השנייה, כי לא נדונה לגופה בקשה שהגיש העותר במסגרת ניהול ההליך בעיניין אלמגור, בגדרה ביקש את גילוי הממצאים שעמדו בבסיס החלטת הועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה, שלא לחדש את מינויה של אחת מנציגות הציבור שישבה במותב שדן בתביעתו שנדחתה בבית הדין האיזורי לעבודה (להלן: החלטת הועדה).
בתוך כך, אך לאחרונה צוין כי עתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כנגד החלטות נציב תלונות הציבור על השופטים, תצדיק את התערבותו של בית משפט זה אך מקרים שבהם ניתן להצביע על פסול קצוני ומובהק בהחלטה, המחייב את ביטולה או תקונה (בג"ץ 2754/22 פלונית נ' נציב תלונות הציבור על שופטים (4.5.2022)).
...
דעתי היא כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה להתערבותנו.
לפיכך, אף אם במענה לשאלה זו הייתי סובר אחרת מהמשיב (וכפי שאבהיר להלן, לא זהו המצב בנסיבות דנן), אין בכך כדי להצביע על פסול קיצוני בהחלטתו של המשיב, שיש בו כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה.
למעלה מן הצורך, אציין כי עיינתי בתלונתו הנוספת של העותר, ואף אני סבור כי אין בינה לבין תלונתו המקורית שוני המצדיק כי המשיב ייתן גם בה החלטה מפורטת, לאחר שניתנה החלטתו בתלונה המקורית.
כאמור לעיל, במכתב צוין, גם אם בקצרה, כי לא ניתן לערער בפני המשיב על החלטותיו וכי המשיב "עיין בפנייה הוא גם לא מצא לראות בה משום תלונה חדשה המצריכה בירור או לשנת מהחלטתו, המדברת בעד עצמה". בנסיבות העניין דנן, ובשים לב לאמור לעיל באשר להיעדר שוני מהותי בין התלונה המקורית לתלונה הנוספת, אינני סבור כי הנמקתו של המשיב מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.
סיכומו של דבר: על רקע האמור לעיל, העתירה נדחית מחמת היעדר עילה להתערבותנו.
