.

סוף דבר: דין העתירה להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7417/12 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותר: אבישי יוניס נ ג ד המשיבים: 1. מיפעל הפיס – ועדת הבירורים 2. משטרת ישראל עתירה למתן צו וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ברק כהן ][]פסק-דין

בגדרה של העתירה שלפנינו, שהוגשה לבית משפט זה לפני שעות מספר, מבקש העותר ליתן צו המופנה למשיב 1, והמורה לו לבטל את החלטתו לסגור את נקודת המכירה של מוצרי פיס שבבעלותו, וזאת הלילה בחצות.

...

בעמדה העקרונית, לפיה במפעל הפיס מתקיימים מאפיינים המצדיקים את סיווגו כגוף דו מהותי, אין בהכרח כדי להביא לנקיטת למסקנה, כי רצויה הכפפת כלל הפעולות הננקטות על ידי מפעל הפיס למערכת דיני המשפט הציבורי.

אני סבורה שראוי להבחין בין שני מישורי הפעילות.

העתירה נדחית, בהיעדר תגובה אין צו להוצאות.

][] העתירה שלפנינו הוגשה לבית-המשפט ביום אתמול, 1.9.04, בחצות הלילה.

העתירה הובאה לפני כבוד השופט טירקל, וזו היתה החלטתו: העתירה והבקשה לצוו ביניים יעברו לדיון לפני מושב שלושה; הדיון יתקיים ביום 2.9.04 (דהיינו היום) בשעה המוקדמת ביותר שניתן יהיה לקבוע אותה; נדחית הבקשה למתן צו ביניים מן הטעם שהעתירה הוגשה בשעה 24:00, ובהעדר אפשרות לקבל את תגובות המשיבים.

...

העתירה הובאה לפני כבוד השופט טירקל, וזו היתה החלטתו: העתירה והבקשה לצו ביניים יעברו לדיון לפני מושב שלושה; הדיון יתקיים ביום 2.9.04 (דהיינו היום) בשעה המוקדמת ביותר שניתן יהיה לקבוע אותה; נדחית הבקשה למתן צו ביניים מן הטעם שהעתירה הוגשה בשעה 24:00, ובהיעדר אפשרות לקבל את תגובות המשיבים.

רואים אנו אפוא להיעתר לעתירה כערכה על פניה.

כן קובעים אנו 5 ימים לתשובה.

צו-הביניים ארוך ומורכב בניסוחו, ועיקרו הוא אנו כי מורים את ראש העירייה שלא עוד להשבית את מערכת החינוך בבת-ים; כי יורה את עובדי עיריית בת-ים לעשות את מלאכתם כסדר במערכת החינוך; כי יורה את החברה הקבלנית המספקת שירותי שמירה ואבטחה למערכת החינוכית להגיע למוסדות ולמלא את תפקידם כרגיל; וכי לא יעשה כל מעשה ולא יחדל כל מחדל אשר יש בהם כדי להפריע כהוא-זה לתיפעולה התקין של מערכת החינוך בעיר בת-ים. כן מורים אנו את מר לחיאני כי יבטל מעשים שעשה ואשר יש בהם כדי לפגוע בטיפולה של מערכת החינוך.

תוקף הערבות הבנקאית שצורפה להצעת משיבה 2 קצר מהנדרש במיכרז, שכן על פי כתב הערבות תוקפה פג ב-27.5.07 בשעות סגירת משרדי הבנק לקהל, בעוד במסמכי המכרז נדרש שהערבות תהא בתוקף עד ליום 27.5.07, ולפי סעיף 8 לחוק הפרשנות התשמ"א – 1981 בצירוף הגדרת המונח "יום", נדרשה ערבות שתעמוד בתוקפה עד חצות הלילה שבין 27.5.07 לבין 28.5.07.

לשיטתן התיקונים שבוצעו בהצעת משיבה 2 נעשו כדין, לא נפל כל פגם בערבות הבנקאית ובוודאי לא פגם מהותי, ואין עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לאפשר הגשת אישור מתוקן של רואה חשבון באיחור.

ניתן בזה צו ביניים כמבוקש, המותנה בתנאים הבאים: המבקשת תפקיד בתיק בית המשפט בתוך 3 ימים התחייבות לשאת בכל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם למשיבות 1 ו-2 כתוצאה ממתן הצוו, לרבות פיצויים שיוטלו על מי מהמשיבות בגין איחור בביצוע העבודות שיגרם כתוצאה מצו הביניים או הצוו הארעי, למקרה בו העתירה תידחה או תימחק.

...

דעתי היא שבנסיבות ענייננו לא היה מקום לתקן את ההצעה, ועל כן אני סבור שהעתירה מגלה סכויי הצלחה במידה המצדיקה מתן צו ביניים.

נראה לי שניתן להתנות את הצו בערובה שתבטיח את ניזקה של הרשות למקרה של אי עמידה בלוחות הזמנים כלפי חברת השילוח הבינלאומית.

מוצע לצדדים להסכים, כי בכפוף לזכותם לבקש רשות ערעור על החלטתי ולתוצאות הליך כזה אם ינקט, תיתקבל העתירה ללא צו נוסף להוצאות.